מדע לילדים: מהם היתרונות של בְּעָיוֹת קֶשֶׁב ורִיכּוּז?

אִילָן הוא תלמיד כיתה ד'. מאז שהוא זוכר את עצמו הוא אהב להיות בתנועה וְהִתְקַשָּׁה מאוד לָשֶׁבֶת במקום אחד. כבר בגן הגננת אמרה שהוא אומנם ילד מקסים, אבל הוא לא מקשיב לה ו"יש לו קוצים..." (אתם יודעים איפה). אִילָן, שתמיד היה חכם, הבין שהוא אמור להיעלב, אבל מצד שני – הוא לא מצא קוצים בשום מקום.

כשהגיע לבית הספר, המצב רק החמיר. אִילָן הבין את מה שהמורה אמרה בכיתה וידע לכתוב ולקרוא, אבל במקום להפגין את הידע שלו הוא רק הסתבך ועשה בעיות.

"הוא לא יושב בשקט לשנייה אחת", אמרה המורה. "כל הזמן מדבר, לא מאורגן, שוכח דברים בבית ומפריע לי, אני לא יכולה להמשיך בצורה הזו", היא הסבירה להורים. הוריו של אִילָן היו אובדי עצות, ואף ניסו להעניש אותו, כי חשבו בטעות שכך יצליחו לחנך אותו. אבל, כתוצאה מהעונשים אִילָן חש עצוב, עייף ומתוסכל, ואף הפריע בִּתְדִירוּת גבוהה יותר.

הסיפור של אִילָן נשמע לכם קשה? ובכן, אִילָן הוא אמנם אינו מטופל אמיתי, אך ילדים רבים, עם אותה הבעיה בדיוק ואותם הסיפורים, מגיעים אליי לטיפול פְּסִיכוֹלוֹגִי, והם אכן סובלים. אותם ילדים אובחנו עם אֵי.דִּי.אֵיץ'.דִּי. ADHD) - מיד תדעו במה מדובר). הבשורה הטובה היא שניתן לעזור להם לשפר את ההתמודדות עם הקשיים. בכתבה זו ננסה לעשות מעט סדר בתופעה. מוכנים?

אבל, לפני שיוצאים לדרך, חשוב לציין: אם תרגישו שזה נשמע לכם מוכר ושגם לכם יש קשיים דומים, אל תנסו לטפל בזה בכוחות עצמכם - פנו להורים ובקשו מהם לעבור אִבְחוּן אצל פְּסִיכוֹלוֹג או רופא.

מה זה ADHD?

האם תְּהִיתֶם פעם מדוע אנשי מקצוע מרגישים צורך תמיד לכנות דברים ברורים בשמות מסובכים? אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת. בינתיים, נגלה כי השם הַלּוֹעֲזִי המוזר ADHD הוא, למעשה, ראשי התיבות של ""Attention Deficit Hyperactivity Disorder ובעברית: קְשָׁיֵי קֶשֶׁב וְהִיפֶּרְאַקְטִיבִיּוּת.

היכון, הָכֵן, הַקְשֵׁב

רוצים לדעת כיצד מרגישים כאשר יש ?ADHD הפעילו בּוֹ-זְמַנִּית את הטלוויזיה, את המחשב, השמיעו מוסיקה רועשת, הניחו מולכם אוכל טעים והפעילו את הטלפון הנייד כך שיצלצל. כעת, נסו להתקדם בקריאת הכתבה - הצלחתם?

ברור שלא, אבל הצלחתם לחווֹת קשיי קֶשֶׁב וְרִיכּוּז. כל הגירויים שהיו בסביבה שלכם הציפו אתכם במידע ולא הצלחתם להתרכז במשימה המרכזית – קריאת הכתבה. במצב שכזה קשה גם לְהַתְמִיד במשימות לאורך זמן, הרי יש כל כך הרבה דברים אחרים מעניינים בסביבה שדורשים את תשומת לבכם. ילדים בעלי ADHD מוסָּחִים מכל דבר. כלומר, הם שמים לב לכל דבר בסביבה, בין אם הוא חשוב ובין אם הוא סְתָמִי.

אבל, החיסרון הזה יכול לפעמים להיות גם יתרון מדהים. לילדים בעלי ADHD יש יכולת להתייחס להמון דברים בסביבתם – גם לדברים שילדים ללא ADHD מְסַנְּנִים באופן טבעי. למשל, ילדים ללא ADHD שיקראו את הכתבה הזו ככל הנראה לא ישימו לב לרעשים שמסביב. ילדים עם ADHD, לעומתם, ישימו לב לכל הפרטים, תוך עֵרָנוּת מדהימה.

