מי חומד את בית דיזנגוף?
ביתו של ראש עיריית תל אביב הראשון, בו הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל, ניצב במרכזה של מחלוקת: שתי עמותות טוענות כי עיריית תל אביב מתכננת לעשות בו שימוש נדל"ני, בניגוד לצוואתו של דיזנגוף. העירייה: "שקר וכזב. בכוונתנו לשקמו"
ערב יום הכיפורים התקבלה בלשכותיהם של נשיא המדינה, שמעון פרס, ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט ויו"ר הכנסת, דליה איציק, פנייה דחופה הקוראת להם לפעול באופן מיידי להצלת היכל העצמאות שבבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד 16 בתל אביב. הבית, ביתו של ראש עיריית תל אביב הראשון, מאיר דיזנגוף, שהיה לימים למעונו הראשון של המוזיאון העירוני, הוא המקום בו הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. מאוחר יותר שימש הבית כמשכנה של מועצת המדינה הזמנית ולאחר מכן כמקום מושבה הראשון של כנסת ישראל. המקום, שמושכר כיום לעמותת בית התנ"ך, עומד שנים ארוכות בעזובתו ומצבו ירוד בלשון המעטה. מחוץ לבניין כמעט שאין סימן להיסטוריה שנרשמה בין כתלי הבית.
את הפנייה לנשיא, לראש הממשלה וליו"ר הכנסת, יזמו נציגי עמותת בית התנ"ך ועמותת בית דיזנגוף, הטוענים כי במהלך השנים האחרונות נעשה ניסיון פסול מצד גורמים שונים ובהם עיריית תל אביב, "החומדים את הבניין על מנת לעשות בו שימוש מסחרי ציני ובלתי ראוי אשר עלול לבזות את היכל העצמאות ואת הסמלים אותם הוא אמור לייצג".
בן גוריון קורא את מגילת העצמאות. מי זוכר? (צילום: לע"מ)
נציגי העמותות טוענים עוד כי ניסיונות העירייה להפוך לבעלת הנכס, נעשים בניגוד לצוואתו של דיזנגוף שנחתמה ב-1 בינואר 1935. "דיזנגוף הוריש את רכושו לחברת מוזיאון תל אביב שהיתה אמורה להיות תאגיד פרטי שלא למטרות רווח ומינה ממקורביו כאפוטרופסים שינהלו את עזבונו לטובת המוזיאון", הם כותבים במכתב ותמהים על מהלך בו העבירה העירייה בשנות השישים את הבעלות על היכל העצמאות מידיה של חברת מוזיאון תל אביב לידי מדינת ישראל. "העברת הבעלות לידי המדינה נעשתה ביוזמתה ובברכתה של עיריית תל אביב שמכרה את הבניין בכסף מלא ושלשלה לכיסה את התמורה כפי הנראה בסך 800 אלף ל"י, ומאז ועד היום נמצא הבניין בבעלות המדינה ותחת ניהולה של עמידר שעיקר פעילותה בתחום הבנייה הציבורית למגורים", כותבים הפונים ומוסיפים, "עיריית תל אביב עשקה תרתי משמע את חברת מוזיאון תל אביב וסיכלה את צוואתו של ראש העיר הראשון שלה. העירייה מצאה לנכון למכור בכסף מלא נכס שמעולם לא היה שייך לה ונטלה שלא כדין את מרבית יצירות האמנות שהיו במקום ועד כה לא ידוע מקום הימצאם".
בעיריית תל אביב זועמים על הטענות, אותן הם מגדירים "דמגוגיה זולה". דובר העירייה, הלל פרטוק: "אנחנו חושבים שהעברת הנכס למנהל מקרקעי ישראל בשנות השישים היתה טעות חמורה מצדה של העירייה, ובהכירנו את מצבו של היכל העצמאות וההזנחה הפושעת שבה הוא מצוי כיום, ביקשנו להחזיר את המבנה לידי עיריית תל אביב על מנת שנוכל לשקמו ולשמרו. הטענות שמופנות כלפי העירייה לגבי שימוש לכאורה בנכס כפוטנציאל מסחרי, הוא שקר וכזב. כוונתנו לשקם את ההיכל ואת הבניין כולו ולהחזיר לו ולראש העיר הראשון של תל אביב, חוב של כבוד". לגבי יצירות האמנות אומר פרטוק: "העירייה העבירה את הציורים שהיו בביתו של דיזנגוף למוזיאון תל אביב שזה המקום היחיד שבו ניתן היה להחזיק אותן באופן שלא ייפגעו וישומרו".
