בית חולים למטרת רווח
ההפרטה המתוכננת של בית החולים הממשלתי וולפסון תעביר לידי הקונה בית-חולים שלם בחינם, ותפגע בחולים ובעובדים
לאחרונה גובר הלחץ של משרד האוצר ליישם את התוכנית שאושרה כבר בממשלה, בדבר הפרטתו של בית החולים הממשלתי ע"ש וולפסון השוכן בגבול שבין חולון לבת-ים ומשרת את תושבי האזור, לרבות דרום יפו. חיים פלץ, פקיד בכיר לשעבר במשרד האוצר, מונה ליישם את ההחלטה תוך חודשים ספורים.
בירורים עם גורמים נוגעים בדבר העלו כי הושגה כבר הבנה כי בית החולים יועבר לניהולה של חברה עסקית, שהיא חברה-בת של קופת חולים מכבי.
ואלה התנאים עליהם הסכימו נציגי הממשלה וקופת החולים:
1. החברה הפרטית לא תשלם אפילו שקל עבור השליטה בבית החולים (כלומר, תקבל אותו חינם).
2. האוצר יעניק ערבות מדינה לחברה, כך שאם לא תשיג את הרווחים המצופים, הוא ישלים את הסכום. (הסכם דומה נחתם עם חברת דרך ארץ, המפעילה את כביש 6).
3. האוצר התחייב שלאחר חתימת ההסכם עם החברה הפרטית, הוא יעביר לה כמתנה סכום של 100 מיליון שקל לצורך השקעות חיוניות בתשתיות בית החולים. על השקעה עכשיו – האוצר אינו מוכן לשמוע.
4. האוצר לקח על עצמו להשיג את הסכמת האיגודים המקצועיים של עובדי וולפסון - הרופאים, האחיות, עובדי המינהל והמשק - להעברת הניהול ולקביעת הסדרי עבודה חדשים.
התוכנית להפרטת בתי החולים הממשלתיים ואלה של קופת חולים כללית נידונה ואושרה בוועדות ציבוריות שהקימה הממשלה כבר לפני 20 שנה. נעשו גם כמה צעדים בכיוון זה, אך הפרטה מלאה לא בוצעה, וזאת בשל התנגדות נחרצת של האיגודים המקצועיים הנוגעים בדבר.
מחקר שכותרתו "ההפרטה במערכת הבריאות בישראל", שהכינה לאחרונה ברברה סבירסקי (מרכז אדוה, יולי 2007), מציין כי במערכת בתי החולים הציבוריים כבר מתבצעת הפרטה זוחלת, שמתבטאת באישורים להקים חברות מסחריות שמפעילות מרכזי קניות או תחנות דלק, "קרנות מחקר" אליהן זורמים תשלומים לשירותים פרטיים המבוצעים בבית החולים, בתי מלון עבור יולדות או עבור חולים הזקוקים להחלמה.
אך הצעדים האלה, שהכניסו מרכיבים של ניהול פרטי למטרות רווח למערך בית החולים הציבורי, היו בעצם רק צעדי הכנה למטרה הראשית של הממשלה: להוציא את הניהול מידי משרד הבריאות או קופ"ח כללית, ולהעבירו לחברות עסקיות מקומיות או זרות.
המשמעות המרכזית של הפרטת בית חולים ציבורי היא להפוך אותו משירות ציבורי לעסק למטרות רווח. מבחינה זו, הפרטת בי"ח דומה להפרטה שכבר בוצעה של נמלי הים, רשות הדואר או אל על. ההפיכה של בית חולים ציבורי לתאגיד למטרות רווח, כמו בדוגמאות האחרות שהובאו לעיל, אמורה להנחית מהלומה כואבת נוספת על העבודה המאורגנת בישראל. בבתי החולים הממשלתיים רוב העובדים הם עובדי מדינה, ובאלה של קופת חולים כללית – הם מועסקים לפי הסכמים קיבוציים. העברת בית חולים לניהול חברה נועד, בהקשר זה, לפגוע בתנאי ההעסקה של העובדים, ובעיקר – ליצור מצב שבו עובדים חדשים יועסקו באמצעות חברות כוח אדם או בהסכם עבודה בתנאים נחותים. אשר לחולים, החברה שתנהל את בית החולים תיבחן לא בשירות אלא בהשגת הכנסות גבוהות, שיתבטאו, בין היתר, בשכר גבוה לכמה בעלי תפקידים.
בית חולים, הפועל כמוסד בניהול פרטי, אינו רואה עצמו (ובצדק) אחראי לבריאות הציבור או להבטחת שוויון בהתייחסות לכל חולה. להיפך, מעצם טבעו (הפרטי), הנהלתו תחתור להגדיל את שיעור השירותים המיוחדים, שיינתנו לחולים היכולים לשלם תמורתם תשלום נוסף, ולהקטין את משקל החולים ה"לא-רווחיים" (כמו, למשל, פגים, חולי דיאליזה).
במחקרה מביאה סבירסקי דוגמאות להפרטה מסוג זה במדינות אחרות: במקרים אחדים, הכנסות בתי החולים שימשו למימון משכורות עתק למנהלים, ובמקרים אחרים, נעשו קיצוצים דרסטיים בכוח האדם וברמת השירות. הניסיון הוכיח כי בית חולים ציבורי המפעיל חדר מיון, ומשום כך מחויב בחוק לקבל לטיפול כל אחד שמגיע אליו - כולל מי שאין לו ביטוח רפואי – אינו יכול להיות רווחי. אין זה מקרה שבתי החולים הפרטיים הקיימים בארץ, שחלקם, אגב, בבעלות קופת חולים מכבי, אינם מפעילים חדרי מיון.
לכאורה, בית חולים ציבורי כמו וולפסון אינו יכול להיות עסק רווחי, אם יתנהל לפי מערכת החוקים הקייימת וימשיך להפעיל חדר מיון. מכאן שהאוצר יודע כי גם בעתיד בית החולים יהיה תלוי בו לכיסוי גרעונותיו, אם יהיו כאלה, בשל סיבות של תחלואה מוגברת, של אסון המוני או מסיבות אחרות. והמסקנה: המטרה העיקרית של האוצר אינה חיסכון למדינה או שיפור השירות לחולים, אלא מתן הזדמנות לבעלי הון להרוויח, שבירה של העבודה המאורגנת והעסקה של עובדים זולים ולא מאורגנים, וייקור נוסף של שירותי הבריאות לציבור, שיידרש לשלם יותר אם יחפוץ בשירות הטוב יותר. שנהיה בריאים.
תמר גוז'נסקי, חברת כנסת לשעבר בסיעת חד"ש, תושבת בת-ים. יזמה את הקמתו של הפורום החברתי של בת-ים
לפנייה לכתב/ת 