לצערנו, יש מחיר לתכונה המופלאה הזו - קשה לְמַקֵּד אֶת הַקֶּשֶׁב בדבר אחד ולהתעלם מִשְּׁאַר הַגֵּירוּיִים (למשל, בשיעור שבו צריכים להקשיב למורה - וּלְסַנֵּן את מה שמתרחש בחוץ).

כתוצאה מִקְּשָׁיֵי הַקֶּשֶׁב וְהָרִיכּוּז נדמה, לעיתים, שילדים אלו לא מקשיבים (בגלל שהם מוסָּחִים מכל מיני דברים). בנוסף, ילדים עם ADHD אינם מסודרים, שכחנים, מִתְקַשִּׁים להקפיד על ארגון ומִתְקַשִּׁים לעקוב אחר הוראות שניתנות להם. כל אלו קשורים בִּקְשָׁיֵי הַקֶּשֶׁב וְהָרִיכּוּז.

הִיפֶּרְאַקְטִיבִיּוּת (פְּעַלְתָּנוּת יֶתֶר)

אם אתם רוצים לדעת מהי הִיפֶּרְאַקְטִיבִיּוּת, חישבו על מנוע טוּרְבּוֹ. ילדים עם ADHD חשים כל הזמן חוסֶר נָחַת וְקושִׁי לשבת בשקט. הם זזים רוב הזמן, או לפחות מזיזים חלק מהגוף (כמו ידיים או רגליים). לפעמים הם גם מדברים הרבה ובמהירות. הבעיה בולטת בעיקר בבית הספר, שם צריך לשבת בשקט ולהתרכז. ההִיפֶּרְאַקְטִיבִיּוּת יכולה לגרום לסבל רב אבל קִיּוּמָהּ יכול גם להיות יתרון משמעותי כיוון שהיא בולטת ונראית לעין. ילדים הִיפֶּרְאַקְטִיבִיִּים יופנו יותר לְאִבְחוּן וִיטופְּלוּ. לעומתם, ילדים שיש להם רק בעיית קֶשֶׁב וְרִיכּוּז (בלי הִיפֶּרְאַקְטִיבִיּוּת) עלולים לסבול בלי שאף אחד יבחין בקושי ויטפל בהם.

אִימְפּוּלְסִיבִיּוּת (מגיבים בלי לחשוב)

הָאִימְפּוּלְסִיבִיּוּת היא תכונה שגורמת לילדים לפעול מבלי לחשוב או לתכנן מראש את מעשיהם. יְלָדִים אִימְפּוּלְסִיבִיִּים יגיבו מהר מדי. הם יתפרצו לדברי אחרים ויענו מיד לשאלות המורים מבלי לחשוב וללא הצבעה.

הם עשויים לתקוף כשמרגיזים אותם בלי לחשוב. בינינו, כולנו (גם המבוגרים) מדמיינים לפעמים איך היינו "מְכַּסְּחִים" אדם מעצבן במיוחד. ההבדל הוא שיש לנו יכולת לעצור ולעכב את ההתנהגות התוקפנית. ילדים אִימְפּוּלְסִיבִיִּים, לעומת זאת, מִתְקַשִּׁים לעכב את ההתנהגות התוקפנית – ופשוט מגיבים מיד. תכונה זו גורמת לסבל רב וְלִקְשָׁיִים חֶבְרָתִיִּים.

איך מטפלים?

כיום ישנם חילוקי דעות לגבי סוג הטיפול בילדים שאובחנו עם ADHD. אולם, מכיוון שמדובר בעיקר בבעיה בִּיוֹלוֹגִית, הטיפול התרופתי (בתרופה הנקראת רִיטָלִין) בדרך כלל משמעותי.

מה תפקידו של הטיפול הפסיכולוגי? ובכן, למרות המקור הַבִּיוֹלוֹגִי של הבעיה, כיום מבינים שאי אפשר להתייחס לגוף בלי להתייחס לנפש. כלומר, כל בעיה בִּיוֹלוֹגִית באה לידי ביטוי גם בנפש. בשנים האחרונות החלו להבין, כי ילדים עם ADHD אינם רק "גוש של הִיפֶּרְאַקְטִיבִיּוּת", אלא ילדים רגישים שמחפשים דרך להשתפר ולהרגיש טוב יותר עם עצמם.

צריך לקחת בחשבון שילדים עם ADHD צוברים חוויות קשות במשך השנים. ואם נחזור לרגע לאִילָן, עליו סיפרתי בפתיחה – ובכן, הוא תמיד הרגיש כמו ילד מפגר ורע, וממש האמין בכל ליבו שהוא "דפוק" ושאין סיכוי שיצליח ללמוד ושבכלל - יצליח בחיים. הוא התייאש מלמצוא חברים. הדימוי העצמי שלו היה פגוע והוא חש עצבות.

