להמשיך לאהוב
"עֲדַיִן נוֹדְדִים/ אַחַר דְּבָרִים שֶׁאֵין לְהַשִּׂיגָם,/ חוֹמְדִים אֶת הַגָּנוּב,/ רוֹצִים לִפְרֹץ בִּבְכִי בִּגְלַל מִלָּה יָפָה/ בִּגְלַל לִטּוּף./ וַעֲצוּבִים נַמְתִּין לְיַד תֵּבוֹת הַמִּכְתָּבִים". חמישה שירים מאת נתן יונתן מתוך הספר "שירים שנשארו" ובו שירים מעזבונו של המשורר
גַּנְזַךְ הַזִּכָּרוֹן
הַזִּכָּרוֹן הוּא יַצְרַן הַחֲדָשׁוֹת
הָאֲמִתִּי, הַבִּלְתִּי נִלְאֶה
וּבְעוֹד הָעוֹלָם שָׁרוּי בְּשִׁכְחָה עַצְמִית
לַדַּעַת, מְשַׁחְרֵר הַזִּכָּרוֹן אַחַת לְעֶשֶׂר דַּקּוֹת
חֲדָשָׁה מַדְהִימָה שֶׁהִסְתַּתְּרָה בַּגַּנְזַךְ
הַשָּׁמוּר בְּיוֹתֵר שֶׁלּוֹ.
וְאַתָּה, לֵךְ וְהִסְתַּבֵּךְ עִם הַזִּכָּרוֹן.
חֻקֵּי הָאָדָם הֵם סִפְרֵי הַכִּשְׁלוֹנוֹת
הָאֱנוֹשִׁיִּים לְהַכְנִיס סֵדֶר בַּכָּאוֹס שֶׁל
הַחַיִּים, בַּסִּבָּה, בַּתַּכְלִית, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַצֶּדֶק
הַסְּחִיטָה הַסּוֹפִית שֶׁל הַהֶדֶק.
אַךְ אַתָּה, מִשּׁוּם מָה, מַעֲדִיף אֶת
אֹמֶץ הַלֵּב אֲפִלּוּ זֶה שֶׁל הַשּׁוֹטִים
אֶת הַמַּבָּט הַיָּהִיר בַּתַּלְיָנִים,
לֹא פָּחוֹת מִשֶּׁאַתָּה מַעֲרִיץ אֶת כְּרִיעַת
הַבֶּרֶךְ, אֶת הָעֲנָוָה לְנֹכַח אֵינְסוֹפִיּוּתוֹ שֶׁל
הָאֱלוֹהִים.
הַפַּעֲמוֹן שֶׁל הָעוֹלָם
הָיָה מְחִיר לַיֹּפִי וְלָאֹשֶר,
הָיָה מְחִיר לָאַהֲבָה, לַחֹפֶשׁ,
מְחִיר לְכָל דָּבָר עַל אֲדָמוֹת,
גַּם לְמַפֹּלֶת הַחוֹמוֹת.
שָׁנִים רַבּוֹת שִׁלַּמְנוּ אֶת הַמְּחִיר;
דְּמָעוֹת וּבְכִי,
עַד שֶׁרָחַץ הַגֶּשֶׁם אֶת הַדָּם
וְשׁוּב פָּרְחוּ בָּאֶבֶן הַפְּרָחִים
בְּלֵב הַפַּעֲמוֹן שֶׁל הָעוֹלָם
אוֹמֶרֶת שִׁיר יַלְדָּה אַחַת קְטַנָּה,
אִשָּׁה רַכַּת-מָתְנַיִם שָׁרָה מַנְגִּינָה
כְּמוֹ נוֹקְטוּרְנוֹ מֵלַנְכּוֹלִי שֶׁל שׁוֹפֵּן
וּבָאָבִיב הַזֶּה, תִּרְאוּ, חָזְרוּ לַקֵּן
הַצִּפּוֹרִים הַנּוֹדְדוֹת מִן הַדָּרוֹם.
וּבְרֶדֶת הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלֶה הָאָבָק
וְעוֹטֵף בְּזָהָב אֶת דַּרְכֵי הַמִּשְׂחָק.
עֲדַיִן נוֹדְדִים
עֲדַיִן נוֹדְדִים
אַחַר דְּבָרִים שֶׁאֵין לְהַשִּׂיגָם,
חוֹמְדִים אֶת הַגָּנוּב,
רוֹצִים לִפְרֹץ בִּבְכִי בִּגְלַל מִלָּה יָפָה
בִּגְלַל לִטּוּף.
וַעֲצוּבִים נַמְתִּין לְיַד תֵּבוֹת הַמִּכְתָּבִים.
עֲדַיִן לֹא כְּמוֹ כֻּלָּם. אֲשֶׁר לְלֶחֶם –
מוֹכְרִים פְּרָחִים.
יֶשְׁנָן שָׁעוֹת בָּהֶן הָאֲנָשִׁים
עוֹד מֻכְרָחִים
לִקְנוֹת פְּרָחִים.
עֲדַיִן נוֹדְדִים אַחַר דְּבָרִים שֶׁאֵין לְהַשִּׂיגָם
חוֹמְדִים אֶת הַגָּנוּב, בּוֹכִים
בִּגְלַל מִלָּה טוֹבָה בִּגְלַל לִטּוּף,
אוֹרְבִים לְיַד תֵּבוֹת הַמִּכְתָּבִים,
קוֹנִים פְּרָחִים.
מִלִּים שֶׁפַּעַם אָמְרוּ
מִלִּים שֶׁפַּעַם אָמְרוּ עֶדְנָה וָרֹךְ
וְעַכְשָׁו קָרוֹת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי
אֵיךְ הִכְחִילוּ שָׁמַיִם בְּאוֹתוֹ כָּחֹל גַּבְרִי
שֶׁחָבַק אֶת הַכֹּל
פָּנָסִים שֶׁהָיָה מַדְלִיק נוֹתְרוּ כְּבוּיִים
וְאִישׁ מַשְׁבִּיעַ אֶת הָרוּחוֹת הָרָעוֹת
מְפַחֵד לְאַבֵּד אֶת שְׁפִיּוּת הַדַּעַת
מִתְנַחֵם בִּידִידִים מָרֵי לֵב וִיפֵי נֶפֶשׁ
יוֹתָם וְאִיּוֹב.
עָצוּב לִפְעָמִים לַחְשֹׁב שֶׁיָּכֹלְנוּ
לְהַמְשִׁיךְ לֶאֱהֹב.
מָה נַעֲשֶׂה לְגוּפֵנוּ?
רֵיחוֹת הַמַּיִם, הָאֲוִיר, הָאֲדָמָה,
קוֹלוֹת הָאֲנָשִׁים, נְקִירוֹת הַצִּפּוֹרִים בִּצְנוֹבְרֵי הָאֹרֶן,
נַחֲלֵי-הַגֶּשֶׁם עַל הַזְּגוּגִיּוֹת, עֲיֵפוּת
הַחֹמֶר, נְשִׁימַת הַמִּלִּים,
מֵיתְרֵי הָעֳפָאִים הַמִּתְנַגְּנִים בִּנְגִיעַת-הָרוּחַ
הַדְּרוֹמִית. מָה נַעֲשֶׂה לְגוּפֵנוּ
הַמִּתְפּוֹרֵר, לַזְּמַן הַמִּתְכַּחֵשׁ,
הֵיכָן נֶאֱגֹר אֶת כָּל הַצַּעַר וְהָאַהֲבָה
אֶת הַגַּעֲגוּעִים לַיֹּפִי שֶׁאָבַד.