מוריו של ארטיום הסבירו: השתיקה הורגת

תלמידי בית הספר עירוני ה' בחיפה הגיעו היום לבית הספר כשאת פניהם מקבלת פינת הנצחה לזכרו של ארטיום אברבנל, תלמיד כיתה ט' שנפטר אתמול לאחר ששאף גז מצתים. בבית הספר לא התקיימו הבוקר הלימודים כסדרם, והתלמידים כונסו בכיתות ושמעו מהמחנכות על נסיבות מותו של אברבנל. צוות המורים, שהונחה על ידי פסיכולוגיות מהשירות החינוכי, התבקש לעודד את חבריו לספסל הלימודים לפרוק את אשר על ליבם ובעיקר להעביר את המסר - השתיקה הורגת.

מנהל בית הספר, קובי זמיר, נפגש  עם תלמידי כל הכיתות והדגיש בפניהם את החשיבות של דיווח במקרה בו אחד מחבריהם נמצא בסיכון או במצוקה. "קיים מחסום בין התלמידים למורים או להורים. מה שבעיננו נתפס כדיווח לגיטימי, אצלם נתפס כשיתוף פעולה עם האויב, כהלשנה. אם מישהו היה מדווח על ההסנפה, אולי האסון היה נמנע", אמר. לדבריו, ישנה תחושה כי התלמידים הפנימו את הדברים על רקע מותו הקשה של חברם ללימודים. "פתאום תלמידים שכל הזמן מתלוננים שאנחנו אוכפים חוקי משמעת, נשמעים קצת אחרת. טוענים שאנחנו לא אכפתיים מספיק, לא דואגים להם. שההורים לא אוכפים את המשמעת. אני יודע שצוותים של המשטרה, שהעבירו בין הילדים מספרי טלפון לדיווח, כבר קיבלו כמה טלפונים", הוסיף.

תלמידה מול פינת ההנצחה לארטיום (צילום:דורון גולן)  

עשרות תלמידים התגודדו שותקים מול פינת ההנצחה לארטיום, בה הוצגה תמונתו, מילות זיכרון, קטעי עיתונות המספרים על הטרגדיה, ו-ורד לבן אחד, שהודק ללוח כשראשו כלפי מטה. "היו כאלה שהתרעמו מדוע אנחנו עושים פינת הנצחה, כאילו זה מאדיר את המעשה, את השימוש בסמים. זה לא מאדיר. זה מזכיר שהנער הזה היה כאן, שהוא היה בסך הכל בן 14.5, ואולי מפוחד", אמר זמיר.

"בקרה ואכיפה יכולים למנוע אסון נוסף"

במשטרה התייחסו בחומרה למקרה המוות, אולם טענו שלא מדובר בתופעה נרחבת. "יש שימושים בודדים בקרב בני הנוער של הסנפת תחליפים כגון גז טיפקס דבק וחומרים דומים. השימושים הם בודדים ובטח שלא מדובר בתופעה ארצית. מעבר לזה ראוי לציין שאין סעיף בחוק האוסר על הסנפה של גז כזה או אחר הדבר איננו מוסדר בחוק כעבירה ולכן זו בעיה".

חיים מסינג, מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, הסכים אף הוא כי היעדר חקיקה בנושא הופך את האכיפה לבלתי אפשרית. "אם הייתה במדינת ישראל בקרה ואכיפה האירוע היה נמנע. אנו דורשים להיכנס להליך חקיקה, שיסביר על כל החומרים המסוכנים שנמצאים כיום בהישג יד", אמר. לדבריו, בעלי עסק שימכרו לבני נוער

 חומרים שעשויים לשמש אותם כסמים צריכים לשאת באחריות על התוצאות האפשריות. "חס וחלילה אם יקרה כזה אירוע שוב, המוכר ישא באחריות חלקית. בעל עסק יצטרך לערוך בקרה על כל חומר כזה או אחר שהוא מוכר. במקרה כזה יש לבדוק מדוע אותו בלון גז נמכר לנער בגיל כה צעיר, ומה הייתה מטרת המכירה".

לטענת מסינג, אסור להמתין לטרגדיה הבאה כדי לפעול בנושא. "היינו קצת יפי נפש. הגיע הזמן שנפעל אחרי שכמה ילדים קיפחו את חייהם. במהלך השנתיים האחרונות ידוע לנו על חמישה מקרים של מוות, אך מנתונים שאנו אוספים מחדרי מיון מסתבר שיש מספר מקרים של אירועי לב קשים בקרב בני נוער שנובעים משימוש בחומרים", סיפר. לדבריו, הגורם למקרים לא התברר בשל חוסר דיווח והתייחסות לנושא.