בטיפול הַפְּסִיכוֹלוֹגִי עובדים, למעשה, על אותם קְשָׁיִים רִגְשִׁיִּים, ועוזרים לילד להעלות את רמת הביטחון שלו. באמצעות הטיפול אפשר גם ללמד את הילד דרכים לעכב את ההתנהגות ולא להגיב בצורה אִימְפּוּלְסִיבִית. זה אומנם דורש תרגול רב ועבודה – אבל בסופו של דבר רואים את התוצאות. בנוסף, תרגילי הַרְפָּיָה ותרגילי פיתוח כושר הריכוז יכולים לעזור בתחום הַקֶּשֶׁב וְהָרִיכּוּז.

וכמובן, ההורים עצמם גם הם מְהַוִּים חלק מהטיפול – הם מקבלים הדרכה מֵהַפְּסִיכוֹלוֹג כדי להבין טוב יותר את עולמו של הילד ואת הקשיים שהוא חוֹוֶה, וכך גם יכולים לעזור לו.

רגישות, שמחת חיים וחוש הומור

במשך השנים זכיתי להכיר ילדים, נערים ומבוגרים רבים עם ADHD. בעקבות זאת, חשוב לי לציין כי לרוב, כשמתארים את הקשיים, שוכחים להזכיר גם את היתרונות. תתפלאו, אך קיימים גם יתרונות.

ההיכרות עם ה-ADHD הפגישה אותי עם אנשים שתמיד מעניין להיות בִּמְחִיצָּתָם והם מלאי שמחת חיים (הצד הטוב שבהִיפֶּרְאַקְטִיבִיּוּת), הם עֵרָנִיִּים ובעלי רגישות יוצאת דופן לסביבתם, יש להם תּוּשִׁיָּה רבה ורצון לעשות דברים כדי לתקן את המצב. ובדרך כלל - יש להם גם חוש הומור מצוין.

ולסיום נזכיר את אחת הַתֵּיאוֹרְיוֹת המרתקות בנושא. תיאוריה זו טוענת, כי התכונות המאפיינותADHD תרמו, למעשה, לְהִישָּׂרְדוּת הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי ועזרו לָאָדָם הַקַּדְמוֹן לִשְׂרוד טוב יותר. תכונות כגון מרץ רב וְתוּשִׁיָּה (שֶׁלְּיָמִים כונו "הִיפֶּרְאַקְטִיבִיּוּת") ורגישות לסביבה (שֶׁלְּיָמִים הוגדרו כִּקְשָׁיֵי קֶשֶׁב) הפכו את האָדָם הַקַּדְמוֹן לצַּיָּד טוב יותר שמסוגל להגן על משפחתו.

מטופל שסיפרתי לו על הַתֵּיאוֹרְיָה סיכם זאת יפה כשאמר: "אולי ADHD זה לא רק קושי, זו גם בְּרָכָה". 

רוצים לדבר על זה? היכנסו לפורום שלנו.

אביב נוף הוא פסיכולוג קליני מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה, בית חולים רמב"ם, חיפה

דברים שחשוב לדעת

1. ילדים עם ADHD אינם פחות חכמים מילדים "רגילים". להיפך, חלקם אף אִינְטֶלִיגֶנְטִים יותר מהרגיל.

2. הַקְּשָׁיִים של ילדים עם ADHD אינם נוֹבְעִים מֵעַצְלָנוּת או מאופי לא טוב. מדובר בבעיה בִּיוֹלוֹגִית (נוֹיְרוֹלוֹגִית – קשורה למערכת העצבים). הילד לא בוחר להיות מוסָּח אוֹ הִיפֶּרְאַקְטִיבִי. פעמים רבות הוא מִתְקַשֶּׁה לשלוט בעצמו וזקוק לעזרה מקצועית.

3. ישנה תופעה מעט מוזרה (אך היא מוכרת לאנשי המקצוע) שיכולה לבלבל. ילדים עם ADHD מצליחים, למרות הכל, להתרכז בטלוויזיה או במחשב. "כיצד זה אפשרי?", שואלים המבוגרים, "אם הילד יכול להתרכז, אז שיתרכז גם בבית הספר".

ההסבר לכך הוא פשוט ובהחלט לא מדובר ב"זיוף". ילדים אלו זקוקים לעניין ולהרבה "אֶקְשְׁן". כעת דמיינו מכשיר אחד (למשל: מחשב) שהוא מרתק, מלא אֶקְשְׁן וגם מפיק צלילים? ברור שהילד יִשָּׁאֵב פנימה וישחק בצורה מרוכזת במשך שעות (למרות שזה גירוי אחד ויחיד). כשמשהו כל כך מעניין, אין צורך בגירויים אחרים כדי לא להשתעמם.