שנת הלימודים החדשה: נגד גישת ה-copy & paste

האינטרנט הוא הכלי הטכנולוגי המשפיע ביותר על חינוך ילדינו במאה ה-21 - לטוב ולרע. התלמידים מתחילים להשתמש בו מגיל צעיר מאד, לצורך משחקים, תקשורת וכלה בלמידה. אולם, החשיפה המוקדמת לאינטרנט אינה מבטיחה שהילד ישתמש בו כמכשיר שיעשיר אותו ויעניק לו יכולות שלא היו לו לפני הגלישה.

יש לזכור, כי הילד הוא המבוגר של המחר, אם לא ירכוש את הכלים לשימוש נבון באינטרנט בשלב החשיפה הראשונית, יהיה קשה לשנות את פני הדברים בשלב מאוחר יותר. 

על מנת שנמצה את היכולות שהאינטרנט יכול להעניק לנו, צריך להדריך את הילד בגלישה אקטיבית שתספק לו את הכלים להתפתחות עצמית באמצעות האינטרנט החל מגילאים רכים. הדרכה כזו תספק לילדים כלים לשימוש נבון אינטרנט ולגיטימיות להוות חלק פעיל ומשמעותי ביצירה משותפת עם אחרים ליצירת עולמות תוכן. 

מיומנויות copy & paste

דוגמה לשימוש לא נבון היא האופן בו משמשים מאגרי לימוד לצורך כתיבת עבודה. התלמיד סורק כמה מקורות וכותב חיבור מסכם לפיהם.

בפועל, תהליך זה מסתכם ברוב המקרים בפיתוח מיומנויות copy & paste ללא תהליך משמעותי של לימוד. על מנת שלמידה מסוג זה תיצור גישה אקטיבית לאינטרנט ותאפשר התפתחות עצמית של הילד על ההורה והמחנך להשקיע בפיתוח יכולתו של הילד:

1. לאתר את מקורות המידע המהימנים.

2. ללמדם להתייחס לחומר מתוך חשיבה ביקורתית.

3. ליצור אינטגרציה בין חומרים שונים היוצרת הבנה חדשה אצל התלמיד. כל אחת מיכולות אלה דורשת כמובן עבודת תשתית רבה. 

האינטרנט במהותו הנוכחית משווק את יכולות היצירה המשותפת והמשתפת של הגולשים. לדוגמה, אתר הווידאו השיתופי Youtube והאנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה מדגימים כיצד גולשים רבים יכולים ליצור יחד פאזל מדהים.

אולם, מחקרים מגלים כי רוב הגולשים אינם נוטלים חלק פעיל ביצירה משותפת עם אחרים. על מנת שילדים יגלו מעורבות במגרש האינטרנטי, על מערכת החינוך לעודד אותם לפתח את היכולות העצמיות. 

תהליך המדכא חשיבה יצירתית

ילדים נולדים יצירתיים. הם בוחנים את העולם בעיניים פתוחות ובדרכים לא שגרתיות. עם זאת, ילדים נחשבים כמי שזקוקים לתהליך ממושך של סוציאליזציה באמצעות מערכות החינוך של החברה לפני שיהיו מבוגרים לגיטימים.

אולם, לעיתים קרובות הופכת הסוציאליזציה לדוקטרינה המעבירה מסר של 'תשובה אחת נכונה' בתחומים בהם יש תשובות רבות אפשריות. במקום לפתח חשיבה יצירתית, הילד רוכש חשיבה ממסגרת ומגבילה. הסוציאליזציה יוצרת חסמים פסיכולוגים מפני הבעת עמדה עצמאית.

חסמים אלה מוטמעים לתוך תפיסתו העצמית של הילד, ההופך למבוגר בעל תחושה של חוסר לגיטימיות להבעת האינדיבידואליות שלו. המגוחך הוא שבסדנאות למנהלים אומרים למנהל שכדי לקבל החלטות נכונות צריך לבצע בשלב הראשון לקבלת החלטה חשיבת ילד מסתעפת, המעלה אפשרויות רבות לפתרון בעיה נתונה. המבוגר שלנו, שכבר מזמן הדחיק את הילד שבו, מתבקש פתאום להעיר אותו. לא תמיד זה אפשרי.  

בדרך זו, כאשר ילדים מבקרים באתרים המאפשרים יצירה משותפת עם אחרים, הם לא מאמינים ביכולתם לתרום להם באופן משמעותי, גם אם הם יכולים. הפוטנציאל לפיתוח עצמי באמצעות עבודה משותפת עם אחרים קיים בפינות אינטרנטית רבות אך האדם צריך ליטול את הפוטנציאל ולהפוך אותו לאקט אמיתי.

על מנת שהילד, המתבגר והמבוגר יוכלו להיות חלק מיצירת פאזל יצירתי באינטרנט ומחוצה לו, עלינו לגרום להם להרגיש שיש להם חלק משמעותי בהרכבת הפאזל. עלינו להעביר אותם תהליך של אמונה בעצמם, כך שיחושו משמעותיים מספיק כדי ליטול חלק ביצירת הפאזל האינטרנטי.

כאשר מכוונים ילדים למקורות ידע רלוונטיים, וזה מתבצע באופן מקבל ואוהב, הם מתייחסים ללמידה כאל תהליך חיובי ובונה. עלינו, ההורים והמחנכים, להפנים שרכישת ידע איננה שכפול, היא דיאלוג של היחיד עם הידע שהועבר אליו. למידה ברמת הקבוצה נוצרת כאשר הרבה אינדיבידואלים מביאים לדיאלוג הקבוצתית את תובנות ההפריה האישית שלהם.  

באינטרנט נשברים חסמי החינוך הפורמליים. הבעת עמדה בפורום פילוסופיה צריכה להיבחן על פי הידע המופגן בפועל ולא לפי הדוקטורט מהסורבון. תרומה של ערך לוויקיפדיה צריכה להבחן עניינית ולא רק בהתייחס לרקע האקדמי של התורם. האינטרנט יוצר מגרש שהכללים שלו מאפשרים ביטוי עצמי.

אולם, עצם קיומה הפוטנציאלי של יכולת זו לא יגיע לידי מימוש בפועל ללא התהליך הפסיכולוגי. רק כאשר נשכיל לחנך את ילדינו (ואותנו) ללגיטימיות של הביטוי האינדיבידואלי ולכבוד הדדי לאחרים, יוכל הפאזל האינטרנטי להפוך לשלם שהוא יותר גדול מסך כל חלקיו.

ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר סיים את לימודי הדוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת אוקספורד והוא עוסק בתחום הפסיכולוגיה החברתית-ארגונית על היבטיה האקדמאים והמעשיים. לביוגרפיה המלאה.