שתף קטע נבחר
 

אקדח מסמרים

ההופעה של "ניין אינץ' ניילז" סחפה את הקהל למערבולות רגשיות ומוזיקליות וסיפקה גם מופע תאורה מחשמל ומדהים ביופיו. אם לא הייתם, הפסדתם חתיכה קטנה של היסטוריה

נפתח בעובדה: כל מי שנעדר אמש (ד') מההופעה של "ניין אינץ' ניילז" בגני התערוכה, הפסיד. גם אם אתם לא מכירים כל כך את השירים, גם אם חם מדי, גם אם לא היה בא לכם לצאת מהבית, אלוהים אדירים – גם אם אתם בכלל לא אוהבים את הלהקה הזו, עדיין, הפסדתם.


רזנור. מלא עוצמה ורגש (צילומים: אור אלתרמן)

 

לפני שלושה ימים טרנט רזנור  פרסם בערוץ הרשמי של הלהקה ב-youtube, שני סרטי וידאו מפתיעים במיוחד. בזמן פסטיבל "Rock am See" שנערך בגרמניה, רזנור כעס נורא על המארגנים וטען שהם רימו את הלהקה ולא סיפקו לה את התנאים לערוך את ההופעה כפי שהיא אמורה להיות. רזנור קילל את המארגנים על הבמה מול הקהל, באוטובוס עם הלהקה ומאחורי הקלעים בפסטיבל. הוא אמר שנמאס לו מפסטיבלים ושאפילו נמאס לו מסיבובי הופעות. אבל אמש על הבמה, לא נראה אפילו זכר קטן לאותה תחושת כעס ומיאוס, ורזנור והלהקה הובילו את הקהל הישראלי למערבולות רגשיות ומוזיקליות.


הקהל בסערת חושים

 

יסלחו הקוראים ולא נתייחס ל"אנקל", ההרכב האנגלי המוערך, שאמנם סיפק הופעה אנרגטית וכיפית בתחילת האירוע, אבל הלילה הזה היה כולו שייך לניין אינץ' ניילז. כבר ביריית הפתיחה אפשר היה להרגיש את הדיוק הפרפקטציוניסטי והכל-כך מזוהה עם ההרכב. הלהקה פתחה את המופע כפי שהיא פותחת כמעט את כל ההופעות בסיבוב הנוכחי: עם "HYPERPOWER!" האינסטרומנטלי ו-"The Begging Of The End", שני הקטעים שגם פותחים את האלבום האחרון - "Year Zero". הצלילים המתמטיים של הלהקה משתלבים עם הבסים האדירים וההתפרעות הבלתי פוסקת, ויוצרים הרגשה כאילו היצירה מתפרצת לכל הכיוונים, אך עדיין קשורה עמוק וחזק לאדמה.


מתפרצים לכל הכיוונים

 

רזנור עלה עם תחילת הקטע השני, כשהוא מחושב, רציני, מרגש ומלא עוצמה. אבל לא רק הוא מתפרץ מאנרגיה. הגיטריסט ארון נורת', כהרגלו, לא יכול לשמור את הרגליים שלו על הבמה ובכל הזדמנות הוא מרים אותן לשמיים בזמן שהוא מסובב את הגיטרה סביב גופו ומעיף אותה לגובה ראשו. המתופף הנפלא ג'וש פריז הכה על התופים בכל הכוח ובשיא המיומנות, וגם הבסיסט ג'ורדי וייט, אותו אולי אתם מכירים כטוויגי רמירז מ"מרלין מנסון", סיפק את הצלילים המרעידים ביותר, וזאת למרות שהוא נתקל בכמה קשיים טכניים מצד הגיטרה לקראת סוף ההופעה, והלהקה הייתה צריכה לדלג על שיר או שניים.

