אמא, השיר לך הוא עד

כשקיבלתי מהמערכת את הכתובת בה אמור להתקיים הראיון עלתה בי תחושה מוזרה. איזה קטע, חשבתי לעצמי, זאת בדיוק השכונה שגדלתי בה. המרואיינת גרה ברמת אילן, בקומה האחרונה בבניין רב קומות ולמרבה ההפתעה סלון הדירה דומה להפליא לסלון ילדותי ובתמונות מופיעים אנשים שנראים בול כמו המשפחה שלי. התחלנו להשוות פרטים ולאחר שהתברר שתאריך הלידה של בן הזקונים שלה הוא גם תאריך הלידה שלי וכי לשנינו קוראים אסף, נאלצנו להודות שגם אם מדובר בראיות נסיבתיות, סביר להניח שאנחנו אמא ובן. אז התחלתי בשאלות פרקטיות.

איפה עושים את החג?

"אצל ארי (שהוא דוד שלי, אח של אמא)".

מתי לבוא?

"אני חושבת בשבע וחצי".

אם זה יהיה בתשע אולי נספיק להיות קודם אצל המשפחה של דפנה.

"אני אשאל אותו".

או שנבוא בשבע לארי ונלך לדפנה בשמונה וחצי...

"אנחנו לא הולכים לדבר על הספר?"

הולכים, הולכים... אבל קודם אני אתן קצת רקע.

אסף ונירה הראל. הנסיבות מראות שהם אמא ובן (צילום: אלי אלגרט)

בימים אלה יוצאת לאור אנתולוגיית השירה לילדים "שרשרת זהב", שמכילה "שירי מופת לילדים, מביאליק ועד יהונתן גפן". על גב הספר כתוב שהוא מאגד בתוכו את השירים היפים והחשובים ביותר שנכתבו לילדים בשפה העברית מאז ומעולם, והוא כולל קלאסיקות כמו "קן לציפור", "פרח עציץ", "דני גיבור", "מה עושות האיילות", "מדוע לובשת הזברה פיג'מה" ועוד ועוד שירים מופלאים שנכתבו בידי גדולי המשוררים. האיורים של בתיה קולטון מרהיבים ביופים. העיצוב של קובי פרנקו קרוב למושלם. אבל על הכל מאפילה עבודת העריכה של נירה הראל, שהיא לא פחות ממופלאה, מדוייקת, רגישה אך מחושבת, מתוחכמת ופשוטה, אליטסטית ופופולרית, מרגשת –

"טוב, אתה קצת נסחף".

באמת? ניסיתי להיות אובייקטיבי.

"אני חושבת ששני שמות תואר מספיקים בהחלט".

אוקיי. אז אני אלך על בחירה מדוייקת ומרגשת.

"תודה".

למרות שהיא גם אליטיסטית ופופולרית במקביל.

"אתה שוב נסחף".

צודקת. אני אנסה לדבר קצת פחות. אז איך הכל התחיל?

"היוזמה היתה של שרי גוטמן, בעלת הוצאת "אחוזת בית". היא הציעה לי לערוך אנתולוגיה של מבחר השירה העברית לילדים ולמען האמת, זה היה חלום ישן שלי: להשמיע את שירת קולם של משוררים שהיו ואינם, להחיות שירים טובים שנעלמו, להעשיר את הילדים של היום באוצרות השירה שהכרתי ואהבתי, ויותר מכל – ליצור אסופה שתהיה תמצית האהבות שלי מילדותי, דרך הילדות של ילדי וכלה בילדות של נכדי".

הראל נסחף. "בסך הכל ניסיתילהיות אובייקטיבי" (צילום: אלי אלגרט)

איך ניגשים לפרויקט כזה?

"השלב הראשון היה איסוף. זה היה החלק הנעים. הוא התבצע בארכיונים, בספריות ציבוריות, בחנויות יד שניה, ובספרייתי הפרטית, תוך דפדוף בספרים ובעיתוני הילדים של פעם. מהר מאוד התחילו להצטבר המון שירים והבנתי שלא אוכל לממש את החלום במלואו. השלב השני היה מיון. זה היה השלב המעניין, שבו מיינתי את השירים באופנים שונים: לפי נושאים, לפי תאריכים ולפי ז'אנרים. ואז הגיע שלב הויתור, השלב הקשה, שבו החלטתי מי מהמשוררים יהיה בספר ומי לא, אילו שירים יכנסו ואילו ישארו בחוץ. הרבה לילות של נדודי שינה היו לי, עד הרגע האחרון, וגם אחריו. בסופו של דבר לא נכנסו לספר שירים רבים שאהבתי של משה דפנא, מיכאל דשא, רפאל ספורטה, זאב ורבים אחרים".

