שתף קטע נבחר

 

איש השנה שלי: העיוור שלימד לקח את עיריית ת"א

כנגד כל מוגבלויותיו הוכיח צעיר חירש וכמעט עיוור מהי נחישות בהגנה על זכויותיו. הוא לא נרתע גם כאשר מולו עמדה עיריית תל אביב שנהגה בו בצורה משפילה – והצליח לכופף את ידה. ב' הוא הגיבור שלנו לשנת תשס"ז

לב' התוודעתי לראשונה לפני ארבע שנים. בקיץ 2003 פנה אלי המתרגם של ב' לשפת הסימנים – ב' הוא חירש וכבד ראייה המצויד בתעודת עיוור – וגולל סיפור מקומם.

 

בשעת לילה מאוחרת סייע המתרגם לב' לעלות לאוטובוס של אגד בקו שמאוניברסיטת בר אילן לירושלים. האוטובוס היה מלא וגדוש, ואיש לא קם ממקומו על מנת לאפשר לב' לשבת. נהג האוטובוס לא נקף אצבע למענו, ואף הציע לו – בשעה 23:00 בלילה – לרדת מן האוטובוס. בלית ברירה עשה ב' את מרבית הדרך בישיבה על המדרגות שליד הנהג – מקום מסוכן – עד שאחד הנוסעים הואיל להציע לו את מקום הישיבה שלו.

 

מעבר לכעס על התנהגותו המכוערת של הנהג, שקואופרטיב אגד גינה בכל פה והבטיח לנקוט כלפיו את הצעדים הנדרשים, מה שהרשים אותי היה נחישותו של ב', שלמרות מגבלותיו למד באותם ימים במכללה לקראת תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים, ומאז כבר קיבל את התואר.

 

המחשה נוספת לנחישותו קיבלתי בתחילת 2007. גם כעת המקשר בינינו היה המתרגם לשפת הסימנים, אך עד מהרה נוצר בינינו קשר דואל ישיר. ב', כדאי לדעת, לא רק שולט היטב בתחום המחשבים; הוא גם מדריך נערים בעלי לקויות דומות לשלו בתחום זה, במסגרת בית הלן קלר בשכונת יד אליהו.

 

לשם בדיוק היו מוּעדוֹת פניו בבוקר גשום אחד באוקטובר 2006, כאשר גילה כי הרחוב המוליך למקום מוצף. הוא ניסה לעבור לצידו השני של הרחוב, אך כאן כבר ציפתה לו מכשלה בדמות בור שכרו אותו בוקר עובדי עיריית תל אביב, ואשר עקב הצפת הרחוב היה מכוסה מים. במקום לא היה שום שלט אזהרה, וכך נפל ב' את הבור הפעור, ואך בנס יצא ממנו – רטוב כולו, לרבות חפצים שנשא על גופו – אך בלא פגע גופני של ממש.

 

באופן מפתיע למדי הסתפק ב' לאחר הנפילה בכך שעיריית תל אביב תפצה אותו על הנזק שנגרם למכשיר הטלפון הסלולרי שלו, בסך הכל 299 שקלים, אך גם למעט הזה לא הייתה מוכנה העירייה. עורכת דין מטעמה אף הטיחה בב' כי הוא האשם בתאונה כיוון שלא התבונן לאן הוא הולך. זו טענה מקוממת ביחס לאדם רואה, והיא בגדר טענה מחפירה ולא ראויה כשמדובר באדם שהוא כמעט עיוור.

 

את סיפורו זה פרסמנו כאן בתחילת מרץ 2007. כשפרסמנו את הכתבה ב-ynet קיווינו כי עיריית תל אביב תתעשת וסוף סוף תבוא לקראת ב'. כעת כבר הייתה העירייה מוכנה לשלם לב' את הסכום שביקש, אך ב' היה שבע עלבונות – במיוחד חרה לו אותה טענה של עורכת הדין בדבר אחריותו-שלו לנפילתו לבור – והוא החליט להגיש תביעה נגד העירייה על מנת שזו תפצה אותו על כל נזקיו.

 

כעת, נוסף למתרגמו הנאמן לשפת הסימנים, נחלץ לעזרתו פרקליט שניסח עבורו את התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב. התביעה הוגשה זמן לא רב לאחר פרסום הכתבה ב-ynet, ועקב שיהוי לא מוסבר בבית המשפט לתביעות קטנות נשלחה לעיריית תל אביב רק כחודשיים לאחר מכן. בתביעה נפרסה כל מסכת העובדות שאותה יכלו גולשי ynet לקרוא בשעתן, וכן צוין דבר קיומם של שני עדי ראייה לקיומו של הבור.

 

דבר זה היה חשוב, שכן העירייה התכחשה לקיומו של הבור הזה בכל דרך אפשרית. לאחר מכן פירט ב' את נזקיו – לביגוד, לנעליים ולטלפון סלולרי חדש (הישן שתוקן שבק חיים די מהר אחרי התיקון) – ויחד עם אַגרת בית המשפט הגיעה כעת התביעה לסכום קרוב ל-4,000 שקלים.

 

נראה שזה היה הרגע שאצל מישהו בעיריית תל אביב "נפל האסימון". שם הבינו, ככל הנראה, שאם התביעה הזאת תתברר בבית המשפט, הם יהיו בצרות גדולות. אחרי ככלות הכל, עירייה גדולה מתנערת מאדם כמעט עיוור שנפל לבור שכרו עובדיה ולא סימנו אותו כנדרש, שולחת אותו לכל הרוחות בטענה שהוא בכלל אשם, ובסוף מוכנה לפצות אותו ב-300 שקלים? – אוי כמה שזה מצטלם רע. ודאי וודאי כשישנם עדים אשר ראו במו עיניהם את הבור שהעירייה העדיפה לטעון שלא היה.

 

וכך, מייד עם קבלת כתב התביעה בעיריית תל אביב, יצרו שם קשר עם ב' והציעו לשלם כל מה שתבע. נכון, העירייה התנתה את תשלום הסכום בחתימתו של ב' על מסמך ויתור, הקובע כי העירייה משלמת לו את הכסף לפנים משורת הדין ומבלי להודות באחריותה – אבל ב' הבין כי להבדיל מהאיצטלה הפורמלית-משפטית, הרי מבחינה מוסרית וכספית הוא יבוא על סיפוקו. לכן הוא הסכים להצעת העירייה, וב-24 ביולי השנה הגיע אליו צ'ק מהעירייה על הסכום כולו.

 

העקשנות שהוכיח ב' לאורך כל הדרך, מהפנייה הראשונה לעיריית תל אביב ועד גיבוש ההסכם עמה לגבי הפיצוי שישולם לו עקב הנפילה, מרשימה לפי כל קנה מידה. ליוויתי אותו בכל ההתפתחויות בעניין זה, ברגעי המתח לפני הגשת התביעה, בתקופת ההמתנה הדרוכה עד שנחתמו המסמכים המתאימים מול עיריית תל אביב, ועד לרגע המשמח כשהודיע לי כי הצ'ק התקבל והוא עומד להפקידו בחשבונו. לא היה קל לו, וכדאי לזכור שהוא מתמודד עם קשיים שאדם נטול לקויות אינו מדמיין אפילו.

 

אך הוא לא ויתר. בשל כך בחרנו בו כגיבור שלנו לשנת תשס"ז.

 

את השיעור שהוא לימד את עיריית תל אביב כדאי ללמוד וליישם – כלפי כל מי שגורם עוול ומתנער ממחויבויותיו. בתחום הצרכנות יש הרבה כאלה.

 

שנה טובה!

 

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים