עכו: הרבה יותר מחומוס
שוו בדמיונכם עיר ים תיכונית עתיקה עם מרינה קסומה, אתרים היסטוריים, מסעדות אותנטיות ושוק ססגוני. אין צורך להרחיק עד טורקיה, היא ממש פה - בעכו. לרגל פסטיבל התיאטרון בעכו שיערך בחול המועד, הכנו עבורכם סיור מודרך, צעד אחר צעד, בעיר שאפילו נפוליאון הגדול לא היה יכול לה
לאחר שמטיילים בשלוש הערים, אפשר לומר בבטחה כי עכו יכולה לעמוד בגאווה ליד מכונות התיירות המשומנות של טורקיה. יש בה הכל - רק במידה קטנה יותר. ההשפעה הטורקית, אגב, ניכרת כמעט בכל פינה בעיר העתיקה.
נפוליאון? כישלון
בשנת 1799 ניסה גבר נמוך קומה אך מוצק לכבוש את מזרח הים התיכון. הוא כמעט הצליח, ממש כמעט, עד שהגיע באביב של אותה שנה, לעכו. הקיסר נפוליאון זכה לראות את עכו רק מבחוץ, במיוחד כשהשקיף מדי בוקר על העיר ממרומי תל עכו ("גבעת נפוליאון", בפי המקומיים), אך לא יכול היה להבקיע את חומותיה וביצוריה, הפשוטים יחסית.
כשלונו הצורב התרחש אפילו בטרם בנה אחמד ג'זאר פחה את החומות המזרחיות האדירות. כך, אפוא, נולדה המסורת, לפיה השם עכו נוצר מחיבור המלים עד-כה.
אידיאלית לטיול רגלי
התחנה הראשונה בסיורנו בעכו, עבור המגיעים מכיוון כרמיאל (ממזרח), היא אותה גבעה תלולה שעליה עמד נפוליאון כפרש על סוס ברזל, ולמרגלותיה ומצפון לעיר, ערך את חילותיו.
יכולה לעמוד בבטחה ליד מכונות התיירות המשומנות של טורקיה (צילום: יפה רזיאל)
נמשיך מערבה אל העיר העתיקה - אליה מובילות שלוש כניסות יבשתיות, ואחת מן הנמל. שטחה של עכו העתיקה אינה גדול, כ-40 דונם בסך הכל. המרחק בין כל שתיים מפינותיה אינו עולה על 700 מטר, כך שהיא אידיאלית לטיול רגלי.
את פני הבאים לעיר מקדם ממזרח לחומת ג'זאר חפיר עצום, 12 מטר עומקו, המשתרע למרגלות החומה. מכאן אף נראים מפתחי הירי עבור התותחים שהוצבו על החומה. ניתן לראות גם את מערך השער המוגן, אשר נבנה במטרה להקשות על תוקפים את הפריצה אל העיר.
מעט קט לאחר הכניסה בשער היבשה, ניצב מימין מלון-בוטיק, "עכוטל", בבניין עתיק ששימש עד לפני שנים ספורות כבית משפט השלום. זהו המלון היחיד המצוי בתוך חומות העיר העתיקה, מלבדו פועלות במקום גם אכסניה או שתיים.
הטיול צועד על קיבתו
אם ממשיכים לצעוד, מגלים מימין את סמלן המסחרי של העיר - החומוסיות. אם הרופא אינו אוסר עליכם, מומלץ בחום גם לבקר במאפיית הבקלאוות שבמקום, שהרי כל טיול מוצלח צועד על קיבתו.
מאחורי המאפייה שוכן שוק מקורה לא מפורסם, שבעבר היה שוקק חיים, וכיום הוא מוזנח וממתין למשקיעים. זהו "סוק אל אביאד", ובעברית, ה"שוק הלבן".
מעבר בשוק תחת הקשתות או הליכה מחוצה לו ברחוב צלאח א-דין יביאו אתכם לארבעה מוקדי תיירות חשובים בעיר: מדרום, השוק הפעיל; ממערב - מתחם המצודה הצלבנית, המוכר יותר כ"אולמות האבירים" (שהם חלק בלבד מן המתחם הענק); דרומית למתחם זה נמצא מסגד אל-ג'זאר, וממערב למסגד, נמצא החמאם הטורקי.
רובם המוחלט של מבני העיר העתיקה העומדים על תילם הם מהתקופה הטורקית, שהוקמו תחת שלטון הסולטן והאימפריה העות'מאנית (1917-1517). מיעוטם, דוגמת המגדלור, הם מימי המנדט הבריטי.