במילים אחרות, מאות שירים הגיעו לאודישנים אבל המקום בנבחרת החלומות שלנו מוגבל. אז קבלו את בועז, מרינה ושלומי.

"אני מעדיפה את המילים המקוריות".

גם אני, אבל עכשיו כל מי שיחפש "בועז מעודה" יקבל את הראיון הזה ויקרא עד פה כדי להבין שאין קשר.

"מי זה בועז מעודה?"

שלושים וששה גזרים

השירים ב-"שרשרת זהב" (עכשיו בחנויות! רוצו לקנות! אני אובייקטיבי!) מחולקים לשלוש חטיבות כרונולוגיות לפי תאריכי הלידה של המשוררים. החטיבה הראשונה כוללת את שיריהם של ביאליק, קדיה מולודובסקי, יעקב פיכמן ולוין קיפניס. החטיבה השניה כוללת את לאה גולדברג, מרים ילן שטקליס, פניה ברגשטיין, אברהם שלונסקי, אנדה עמיר-פינקרפלד ועודד בורלא. החטיבה השלישית כוללת את ע. הלל, תרצה אתר, נורית זרחי, לאה נאור, דליה רביקוביץ', יהודה אטלס, חיה שנהב, נעמי שמר, שלומית כהן-אסיף ויהונתן גפן.

למה בחרת דווקא בחלוקה הזו?

"חשבתי שיהיה מעניין להכיר את מאפייני התקופות השונות ולראות איך בכל תקופה חיו אנשים שכתבו לילדים ולכל אחד היו רעיונות שונים, עולם אסוציאציות אחר ומנעד לשוני משלו. זה תענוג לגלות שלתקופה יש משמעות חלקית בלבד כשמדובר בכשרון, שמטבעו חוצה זמנים ומקומות. הסדר הכרונולוגי גם מאפשר לקורא לעקוב אחרי השינויים שחלו בשירה לילדים במרוצת השנים".

מי יודע מדוע ולמה, לובשת הזברה פיג'מה (איור: בתיה קולטון)

מה מאפיין כל חטיבה?

"החטיבה הראשונה מורכבת מהמשוררים הראשונים שכתבו לילדים בעברית. כולם נולדו באירופה, בבתים ציוניים ודיברו עברית כבר בילדותם. הכתיבה שלהם נועדה בעיקר למבוגרים ונושאי השירים לילדים היו גם הם נעוצים בעולמם, שגעגועים לציון אשר מעבר לים היוו חלק חשוב ממנו".

'קן לציפור' זה געגועים לציון?

"במידה מסויימת קיים ניגוד בין האיפיון של התקופות ובין השירים שבחרתי. האיפיון מתייחס למאות השירים שנכתבו בהן, אבל הבחירה הסופית הייתה של אלה שבעיני נכונים לילדים באשר הם. גם היום 'גלגוליו של מעיל' ו'קן לציפור' הם שירים יפים לילדים. הם נמצאים בספר לא רק מפני שהיו נכונים אז".

אגב, 'קן לציפור' הוא באמת כזה שיר טוב?

"הוא יותר משיר טוב. זה מטבע לשון שנצרב בתודעה של דורות. אילו הייתי בוחרת את מאה הציטוטים בעברית שראוי לכל ילד לדעת בעל פה, השיר הזה היה אחד מהם".

השיר 'אליעזר והגזר' מכיל 184 מילים (מתוכן 36 פעמים חוזרת המילה גזר). מה הופך אותו לשיר ולא לסיפור קצר?

"המקצב, המשקל והלחן הם כרטיס הכניסה שלו לאסופה. במתכוון הרחבתי את היריעה וכללתי בה שירים ליריים, שירים סיפורים וסיפורים מחורזים שיש בהם קצב ומשקל. בצד השיקולים האחרים עמדה לפני גם טובתו של הספר. רציתי שיהיה מגוון ומעניין בפני עצמו".

שמתי לב שרק בחטיבה השניה מתחילים להופיע שירים בגוף ראשון: "אינני בוכה אף פעם", "חולמת אני על כובע קסמים".

"אלה הם מבשרי השינוי ביחס למקומם של ילדים בחברה בישראל, מחברה צעירה, שבה מעשי המבוגרים הבונים את הארץ הם החשובים, עד לחברה בת ימינו, שבה רווחתם של הילדים חשובה יותר מכל. כותרת החטיבה השנייה בספר "אינני בוכה אף פעם", מבטאת את רוח התקופה. איפוק נחשב באותם ימים לגבורה וזכה להערכה רבה. ואילו היום אומרים לילדים להפך: תרשו לעצמכם לבכות. זאת לא בושה. אל תתאפקו".

