שנה טובה, מביתמונה
החל משנות ה-30 של המאה הקודמת, שילבו החלוצים באיגרות "שנה טובה" את רוח רעיית הצאן, עם מסרים פוליטיים ואידיאולוגיים. שלל איגרות ותיקות לקראת השנה החדשה
משלוח אגרות ברכה לשנה החדשה, הוא מנהג יהודי חדש יחסית. רק בסוף המאה ה-19, וביתר תוקף בראשית המאה ה-20, השתרש המנהג והפך לנוהג קבוע בארצות אשכנז ובאמריקה. בארץ ישראל, משנות ה-30 ואילך, שילבה הציונות החלוצית, אגרות שנה טובה" גם מסרים אידיאולוגיים וכאלה הנושאים עמם הלכי רוח תרבותיים.
ראו בעדרי הצאן חוט מקשר, בין העבר הנשען על סיפורי המקרא, דרך יושבי הארץ הערביים, ועד להווי החלוצי שהחל קורם עור וגידים בארץ ישראל.
בחרנו הפעם למקד את "השנות הטובות" בבני הצאן. החלוצים שבאו ליישב את הארץ
אמנות הרעייה
מן הרוח לאדמה ובחזרה
אמנים רבים מבין החלוצים בחרו להיות רועי צאן כשהגיעו לארץ, מה שהביא ליצירתה של תרבות שלמה סביב הצאן: שירים, ריקודים, מחזות וציורים. מיטב היוצרים ראו בבני הצאן מקור להשראה. אף מסופר על יוצרים, בני העליות הראשונות, שהלכו לאוהלי קדר כדי ללמוד את רזי גידול הצאן.
הגלויות, מאוסף ארכיון השומר הצעיר בגבעת חביבה, משקפות את תום הנעורים, את האמונה בטוהר המעשה ואת החזרה לטבע ולשדות הפתוחים (נכתב ע"י יובל דניאלי, אוצר ארכיון השומר הצעיר).
רץ כמו פרא לחפש לי פרח
מחרוזת רועים
רק טל-טלה אחד פעה
צויר בידי שמואל כץ
אני אוהב מכל את ריח הכפרים, חמור ועגלה, אבק ההדרים, יורם טהר-לב
(צויר בידי שרגא ווייל)
כבשים ליד שוקת קיבוץ שלעבים
יציאה למרעה בקיבוץ גניגר
עדר הכבשים של קיבוץ עין חרוד איחוד
חלק מהתמונות מופיעות ללא הכיתוב המקורי "שנה טובה", שנכתב על חלק אחר באיגרת (ולא על התמונה)
- לכל פרקי טיול לעבר - לחצו כאן
צלילי חליל
וגר זאב עם כבש (שמואל כץ)
האביב יעלוז עמנו בשמחה ורון (שרגא ווייל)
שיר רועים
יציאה למרעה בקיבוץ נחשון
ילדה עם גדי: גניה רייכל מקיבוץ געש
מומלצים