וירג'יניה טק: הרשויות נכשלו בטיפול ברוצח

שלטונות המכללה הטכנולוגית של מדינת וירג'יניה היו יכולים להציל חיים אילו היו מיידעים את חברי הצוות ואת הסטודנטים מוקדם יותר על תקרית הירי הראשונה בקמפוס. כך קבעה ועדה שמונתה לחקור את תקרית הירי הקשה ביותר שאירעה בהיסטוריה בת זמננו של ארצות הברית - שגבתה באפריל את חייהם של 33 מרצים וסטודנטים.

"אזהרת הסטודנטים, הסגל והעובדים היתה עשויה לשנות את המצב. אילו האזהרה היתה מתקבלת מוקדם יותר - יש סיכוי רב יותר שהיו יותר ניצולים", נכתב בדו"ח המסכם של הוועדה, שפורסם לפנות בוקר (ה').

יחד עם זאת, קבע הדו"ח כי למרות שאזהרות מהירות יותר היו יכולות לסגייע לסטודנטים ולסגל להגן על עצמם או להתריע בפני הרשויות על הפעילות מעוררת החשד שנערכה בקמפוס, לא היה ניתן לסגור את כל 131 הבניינים האוניברסיטאים בבוקר 16 באפריל, אז ביצע סטודנט ממוצא דרום קוריאני, צ'ו סנג-הוי, את מסע ההרג בקמפוס.

לטענת מחברי הדו"ח "הטלת סגר" על האוניברסיטה לא היתה מונעת מצ'ו להוציא לפועל את תוכניתו הרצחנית, מאחר שבהיותו סטודנט, היתה לו גישה למבנים האוניברסיטאים, וגם קיבל הודעות מהאוניברסיטה, כמו כל סטודנט אחר.

"ממה שידוע לנו, מצבו הנפשי של צ'ו והמחויבות שלו לתוכניתו היו מאפשרים לו לבצע אותה באותו יום - בשטח הקמפוס או מחוצה לו", כתבו שמונת מחברי הדו"ח, שמונו על ידי מושל מדינת וירג'יניה טימותי מ' קיין, וחקרו במשך ארבעה חודשים את האירוע הקשה.

קיין ציין מוקדם יותר אתמול כי הוא אינו מסיק מן הדו"ח שנשיא האוניברסיטה צ'רלס סטגר או מפקד המשטרה המקומית וונדל פלינצ'ם צריכים לפרוש מתפקידם. "אינו סבור שהבעיות שעלו כאן ייפתרו באמצעות פיטוריהם", אמר קיין.

הכתובת היתה על הקיר

הדו"ח קבע עוד כי צ'ו הפגין בעבר תסמינים רבים ומגוונים של חוסר יציבות נפשית, והאוניברסיטה לא התערבה במצב באופן אפקטיבי. מחברי הדו"ח מתחו ביקורת חריפה על מרכז הייעוץ של האוניברסיטה, שאליו הופנה צ'ו לטיפול ב-2005 לאחר שהפגין התנהגות יוצאת דופן שהעידה על נטיות התאבדותיות. הוועדה קבעה כי המרכז לא הצליח להעניק לצ'ו את השירותים והתמיכה שלהם היה זקוק - בעקבות סדרה של כשלים הנובעים ממחסור במשאבים, פירוש מוטעה של חוקים המגנים על הפרטיות, ו"פאסיביות". בדו"ח נטען עוד כי לא היו נתונים על הטיפול "המינימלי" שקיבל צ'ו במרכז הייעוץ.

הוועדה גילתה כי צ'ו הפגין תסמינים של בעיות נפשיות מאז שהיה בחטיבת הביניים. מוריו אז גילו אצלו נטיות התאבדותיות לאחר ההרג בבית הספר קולומביין בן-1999. הוא קיבל ייעוץ פסיכיאטרי, ואף נטל תרופות פסיכיאטריות לתקופה מסוימת. למרות שבאוניברסיטה היו מודעים לאי-יציבותו, איש "לא התערב באופן אפקטיבי. איש לא ידע את כל הפרטים, ואיש לא חיבר אותם יחד", כתבו מחברי הדו"ח.

כזכור, מסע ההרג של צ'ו החל כאשר ירה בשני סטודנטים במעונות סמוך לשעה 7:00 בבוקר ב-16 באפריל. כעבור יותר משעתיים, התפרץ לבניין נוריס הול של הפקולטה להנדסה ופתח שם במסע הרג. רק בשעה 9:26 בבוקר שיגרו רשויות האוניברסיטה הודעה לסטודנטים ולסגל שכותרתה היתה "תקרית ירי בקמפוס".

בגוף הידיעה, קראו שלטונות האוניברסיטה לסטודנטים ולסגל "להיות זהירים", ו"לפנות למשטרת הקמפוס אם יש להם מידע נוסף על הפרשה". צ'ו החל את ההרג ב-9:46, 20 דקות לאחר שהודעת הדוא"ל נשלחה. הוועדה קבעה כי בשליחת ההודעה, פעלה האוניברסיטה "בצורה מסורבלת ובעייתית - בשעה שהיתה צריכה לפעול בהחלטיות ומיד". למרות זאת, הודו חברי הוועדה שגם אילו היתה האוניברסיטה פועלת ביעילות רבה יותר, ייתכן שצ'ו היה מצליח בכל זאת לבצע את תוכניתו הרצחנית באותו היום.

הדו"ח גם גילה ליקויים באופן שבו הגיבה האוניברסיטה לתקרית הקשה. לטענת מחברי הדו"ח, האוניברסיטה לא נערכה

לתרחיש אפשרי של תקרית ירי רבת-נפגעים בקמפוס, וכאשר אירעה התקרית, לא ניתן למשטרה תפקיד פעיל בהליך קבלת ההחלטות. דובר האוניברסיטה לא הגיב בינתיים על הנקודות שהועלו בדו"ח.

לפני פרסום המסקנות, הוגש הדו"ח למשפחות נפגעי התקרית וקורבנותיה. רבים מהם עדיין דרשו מהאוניברסיטה להסביר כיצד הצליח צ'ו לבצע את ההרג כאשר התנהגותו הבעייתית עוררה דאגה בקרב חברי סגל וסטודנטים.