בתקופת המנדט שימשה המצודה כבית סוהר מרכזי בצפון ארץ ישראל, שבו נכלאו רבים, ביניהם אנשי המחתרות שלחמו נגד הבריטים. חדר הגרדום, שבו הומתו שלושה מהם, מהווה כיום חלק ממוזיאון אסירי המחתרות.
מסגד אל-ג'זאר הוא המסגד החשוב, המפואר והנישא ביותר מבין שמונת המסגדים הפזורים ברחבי העיר העתיקה. כאן, סבורים המאמינים, נמצאת שערה מזקנו של הנביא מוחמד. זהו גם מקום קבורתם של אחמד אל-ג'זאר פחה ויורשו סולימאן פחה.
החמאם התורכי, חמאם אל באשא, אינו מתפקד עוד כחמאם פעיל, אך במקום מוצגת בו תכנית אור-קולית מרתקת, המספרת את קורותיה של עכו העתיקה מפי "הבלן האחרון".
החאן היפה מכולם
השוק הססגוני שבהמשך מהווה מוקד משיכה אולטימטיבי לכל הבאים בתוככי העיר: דגים ומיני מאפה, תמרוקים ותבלינים, בדים ונעליים, ירקות ופירות, צעצועים, כלי בית ומה לא. הוסיפו לכך מוכרי גלידות ומיצי רימונים ותפוזים, מסעדות מזרחיות מיתולוגיות – וקיבלתם שוק במיטבו.
בצד הריחות, הטעמים והקולות בשוק, תוכלו למצוא גם את המסעדה הוותיקה "עודה" (ולה כניסה נוספת בחאן אל-אפראנג'); ואת המבוקשת מכולן, "סעיד", לחומוסאים מנוסים בלבד.
בנקודה זו, מומלץ לבקר בבית הכנסת רמח"ל, שבו עסק משה חיים לוצאטו בקבלה ועל כן נוּדה על ידי הרבנים, וכתביו הובאו לגניזה. השליט הבדואי של עכו באמצע המאה ה-18, הפך את מבנה בית הכנסת הקודם למסגד אל-מועליק, ותחתיו אפשר ליהודי העיר לבנות בית כנסת באתרו הנוכחי. הביקור כאן כולל הסבר קצר, מתובל בהומור ובפרשנויות מעניינות.
השוק מוביל אותנו אל אטרקציות נוספות בצידה הדרומי של העיר. ראשית, חאן אל עומדן - היפה מבין ששת החאנים שפעלו בעיר בימי הטורקים. בסמוך אליו נמצא מגדל שעון גבוה, הדומה למגדל השעון המפורסם של יפו.
מפלט מן החום ומן השמש
בקרבת מקום נמצאת מנהרת הטמפלרים, "אבירי ההיכל". הצלבנים, אשר בנו לעצמם משכן דווקא בדרום-מערב העיר, השכילו לחצוב מנהרה זו כדי להגיע, בהיחבא מפני מבקשי רעתם, אל הנמל שהיה באזור המרינה במזרח העיר. כיום היא משמשת מסלול מפלט מן החום ומן השמש הקיצית לאלה הממהרים להגיע אל רכבם בחניון המגדלור.
מראה עכואי טיפוסי בנמל (צילום: אריאל הררי)
במרינה תוכלו לראות ערב רב וסואן של סירות ומתקני סירות, ערימות של רשתות הממתינות לתופריהן, דייגים היוצאים אל הים ואלה שחזרו ממנו, ספינות לשיט סביב החומות, לצידן של יאכטות מקומיות (צנועות, יש לומר), ועוד כהנה וכהנה בעלי מלאכות, רוכלים, גדודי תיירים והולכי בטל.
בטיילת החומה הדרומית תמצאו ארבע מן המסעדות היותר ידועות בעכו העתיקה נושקות כאן אל המים: פטולמאיס, אבו כריסטו, דוניאנא וגלילאו.
זוהי, בקצרה, העיר עכו, על סגולותיה הרבות. ועוד לא אמרתי דבר, אף לא חצי דבר, אודות אנשיה ותרבותה. במקום להמתין ולקרוא, צאו וטיילו ברחבי העיר בסיור מודרך או לבד.
אם חשקה נפשכם באתגר מחשבתי, הגיעו אל העיר במהלך חול המועד סוכות, בימי פסטיבל עכו, וחפשו אוצרות במשחק-מטמון מאתגר "עכוצר", המתאים לכל הרמות - למשפחות, לקבוצות וליחידים. פרטים נוספים על המשחק באתר "אל-עכו".
לפנייה לכתב/ת 