ומה מאפיין את החטיבה השלישית?

"כאן קיים מכנה משותף מובהק: כולם ילידי הארץ. שפת אמם היא עברית ועד כמה שאפשר לקרוא לחיים בארץ נורמליים, הם משוררים נורמלים. השירים מגוונים, יש בהם גם שמחה וגם צער, גם פליאה וגם געגועים ואכזבות ותובנות של ילדים על העולם. עם הזמן התפתחה אמפתיה לחוסר האונים, לקשיים, למכאובי הילדות. ככל שהזמן חולף יש בשירים יותר ילדותיות, במובן הטוב של המילה. קולו של הילד נשמע בהם, לשונו מתגלגלת בהם וכוחם בפשטותם".

לחן טוב הוא חומר משמר

השירים באנתולוגיה נכתבו לפני עשרות שנים בלבד, אבל נדמה שהיה זה עולם אחר. "אחד משיאי השבוע", נזכרת אמא שלי, "היתה תכנית הרדיו 'שירים כבקשתך' לשירים עבריים, ששודרה בשבת, בצהריים, מעין מקבילה ל'כוכב נולד' של היום, למרות ההבדלים ביניהן. כולם האזינו לאותה תכנית ושרו את אותם השירים.

אולי שירה כבר לא רלוונטית היום.

"שירה רלוונטית תמיד .שירים הם חלק מתבנית נוף המולדת של אדם, ממש כמו הצמחייה, בעלי החיים ומזג האוויר הסובבים אותו. כל אלה יחד יוצרים את תחושת השייכות שלו למקום שבו הוא גדל. השירה העברית שצמחה פה במשך כמאה שנים מתוך תחושה של שליחות, הניחה את אבני היסוד לתרבות העברית בארץ, ועליהן צריכה השירה להמשיך ולהתפתח".

למה היום כמעט ולא מתפרסמים ספרי שירה לילדים?

"על השאלה הזאת יענה סוציולוג של תרבות. אני יכולה רק להצטער על הפיחות שחל במעמדה של השירה לילדים, בקרב הכותבים, בקרב הקוראים ובקרב המו"לים גם יחד, פיחות שבעקבותיו הולכים השירים ונעלמים מחיי ילדינו".

ועדיין, כמעט כולם מכירים את 'מה עושות האיילות' או את 'פזמון ליקינטון'.

"שירים שזכו ללחנים שרדו הרבה יותר מאלה שלא הולחנו. לחן טוב הוא חומר משמר יוצא מהכלל. מלחינים רבים עשו שירות עצום לשירים. הם נטעו אותם עמוק בחיינו, ללא מאמץ".

ואולי הגעגוע הזה לשירה הוא בעיקר נוסטלגיה של הדור שלך לילדות שלו?

"אולי. יחד עם זה אנחנו רואים שבארצות מתוקנות שירי ילדים עוברים מדור לדור ועל בסיסם מתפתחות יצירות אחרות. בכל חנות ספרים שם ישנו מדור של קלאסיקה ובו ספרים שהורי הילדים והוריהם קראו בשעתם. כך נוצרת תרבות של עם. והשירה לילדים היא חלק מהתרבות, חלק הקרוב ללבי במיוחד".

טוב, נהיינו כבדים, אז כמה שאלות קצרות לסיום. שיר הילדים האהוב עליך?

"פזמון ליקינטון מאת לאה גולדברג".

המשורר או המשוררת האהובים?

"לאה גולדברג".

שיר שאת מצטערת שנשאר בחוץ?

"'אבי לימד אותי לשחות', שכתב זאב".

השיר הראשון שלמדת בעל פה?

"'על הים השקט' של אנדה עמיר פינקרפלד".

השיר הראשון שאת זוכרת?

"אולי הוא לא היה הראשון אבל עכשיו אני נזכרת ב 'את קופסה את קופסתנו את גואלת אדמתנו' שהיינו שרים לקופסת הקרן הקיימת בקבלת שבת בכיתה".

קיבלת תגובות על הספר ממשוררים?

"אלה שבפנים התקשרו לשבח".

ניסית לכתוב פעם שירה לילדים?

"ניסיתי ולא הייתי מרוצה מהתוצאות".

מי היית רוצה שיכתוב שירים לילדים?

"דויד גרוסמן. בזמנו הוא חשב שלא יוכל לכתוב סיפורים לילדים ושמחתי שניסה. התוצאות היו מצוינות ואני חושבת שאם הוא היה כותב שירים לילדים, הוא היה מצליח באותה מידה".

עוד משהו לסיום?

"נגמר לי הדיו במדפסת. אתה יכול להחליף לי?"