לא ממהר לחזור בתשובה

ב-24 ביולי השנה פורסם בערוץ הבריאות ב-ynet מכתבה הגלוי והכואב מאוד של אם לילדה הלוקה בשיתוק מוחין אל מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, יגאל בן שלום. גם למי שמכיר היטב ומשך שנים רבות את התנהלותו של המוסד לביטוח לאומי, ואשר אין לו אשליות בעניין זה, היה קשה לקרוא את הדברים. הם פשוט קרעו את הלב.

נראה שגם יגאל בן שלום הבין, שהפעם הדברים אינם יכולים להישאר כעוד מחאה של מי שמרגיש שלא סופרים אותו, וכבודו ורווחת ילדו הם למרמס והפקר בידי אנשי המוסד לביטוח לאומי. לכן, כבר למחרת היום פורסמה תגובתו ב-ynet.  

בתשובתו היה משום הכאה על חטא, והיו בה גם חלקים שנשמעו יותר כמו סיסמאות שחוקות. ועם זאת, היה בה משהו נדיר במקומותינו: בן שלום ציין בסיום תשובתו "תקוותי שיעלה בידינו להמשיך ולעשות על מנת לתת לאזרחים את השירות הטוב ביותר האפשרי, שירות שהם ראויים לו. אני מצרף כאן את כתובת המייל הפרטית שלי. אני מזמין את הגולשים לפנות אלי בכל בעיה בה נתקלו בעבודה מול המוסד לביטוח לאומי. אני מבטיח לטפל בכל פניה באופן אישי".

כאן ראיתי אני הזדמנות לקבל תשובה על סוגיה חמורה שהועלתה במדור האותיות הקטנות כשלושה שבועות קודם לכן. באותה כתבה הצבענו על כך, שבגלל נוהלי הביטוח הלאומי עלולים עובדים שהחליפו מעבידים להיתבע לשלם פעם נוספת עבור תקופה שבה כבר נוכו משכרם דמי ביטוח לאומי, וכי קיימת סכנה שתשלומי כפל אלו לא יוחזרו להם. חרף חומרת הבעיה שהוצגה באותה כתבה בחר המוסד לביטוח לאומי שלא להגיב על הכתבה שהתפרסמה ב-ynet, פרקטיקה פסולה כשלעצמה כשמדובר בגוף הפועל על פי חוק וממומן כולו מכספי משלמי המיסים.

כעת, נוכח הכנות המופגנת של מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, ביקשתי לשמוע את דעתו על הבעיה הזאת, שנוגעת למבוטחים רבים. כתבתי לכתובת הדואל האישית שלו, שצורפה לתשובתו: "בלינק המצורף כאן תמצא כתבה פרי עטי, שהתפרסמה במדורי השבועי ב-ynet "האותיות הקטנות", בתוך ערוץ הצרכנות. כפי שתוכל לראות, המוסד לביטוח לאומי בחר שלא להשיב על האמור בכתבה. אשמח לשמוע את תגובתך, לפרסום או שלא לפרסום, על פי בחירתך. אותי אישית הטרידו הדברים שעליהם כתבתי בכתבה משום שברור לי שהם נוגעים לציבור עובדים רחב במדינת ישראל. אשמח לשמוע את עמדתך בעניין זה, וכמובן, אם תסבור כי יש מקום לטפל בעניין, כי אז כיצד".

האפשרות שנתתי לבן שלום להגיב שלא לפרסום נבעה מן השיקול, שאם הדברים כעת בטיפול ופרסום עלול להזיק, תמיד עדיף הטיפול בבעיה, מה עוד שהיא נוגעת לאנשים רבים. הייתי מוכנה להקריב את אינטרס העיתונות המיידית לטובת אינטרס חברתי.

תשובתו של בן שלום בוששה להגיע, ולכן שלחתי שוב את הפנייה. הפעם הגיעה תשובה מהירה ובה התנצלות על העיכוב. "התקבלו מעל 200 פניות", כתב בן שלום, "ואני עסוק במתן התשובות. קראתי את הכתבה המצורפת, ואשמח לקבל פרטים על מנת שאוכל לסייע באופן הטוב ביותר".

השבתי לו, כי במקרה הספציפי שעליו כתבתי הבעיה תיפתר קרוב לוודאי באמצעות תביעה שתוגש למוסד לביטוח לאומי באמצעות מפרק החברה שבה הועסקה הפונה. אך בעניין זה הטרידה אותי יותר התופעה הכללית שעליה עמדתי בכתבה: פער הזמנים בין חובת הדיווח של מעבידים על עובדיהם ועל הניכויים שהועברו בגינם לבין המהירות שבה "מסתער" המוסד לביטוח לאומי על העובדים ודורש מהם תשלומים, בעוד בפועל הם כבר שילמו, אך פשוט המוסד עדיין אינו מדוּוח על כך.

"הטרידה אותי גם האפשרות שאנשים ישלמו פעמיים עקב דרישות כאלו מן הביטוח הלאומי, כאשר לא בטוח כי המוסד אכן יגלה את כפל התשלום ויחזיר למשלמים את החלק העודף", ציינתי. "היות שבשעתו המוסד לביטוח לאומי נמנע מלהגיב על האמור בכתבה, אשמח לשמוע את עמדתך בעניין חשוב זה, ושוב - לבחירתך אם לפרסום או לא".

