מעורבות או התערבות? הורים חוזרים ללימודים

הצלצול המבשר על תחילת שנת הלימודים אינו מיועד רק לילדים. הוא סימן גם עבורנו, ההורים, לבדוק ולבחון כיצד אנו יכולים להפוך לשותפים פעילים בחיי הילדים בבית הספר. "השותפות הפעילה הזו", מבטיחה עדנה ענב, מחברת הספר "הורים במבוך", היא כלי חשוב ויעיל בהצלחת ילדיכם בבית הספר.

בסוף הספר היא מציעה מבחן שילמד אתכם עד כמה אתם מעורבים בחיי בית הספר של ילדכם. לבקשתנו, היא מציעה שאלון מקוצר:

• האם אתם מכירים את מערכת השעות של הילדים (כלומר, מה הם לומדים בכל יום ולא רק באיזו שעה הם מסיימים)?
• האם אתם יודעים עם מי משחק הילד בהפסקה ועם מי הוא נפגש אחר הצהריים?
• האם אתם יודעים מהי תכנית הלימודים במקצועות כמו חשבון, אנגלית, תורה וגם טבע, גיאוגרפיה ואזרחות?
• האם אתם יודעים אילו פרויקטים מיוחדים עורך בית הספר בשנה הקרובה?
  

מי שרוצה לעבור את המבחן של ענב חייב להשיב תשובות מלאות לכל השאלות האלה ולרבות אחרות שמופיעות בספר שלה.

"לכל אחד יש את חוויות בית הספר שלו ולצערי, לחלק גדול מההורים של היום יש חוויות לא חיוביות מימי בית הספר, שגורמות להם לגבש דעות קדומות ולהתרחק מבחינה רגשית ופיזית מהמרחב הבית ספרי של ילדיהם. חשוב ליצור הפרדה בין החוויות שהיו לנו לבין מה שמחכה לילדינו מעבר לדלת הכיתה", היא אומרת.

ענב מזהירה מראש גם מפני דעה מוקדמת שמקורה בילדים גדולים יותר שכבר עברו תחת המערכת. "תנו לכל ילד את ההזדמנות שלו לבנות מערכת יחסים חדשה עם בית הספר. זה לא מוכרח להיות בדיוק כמו שהיה לכם או לאחות הגדולה שלו", היא מוסיפה.

מעורבות והתערבות

צמד המילים האלה זוכה לפופלריות רבה בכל מה שקשור ליחסי בית הספר וההורים. "בסופו של דבר נשאלת השאלה עד כמה כל אחד מהצדדים מקבל או דוחה את הצד השני. וזה משתנה מאדם לאדם ומבית ספר לבית ספר", מסבירה ענב ומוסיפה ש"אחת הבעיות היא שמורים לא הוכשרו למגע עם אנשים בוגרים, אלא עם ילדים. ובאמת עולה השאלה מי הם הקליינטים של בית הספר, האם הילדים או גם הוריהם?

"אני חושבת שבשנים האחרונות יש נטייה לקבל את ההורים. הבעיה היא שלא תמיד יודעים איך. וגם ההורים, פונים למורים, לא פעם, בתקיפות, ושוכחים שהילדים שלהם הם בעצם האינטרס המשותף של המורים ושלהם, ואין כאן צדדים עוינים. בסופו של דבר זה עצוב אם יש ילד שלא זוכה שהוריו יקיימו דיאלוג עם בית הספר". לדעתה, הורים שיימנעו ממעורבות יחמיצו עולם שלם שהילד נמצא בו וכל קונפליקט שיתעורר בין הצדדים עלול לפגוע ישירות בילד שיפסיד מכך".

הורים עייפים ממטלות

אבל רוב ההורים עייפים ממטלות בית הספר. כשיש רק ילד אחד, זו לא מעמסה כבדה. אבל כמי שמחזיקים משפחה שלמה וגם קריירה, לא תמיד אפשר להקדיש את בוקר יום שישי לפעילות התנדבותית בבית הספר. ענב מבינה את זה בהחלט. "צמצום המעורבות אינו אומר הפסקה מוחלטת שלה. כל הורה יכול וצריך לבחור את המקומות והזמנים שבהם הוא יכול להיות מעורב. מדובר בסקאלה מאוד רחבה, החל מנוכחות פעילה באסיפות הורים וימי הורים ועד התנדבות לכל פעילות. הורים עסוקים ביום שישי יכולים להציע להכין משהו באמצע השבוע, לבוא להרצות יום אחד על מקום העבודה שלהם או לקחת חלק בכל פעילות אחרת שמתאימה ללוח הזמנים והעיסוקים שלהם. אין כאן דרישות שהן חובה. המעורבות נמצאת על קו רצף. גם בית הספר לא זקוק ל-1400 שמתנדבים בו זמנית.