עוד בית קפה בשדרה
עמותת התנ"ך, מיסודה של החברה לחקר המקרא, החלה לפעול בקומת הקרקע של הבניין ברחוב רוטשילד בשנות השבעים בעקבות התערבותו של דוד בן גוריון שנדהם לגלות את ההזנחה. בניגוד להתחייבויות, טוענים בעירייה, לא הצליחה העמותה לשמר ולתחזק את המקום. נציג העמותות, עו"ד שרון שטיין ממשרד אלדד יניב ושות', טוען מצדו שכוונותיה של עיריית תל אביב אינן נקיות. "על אף שבעבר העירייה התנערה מכל אחריות כלפי המקום ומכרה אותו בכסף מלא, בשנים האחרונות החלה ללטוש אליו עיניים כיוון שהיא מודעת היטב לפוטנציאל הנדל"ני שטמון בו. אנחנו חוששים שהבניין יעבור לידיים הלא נכונות ויהפוך לעוד בית קפה בשדרה", אומר שטיין, "אם בית סגנו של דיזנגוף הפך למסעדת ז'קו והיכל התרבות כמעט ונהרס, איזו ערובה יש לנו שהנכס הזה, שהושאר בעזובתו לאורך שנים, יישמר? מה גרם לעירייה להתעורר אחרי 70 שנה ולהיזכר במאיר דיזנגוף? איפה היא היתה כל השנים?".מאור בנימיני, עוזרו של ראש העיר חולדאי, מבטל מכל וכל את טיעוניו של שטיין: "אנחנו רוצים לתקן את העוול ולהחזיר את הבניין לייעודו כפי שביקש בצוואתו מאיר דיזנגוף. לשם כך הסבנו את ייעודו של הבניין לפני שנים ספורות במסגרת תוכנית בניין העיר (תב"ע) מנכס למגורים ולמסחר לנכס ציבורי. די אבסורד שמנסים לייחס לעירייה כוונות נדל"ניות. בכל אספקט שהוא, שימור הבניין אינו עסק כלכלי אלא החזר חוב מוסרי לדיזנגוף, לתושבי העיר ומדינת ישראל". מאור מזכיר בין היתר פעולות שימור קודמות של העירייה שנאמדות בעשרות מיליוני שקלים, משימור היכל דרום הקריה ובנייני הטמפלרים ועד תחנת הרכבת במנשייה. "יש פה ערך חינוכי טהור", הוא אומר.
במסדרונות העירייה מדברים על השקעה של כ-5 מיליון שקל בשיפוץ המבנה. תוכניות שונות כבר החלו לקרום עור וגידים ובכללם תערוכה אינטראקטיבית על ההיסטוריה של המבנה ותערוכה מתמדת, יוזמה של מנהל מוזיאון תל אביב מרדכי עומר, שתיעשה בשיתוף עם המוזיאון העירוני ותציג בקומה השנייה והשלישית של הבניין את האמנות התל אביבית בין שנות ה-20 לשנות ה-40. "שנות העשרים מציינות את ראשיתה של האמנות הישראלית, שם התהוותה למעשה האמנות העכשווית כמו שאנחנו מכירים אותה", אומרים בעירייה, "הדיאלוג בין האמנות של אז ועד היום קולע לכוונתו של דיזנגוף". במהלך השבועות האחרונים הודיע השר להגנת הסביבה גדעון עזרא, האמון על המועצה לשימור אתרים, כי ימליץ להכריז על המבנה כעל אתר לאומי היסטורי. עזרא, שסייר בבניין ב-22 באוגוסט, אמר כי ימליץ בפני שר הפנים למסור את הסמכות והטיפול במקום לעיריית תל אביב על מנת שתפעל לשימורו.
