הכלכלה השחורה פורחת

הכלכלה הישראלית פורחת ואף יותר ממנה פורחת הכלכלה הישראלית השחורה, הלא-מדווחת לרשויות המס. בראיון מרתק לעמיתיי מרדכי גילת ועוזי דיין במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות", מתוודה אבנר נוקראי, עד לפני חודשיים מנהל מחלקת החקירות במס הכנסה: העלמות המס בשלוש השנים האחרונות מסתכמות ב-70 מיליארדי שקלים. זה הכסף שקופת האוצר הפסידה מכך שנישומים לא דיווחו אמת על הכנסותיהם ולכן גם לא שילמו מיסי-אמת. בתשובה לשאלה, האין כאן טעות בחישוב, אומר נוקראי: "לצערי, אין כאן טעות...המספר הזה בדוק ונשען על עובדות".

ההערכות של נוקראי לא מוגזמות. מחקרים שונים אומדים את היקפה של הפעילות הכלכלית, שאינה מדווחת לרשויות המס, ב-15% מהתוצר המקומי של ישראל. בשלוש השנים 2006-2004 הסתכם התוצר המדווח ב-1,800 מיליארדי שקלים. 15% ממנו הם 270 מיליארד שקלים - זהו ההיקף הכספי של הכנסות הלא-מדווחות לרשויות המס. אחרי תיקונים, שלוקחים בחשבון את שיטות המדידה השונות לצרכי מס ולצרכי סטטיסטיקה לאומית, ובהנחה ששיעור המס המשולם על "כלכלה שחורה" היה 35% - אומדן אובדן המיסים העולה מניתוח מקרו-כלכלי קרוב מאוד למספר שבו נוקט נוקראי בראיון עם גילת ודיין: בין 70 ל-80 מיליארד שקלים.

כמה כיתות בית ספר, כמה כבישים מורחבים, כמה מסילות רכבת, כמה קצבאות לנזקקים, כמה תמיכות למחקר ופיתוח, כמה מיטות בבתי חולים אפשר היה לקנות בכסף זה - ועוד להקטין את החוב הציבורי!

אף מערכת מס בעולם לא מצליחה לגבות מאה אחוזים של מיסים אפשריים. אבל הפסדי ההכנסות לקופת המדינה, בסכומים המגיעים לחמישית מהגבייה הרלוונטית, מעידים על כשל בסיסי ומתמשך בשיטה. מחלקת החקירות של מס הכנסה סובלת, לדברי נוקראי (ולדברי עובדיה הבכירים) מתת-תקצוב זועק לשמיים. והגישה אליה היא כמו אל בן ממזר.

"את כל המלחמה בהון השחור", אומר נורקאי, "עושים 300 חוקרים במס הכנסה...ממש בדיחה... במחלקת המודיעין של מס הכנסה מועסקים 25 איש בלבד". מכאן שהסיכוי להיתפס בישראל על עבירות מס "קטן מאוד". אפסי.

אבנר נוקראי מייחס את המחסור החריף בחוקרי-מס לקמצנותם ולעקשנותם של "נערי האוצר" ומכנה אותם "ילדי אגף התקציבים". לדבריו, הם "שולטים בשרי האוצר" ומונעים הגדלת מספר העובדים במחלקת החקירות של רשויות המס.

בנקודה זו אני חולק על נוקראי: אוזלת היד במאבק בהון השחור לא מוטלת לפתחם של אנשי אגף התקציבים של האוצר. מי שהחליט לייבש את אגף החקירות במס הכנסה הם שרי האוצר וראשי הממשלה, שלא הציבו את המאבק בהעלמת הכנסות ובהשתמטות ממיסים גבוה בסדר העדיפויות שלהם. הם הסתפקו במבצעי יוקרה חולפים ואף הגנו על מדיניות האי-לוחמה בהון השחור, בטענה ש"הורדת שיעורי המיסים מחסלת בעצמה את התמריץ להעלמת הכנסות וצבירת הון שחור".

על פי הגיון זה, האמצעי היעיל ביותר לחיסול עבריינות מס הוא ביטול כל המיסים באשר הם: לא יהיו מיסים, לא יהיו גם משתמטים ממיסים. ובא לציון גואל.

החלטה שלא להשקיע משאבים גדולים במרדף אחר מעלימי הכנסות אינה טכנית, היא

אידיאולוגית ("להטיב עם העשירים") ופוליטית. פוליטיקאים רבים מחוברים אצלנו לחוגים ולמגזרים הנהנים ממדיניות אכיפת מיסים חלקית וסלחנית שבה חורים גדולים.

וכך, במקום לצאת לקרב נגד מעלימי הכנסות בעשרות מיליארדי שקלים, מעדיפים בממשלה, באוצר ובכנסת להתמקד בפעילות ראוותנית כמו העלאת שווי השימוש ברכב צמוד. כאן מסתתר ההון השחור?? אפילו לא אחוז אחד ממנו.

"אם האזרח הקטן היה יודע כמה מעט מס משלמים העשירים", אומר אבנר נוקראי לגילת ודיין, "הוא היה מרגש

פראייר". הוא כבר מרגיש פראייר, ועוד איך.