אסיפת הורים

הרצף שענב מתארת נע בין השתתפות באסיפות הורים וימי הורים ועד התנדבות לכל אירוע ברמה הבית ספרית. אסיפות הורים של פתיחת השנה, המחכות לכולנו בשבוע הבא, כוללות היכרות עם המורה או הסבר על מהלך שנת הלימודים הקרובה. לגבי ענב להיות מעורב פירושו לא רק להשתתף באסיפות הללו, אלא גם לבוא מוכנים עם דף שאלות.

"בדיוק כמו שאתם שואלים לפני שאתם עומדים לקנות דירה", היא אומרת. לדעתה יש שורה של שאלות שצריך לשאול על מנת לדעת מה הן ציפיות המורה מילדכם וגם מכם, מה ילמדו במהלך השנה, באילו שיטות ומאילו ספרים. חשוב לברר בהזדמנות הזו כיצד ומתי ניתן ליצור קשר עם המורה במהלך השנה, מחוץ לימי ההורים המתוכננים.

"מי שלא בא בגלל שהוא כבר לכאורה מכיר את המורה ויודע הכל, עלול לפגוע בקשר של ילדיו עם בית הספר ובעקבות כך עלולים להיווצר קונפליקטים סביב הלמידה. וחבל", אומרת ענב. "תעשו מאמץ לבוא ולברר איך יראו חיי הילדים שלכם במהלך השנה ומה מצפה המורה שיקרה בבית. זו הזדמנות לברר גם שאלות חברתיות בנוגע לילד שלכם, עם מי הוא מתרועע האם הוא חברותי, אחראי, אוהב לעזור או מתחמק". לא תמיד הילדים שלנו מתנהגים בבית הספר כמו שהם מתנהגים בבית, מגלה ענב ומוסיפה שהאסיפות הללו הן כלי ראשון לדעת בוודאות מה המורה רוצה ומצפה.

סגנון לימוד

בספר שלה מבחינה ענב בין סגנונות לימוד שונים הנסמכים על יכולת זכירה (חזותית או שמיעתית) ומכתיבים כללי למידה שונים. כשקיים שוני בין סגנון הלמידה של ההורה לזה של הילד, עלולה להיווצר בעיה. לכן, מומלץ לשים לב כיצד הילד זוכר ומה הטכניקות שמקלות עליו את למידת החומר. מרגע שאתם מזהים את סגנון הלמידה של הילד שלכם (ענב נותנת כלים מפורטים לאבחון בספר שלה) - עדכנו גם את המורה באבחנה שלכם ולמדו לעזור לו, כפי יכולתו.

"בכלל, חשוב ומומלץ לשתף את המורה באירועים משפחתיים שיכולים להשפיע על הילד ושתפו אותה בגילויים על העדפות שלו ותחומי עניין מיוחדים, למשל: הוא מאוד אוהב לקרוא קומיקס".

שיעורי בית

ילד זקוק למקום מסודר שבו הוא יוכל להכין את שיעוריו. זה לא מוכרח להיות בחדר שלו. זה יכול להיות במטבח או בחדר העבודה של ההורים. העיקר שיהיו לו התנאים המתאימים: שולחן, תאורה וכיסא. טלוויזיה דולקת או רעשים אחרים, עלולים להסיח את דעתו, לכן דאגו ליצור סביבה שקטה.

ילדים זקוקים יותר לעזרה בהתארגנות, ביצירת סדרי עדיפויות וקביעת דרך עבודה. ענב ממליצה לקבוע יום בתחילת השבוע או בסוף השבוע שבו תעזרו לילד להתארגן עם המטלות שלו לקראת הימים הבאים ותקבעו איתו יחד מתי ילמד למבחן ומתי יכין את העבודה שאותה יש להגיש.

חשוב להנהיג שיגרה קבועה של הכנת שיעורי בית ולקבוע הרגלים מסודרים של חזרה מבית ספר, ארוחת צהריים, מנוחה קצרה והכנת שיעורים. "אין שום סיבה שהורה שחוזר הביתה בחמש או שש בערב ילך וישב עם ילדיו על הכנת שיעורי בית", אומרת ענב. "זו מטלה שצריך לסיים אותה הרבה קודם ואם יש משהו שנשאר לא ברור, הילד גם יכול לפתור את זה מול המורה".

ילדים שנמצאים בהשגחת צהרון או מטפלת בשעות הצהריים, צריכים גם הם להכניס את הכנת השיעורים לסדר היום של השעות הללו. "אבל כשהורים חוזרים מהעבודה, מתפקידם להתעניין התעניינות אמיתית מה היה בבית הספר. לא רק מהפן הלימודי, אלא גם מהפן החברתי: לשאול עם מי שחקת, איזה ניסוי עשו בשיעור, מי קיבל את המגרש בהפסקה וכו'", היא ממליצה.

ענב אומרת שלא צריך לשאול שאלות פתוחות כמו 'איך היה?', אלא לבחור בשאלות ממוקדות, המתבססות גם על מה שאתם יודעים על שגרת בית הספר. "הורים צריכים לדעת מה קורה בשש השעות שבהן הילד נמצא בבית הספר ולהיות מעורבים לא רק בחומר הלימוד, אלא גם בחוויות שמסביב".