הרמטכ"ל החליט: חיזוק משמעותי למערך היבשה

כך ייראה צה"ל בחמש השנים הקרובות: חיזוק משמעותי למערך היבשה של צה"ל, לצד רכש חדש לחיל האוויר וחיל הים - אלו הן ההחלטות המרכזיות של הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, במסגרת החלטותיו לגבי תוכנית "תפן" - תוכנית החומש של צה"ל לשנים 2012-2008.

רב-אלוף אשכנזי סיכם היום (ב') את עיקרי התוכנית, עליה דנו במטכ"ל בימים האחרונים. למעשה מדובר בהחלטות כיצד יראו פני צה"ל בשנים הבאות, נוכח האיומים והערכות המצב. ההחלטה המשמעותית היא לחזק את מערך היבשה, לרבות המשך ייצור טנק "מרכבה 4". כמו כן יבוצעו שיפורים במאות טנקים מדגמים ישנים יותר ויתווסף מיגון אקטיבי לטנקים כפועל יוצא מלקחי מלחמת לבנון השנייה. בנוסף הוחלט על יצור מאות נגמ"שים כבדים, המיועדים לכוחות החי"ר.

חיל-האוויר צפוי להצטייד במטוסי אף-35 חדשים, זאת בצד שדרוג מטוסים קיימים וכן הרחבה וחיזוק של מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים. מדובר במטוס קרב משוכלל עם יכולות מתקדמות יותר ממטוס ה F-16. עלות מטוס אחד ללא תוספת המערכות הישראליות עשוי להגיע לכ-50 מיליון דולר. צה"ל אמור לרכוש 25 מטוסים מזוג זה, כאשר המטוס הראשון יגיע לארץ בשנת 2014.

מטוס F-35  (צילום: לוקהיד מרטין)

החיל גם ימשיך להרחיב את יכולותיו בכל הנוגע להיותו "הזרוע הארוכה" של צה"ל. בנוסף ישודרג מערך ההגנה מפני טילים ורקטות, החל ממערכת נגד ירי קסאם ועד המשך פיתוח מערכות נגד טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח.

חיל-הים יצטייד במה שמכונה "ספינות שטח רב-תכליתיות" - מדובר בספינות משוכללות אף יותר מספינות הטילים, בהן משתמש צה"ל כיום. זאת בהתאם לדרישת החיל, לשם הגנה על חופי המדינה ולצורך משימות ימיות נוספות. מדובר בספינה באורך של כ-15 מטר. לספינה כושר תמרון גבוה והיא יכולה לבצע משימות ממוקדות, כמו: פעילות נגד מוקשים ימיים, לוחמה נגד צוללות, לוחמה בספינות וסיוע הומניטארי. התכנון הוא שישראל תרכוש ספינה אחת או שתיים מסוג זה.

בשני המקרים, בחיל הים ובחיל האוויר, מדובר בהסכם בין ממשלות ארצות הברית וישראל. החברה המייצרת את כלי הנשק מעבירה את הפלטפורמה לצבא ארצות הברית ומשם היא מועברת לצה"ל.

תחומי המודיעין והתקשוב יזכו אף הם למשאבים נרחבים יותר,  בין היתר - כדי לספק מענה טכנולוגי לירידה בהיקפי הגיוס. נוכח אותה תופעה, הורה הרמטכ"ל לטפח את המשאב האנושי - כוח האדם של צה"ל, בדגש על מערך המילואים. 

התוכנית מתבססת על תקצוב רב-שנתי ידוע מראש, כמו גם על הגדלת הסיוע האמריקני. בעבר, אף

 שצה"ל הציג תוכניות דומות, הן לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל, כיוון שהצבא נאלץ להסתדר עם תקציב של שנה אחת בלבד. גם ועדת ברודט, שסיימה לאחרונה את עבודתה ובחנה את תקצוב מערכת הביטחון, המליצה על תקציב רב-שנתי, כדי לאפשר למערכת הביטחון לתכנן פרויקטים ארוכי טווח. 

לדברי רב-אלוף אשכנזי, "התוכנית מחזקת את עוצמתו של צה"ל ואת התאמתו להתמודד עם האתגרים העומדים בפני המדינה. היא מהווה מנוף להתחדשות לבניין ולהשבחת היתרון האיכותי, אך תחייב בה בעת תוכנית התייעלות לכלל מערכת הביטחון".