זה היה ב-7 באוגוסט. מאז ועד רגע כתיבת שורות אלו לא נתקבלה מבן שלום שום תגובה.

ייתכן, כי לא לשאלות ובעיות מסוג זה ציפה בן שלום כשביקש לפנות אליו באמצעות כתובת הדואל האישית שלו. אולי ראה לנגד עיניו פונים הסובלים מבעיות דומות לאלו שעליהן סיפרה האם במכתב הגלוי שעליו הגיב, ובהחלט ייתכן שהיו לו כל הכוונות הטובות לפתור אותן ולהקל על מצוקת הסובלים. אך עובדה היא, כי חמורות ככל שתהיינה, אלו אינן הבעיות היחידות המטרידות ביחס להתנהלות המוסד הזה.

המורכבות המשפטית והביורוקרטית של דרכיו מונעת מרבים להבין היבטים בעייתיים נוספים, מקצתם תולדת החוק והתקנות שעל פיהם הוא פועל, ואחרים תוצאה של שירות אטום-לב. וזה המקום לציין, כי בצד הפגיעות במבוטחים ישנם גם גילויי אנושיות מצד עובדי המוסד לביטוח לאומי, אך אלו, מטבע הדברים, אינם נושא לפניות למנכ"ל או לעיתונות.

כך או אחרת, קשה לי להאמין שבן שלום אינו מכיר את הבעיה שעליה הצבענו כאן. זה אחד המרכיבים המהותיים ביכולתו של המוסד לביטוח לאומי לגבות את המגיע על פי חוק מעובדים וממעבידים כאחד. ייתכן שאין לו תשובה מהשרוול, וטוב שכך. הבעיה הזאת מצריכה חשיבה מעמיקה, שכן בצד הצורך להגן על העובדים מפני תשלומי כפל צריך לוודא שהדברים לא יפלו בין הכסאות, והמוסד יקבל את המגיע לו על פי חוק, ורצוי בזמן.

לכן ניתן היה לצפות ולוא לתשובה המלמדת על התייחסות כלשהי לבעיה זו. אך השקט הזה מצד יגאל בן שלום עורר אצלנו את התחושה, כי למרות הכל לא הייתה כוונה מלאה להיענות לפניות באמצעות כתובת הדואל האישית של המנכ"ל. יתרה מזאת, זו הפעם השנייה שהמוסד לביטוח לאומי אינו מגיב על שאלת ynet בעניין זה, וכבר ציינו כי לטעמנו זו התנהלות פסולה. אולי כעת יגיב סוף סוף המוסד לביטוח לאומי?

ביטוח לאומי: יוזמותינו לשינוי חקיקה לא הצליחו

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה, כי "דמי הביטוח המנוכים משכרו של עובד מועברים לקופת המוסד לביטוח לאומי מדי חודש. יחד עם זאת, קובע החוק כי על המעסיק להעביר לרשות המסים (ואחר-כך גם אלינו) את פרטיהם האישיים של העובדים אשר משכרם נוכו דמי הביטוח, רק לאחר תום שנת המס (בדרך כלל עד ה- 30 באפריל, בעד השנה שקדמה).

"יוזמות הביטוח הלאומי להביא לשינויי חקיקה, אשר יחייבו את המעסיקים בהעברת נתוני עובדיהם מדי חודש, לצערנו, לא נשאו פרי עד כה.

"עקב מגבלת חוק זו, אין בידי המוסד לערוך התחשבנות שוטפת ו"בזמן אמת" עם מבוטח שאינו עובד ברציפות.

בהתחשב בכך נקבע גם בתקנות הביטוח הלאומי פטור מתשלום דמי ביטוח בעד תקופה שלא תעלה על 2 חודשים בשנת מס אחת, שבהם חלה הפסקת עבודה ולא היו בידי המבוטח הכנסות.

"דרישות לתשלום דמי ביטוח בעד תקופות עבר, באות על פי רוב, לאחר המתנה של שהות מספקת לקבלת הדו'ח השנתי הנ"ל מן המעסיקים. רק אם בתום ארכה זו לא מתקבלים דווחי המעסיק, כאמור, מניח המוסד כי לא שולמו בעד המבוטח דמי ביטוח בעד התקופות החסרות ויוזם חיוב, למפרע, אגב בדיקת זכאות לפטור מדמי ביטוח עפ"י התקנות הנ"ל.

"בהודעות החיוב, הנשלחות לאחר תקופת המתנה ארוכה, כאמור, מופנית תשומת לבו של המבוטח כי באם בתקופות שבעדן נדרשים דמי הביטוח (בתעריף המינימלי למבוטח שאינו עובד ואין לו הכנסות)- הועסק כשכיר ובמסגרת זו כבר שולמו בעדו דמי הביטוח, עליו להודיענו והמוסד מתחייב לבטל חיובי כפל אלה מייד עם אישור עובדת ניכוי דמי הביטוח משכרו בעד אותן תקופות.

"בסיכום, נציין כי בנסיבות כפי שתוארו לעיל, עלולים עדיין להיווצר חיובי כפל, אך בתוצאה הסופית – לא ידוע לנו על מקרים בהם שולמו בפועל תשלומי כפל כנטען".