הרב שרלו: "טובת הילד לא קשורה להולדה"
בעקבות החשיפה ב-ynet, לפיו התיר לרווקה מבוגרת להרות מבנק הזרע, משיב הרב יובל שרלו למבקריו: איני חוזר בי, אך בפעם הבאה אתייעץ לפני הפרסום
יש לעשות הכל כדי להקים משפחה, יחסי אישות מחוץ למסגרת הנישואין אסורים בכל מקרה, אך בדיעבד יש להתיר תרומת זרע לנשים רווקות – כך קובע ראש ישיבת ההסדר בפ"ת ,הרב יובל שרלו, מבכירי הרבנים בציונות הדתית. במאמר הבהרה שפורסם הבוקר באתר הישיבה שבראשותו מתייחס הרב שרלו לטענות מבקריו בעקבות פסיקתו שפורסמה ב-ynet לפיה מותר לנשים רווקות ללדת באמצעות תרומת זרע.
הרב דוחה את הטענות לפיהן הוא חותר להרס המשפחה, קובע כי אין להכניס את טובת הילד לשיקולי ההולדה, מסביר מדוע נכנסים הרבנים לחדר המיטות של תלמידיהם, ומסכם: "עברתי על כל הנימוקים הנוגעים לעניין עצמו ולא מצאתי בדברי החולקים על עצם הדברים שכתבתי ולו הוכחה אחת הסותרת את הדברים". בהמשך מסביר הרב שרלו את החלטתו לפרסם את הדברים בציבור, אך מתחייב: להבא לא אפרסם לפני שאשמע דעות נוספות.
הרבנים המחמירים תורמים להתמוטטות מוסד המשפחה
"רבים מחבריי לא שמחו במה שכתבתי, וחלק מועט מהם אף טען שנכשלתי בדבר הלכה והוריתי על טהור טמא" מסביר הרב שרלו את החלטתו לפרסם מאמר נוסף בנושא, ומודה: "דברים קשים ששמעתי מחבריי הרבנים לא שבו ריקם, והם בהחלט ערערו אצלי את תחושת הוודאות בחשיבות הפרסום של הדברים".
בפתח דבריו הודף הרב שרלו את הטענות לפיהן הוא חותר להרס קדושת המשפחה, ומזכיר את ההשקעה המתמדת שלו בנושא כשותף בהקמת ארגון "צהר" וכמי שפרסם כ-15,000 תשובות בעניין באתרי השו"תים באינטרנט. הרב מבהיר שוב כי קדושת המשפחה בישראל ופיחות מעמדו של מוסד הנישואין בעולם המערבי מחייבים אותנו לעשות הכל כדי להתחתן, אך יש נשים שעשו כל שביכולתן ופשוט לא הצליחו. "במצב בדיעבד זה אני סובר באופן חד-משמעי שהדבר מותר" חוזר הרב שרלו על עמדתו.
בהמשך מדגיש הרב כי על אף ההיתר השנוי במחלוקת הוא אוסר מכל וכל קיום יחסי מין לנשים פנויות, גם לא לצורך הבאת ילדים לעולם. לשיטתו, בראש סדרי העדיפויות בתהליך ההפריה נמצאת תרומת זרע מיהודי מזוהה ("היסוד הגדול של שמירת היוחסין בישראל"), אחר כך שימוש בזרע של תורם גוי, אך "בשום אופן אין לקיים יחסי אישות מחוץ לנישואין" וכן אסורה תרומה מיהודי אנונימי. ומה עם ההצעה לנישואין פיקטיביים? "ההצעה הזו סותרת את כל תפישת עולמי ההלכתית. ההלכה לא נועדה כדי ליצור פיקציות, ואף שאנו נזקקים להן במצבים קריטיים (התר מכירה) יש לצמצם את השימוש בהם, ולא ליצור מציאויות מעין אלה".
למרות הביקורת מחבריו הרבנים טוען הרב שרלו: "לא שמעתי כמעט מי שאמר שהדבר אסור עקרונית ואין דרך לאישה מבוגרת ללדת כשהיא לא נשואה". לדבריו, גם הרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמאר, שנשאל בעניין, השיב כי במצב חריג יש לשאול שאלת חכם, ולא שלל את האפשרות על הסף.
בנוסף תמה הרב שרלו על הפוסקים המחמירים, שכלפי אישה נשואה דוגלים בלידה גם במחירים קשים ואוסרים דחיית הריונות, אך כשמדובר ברווקה הם מתעלמים מהשיקולים התורניים, האידיאולוגים והקיומיים ופוסקים חד משמעית: "אסור".
לטענתו, דווקא רבנים אלה תורמים להתמוטטות מוסד המשפחה, כשב"פסיקות בעייתיות מאוד לחומרא" גורמים לנשים רבות שלא להינשא ולהעדיף הבאת ילדים לעולם בגיל מבוגר וללא נישואין. "למעשה, כל זוג החי ביחד ומביא ילדים לעולם ללא נישואין כדת משה וישראל מהווה עדות כואבת למציאות זו" קובע הרב שרלו.