 

גשם של מטאורים

כל מי שהגיע למופע מוקדם ותפס עמדה מול הבמה בשורה הראשונה -  אולי עשה בשכל, אבל בשביל לספוג את כל הצדדים במופע, חייבים לצפות בו מכל הכיוונים. מימין, משמאל, מרחוק, מקרוב, מאחורה ומקדימה. רזנור וחבריו לא הדגימו אתמול רק מוזיקה מצוינת ורגשות בוערים, אלא גם מופע תאורה מחשמל ומדהים ביופיו.


מוזיקה מצוינת ורגשות בוערים

 

בסיבוב ההופעות הנוכחי, הלהקה מסתובבת עם מסך דיגיטלי ענק שיורד על הבמה מלמעלה ומציג קטעים מהפנטים. זה התחיל עם שני שירים נוספים מהאלבום האחרון: "Me, I’m Not" ו- "The Great Destroyer", כשרזנור ושני חברי להקה אחרים עמדו עם מכשירים אלקטרוניים בסגנון א-לה "קראפטוורק" ומאחורי כל אחד נראה פס ירוק בוהק שזז עם תנודות השיר. קשה מאוד לתאר את החלק הזה של המופע. חברי הלהקה הפכו לצלליות, מהמסך אפשר היה להמשיך לראות ויזואלים משוכללים ועתידיים, והכל סבב סביב הקצב והאפקטים המוטרפים שבשירים.


מאחורי המסך

 

הרגע האחרון בו השתמשו באותו מסך משוכלל, היה גם הרגע האחרון במופע וכנראה הרגע המרגש ביותר. רזנור נשאר לבדו על הבמה על הקלידים, כשהוא מבצע את "Hurt", השיר הישן, הכואב והחודר שזכה לגרסת כיסוי מג'וני קאש. מאחורי רזנור נראה מפל כוכבים נופלים, מין גשם של מטאורים קטנטנים ובוהקים, עד לרגע בו הצטרפה הלהקה וסיימה את המופע. הכוכבים הנופלים כמובן זרקו לשיר הכבד אסוציאציות ותיאורים מושלמים.

 

הבטיח לחזור

קטע מרגש נוסף נרשם כשרזנור פנה לקהל וציין שזו הפעם הראשונה שהם בישראל, ושהחל מהיום הם יגיעו לכאן בכל סיבוב הופעות עולמי. אמנם קצת קלישאתי, אבל אי אפשר שלא להאמין לאיש החזון והמדויק הזה. ואם כבר, אז עוד מילה אחרונה על דיוק. לפעמים אי אפשר להאמין שקולו של רזנור לא בוקע מפלייבק וזאת מהסיבה הפשוטה שכל המילים נשמעות בדיוק כפי שהן בדיסקים, רק עם אנרגיה גדולה יותר. רזנור, למי שכח, הוא גם זמר אדיר. אבל מסתבר שהוא ממש לא חושב ככה. "אני לא ממש מתחמם או מתאמן על הקול שלי לפני ההופעה", הוא סיפר במפגש מאחורי הקלעים לפני תחילת ההופעה, "אם הייתי זמר טוב, אז אולי גם הייתי מתחמם".


ככה זה נגמר

 

מבלי להגזים, אמש נרשמה פה היסטוריה. בשנה האחרונה לא זכינו לראות הפקה בסדר גודל כזה יחד עם התפרצות עצומה של אנרגיה ורגשות. המופע של "ניין אינץ' ניילז" זה בדיוק מה שהיינו צריכים בשביל סיום הקיץ, והמעריצים האדוקים ודאי הרגישו בגן עדן. עכשיו, כשהכל נגמר, בואו נקווה שרזנור מקיים הבטחות.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מכל הכיוונים
צילום: אור אלתרמן
נורת' ווייט מתפרעים
צילום: אור אלתרמן
רזנור נאחז במיקרופון
צילום: אור אלתרמן
אנרגיות על הבמה
צילום: אור אלתרמן
לאתר ההטבות
מומלצים