רב בחדר המיטות?
על הביקורת בציבור החילוני בדבר העיסוק הרבני בסוגיה כותב הרב: "השאלה לא ביקשה חס ושלום להכניס את הרב לחדר המיטות. מקומו של הרב בבית המדרש ולא בחדר מיטות של אנשים. אדם מאמין מכניס למערכת שיקוליו כגורם מכריע את המשמעות הרוחנית וההלכתית של מעשיו, והוא פונה לרב שהינו המופקד על תחומים אלה כדי לשמוע את עמדת ההלכה ורוחה בשאלות אלו".
ומה עם טובת הילד? הרב שרלו סבור כי אין לכלול את הנושא בין שיקולי ההולדה, משום שהדבר יחייב לבדוק את כל הזוגות בעולם ולהתחיל לחלק "רישיונות הולדה". בנוסך חושש הרב כי "כניסה לקביעה מי ראוי להוליד בשל טובת הילד פותחת את הילד לתביעות כנגד הורים הגרים בתל אביב והולידו ילדים בזיהום הנמצא שם, ובד בבד כנגד הורים הגרים לדוגמה בחברון והולידו ילדים במציאות מסוכנת שם". לדבריו, ההלכה לא הטילה כל מגבלה על ההורים בשל טובת הילד, ולכן "מי שמכניס את טובת הילד לדיון יגרום נזק הרבה הרבה יותר גדול למוסד המשפחה בישראל".
הרב שרלו לא חושש כי הפסיקה התקדימים תגרום לנשים "להתאמץ פחות" בחיפוש אחר בן זוג, מתוך ידיעה כי תוכלנה ללדת גם כרווקות. "ככל שאני מכיר את המציאות, רוב מוחלט של הלא-נשואות רוצות מאוד מאוד להינשא" הוא כותב. "אין פיתוי של ממש להישאר לבד, וקשה מאוד לגדל ילד לבד". בנוסף, מסופק הכותב האם יש מקום לשקול גם את את העניין הזה טרם פסיקת הלכה שכזו: "בכל מקום בו גוזרים גזירה חובה לשקלל גם את מחירה, ומחירה כאן כבד מאוד. מצוקת אישה שהיא גם לא נישאה לאיש וגם מונעים ממנה פרי בטן היא קשה ביותר".
לפרסם או להסתיר?
"יש בי סלידה ממצב בו אנשים אומרים דבר מה אחד וחושבים דבר מה אחר" מסביר הרב שרלו את החלטתו לפרסם את התשובה ברבים. "איני אוהב מצב בו אנשים אינם מוכנים להתייצב בעוז מאחורי עמדתה האמיתית של תורה, ומתרצים כל מיני תירוצים". הרב שרלו סבור שיש לחיות חיים "שקופים" בתחום העמדות, לצמצם את הפער שבין מחשבותיו האמיתיות של הרב לבין מה שהוא אומר כלפי חוץ, ולחתור להתאמה מוחלטת. "אני רואה בכך את מצוות התורה של מדבר שקר תרחק" כותב הרב ועוקץ את מתנגדיו: "אם הם היו חיים בימי משה רבנו ע"ה הם היו מציעים לו שלא לכתוב את פרשת גירושין בתורה, אלא לכתוב רק כי אם זוג מסתבך שילך לשאול שאלת חכם, מתוך ההערכה כי הדבר יביא למדרון חלקלק ולגירושין גם כשניתן להציל את המשפחה".
הרב שרלו טוען כי בדור בו "ההיררכיה בתחום המידע שונה לחלוטין" יש לנקוט דרך של העצמת הבחירה ולא בהסתרת הידע. "את חיזוק המשפחה בישראל לא משיגים על ידי הגבהת החומות. את חיזוק המשפחה בישראל משיגים מהצד השני - טיפוח הבחירה החופשית הטובה, חינוך למשפחתיות עמוקה, מפגש עם הקדושה והטהרה".
עוד משיקוליו בעד פרסום הדברים: תפיסת ההלכה בעיני רבים כלא הוגנת ולא מוסרית, מה שתרם גם הוא להתמוטטות המשפחה בישראל. לדברי הרב שרלו, מול טרגדיות פרטיות של כהן המבקש לשאת גרושה או של כלה צעירה שבעלה מוטל כצמח בבית החולים יש חשיבות גדולה להפעלת החמלה האנושית וההומאניות במקומות בהם ההלכה מאפשרת אותן.
"שקלול הסיבות בעד ונגד הביא אותי למסקנה לפרסם. דברי חבריי הרבים גרמו לי ערעור פנימי על החלטה זו" מסכם הרב שרלו את דבריו. "אני מעריך כי להבא מדיניות הפרסום שלי תבקש עצה מאחד מחבריי, ולא אפרסם דברים בלי לשמוע עוד דעה בדבר עיקרון הפרסום. זה יהיה התיקון שאעשה בעקבות הביקורת הגדולה, שיש בה דברי אמת כדרכם של דברים הנשמעים מתוך יראת שמיים ורצון לתקן".
- לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
