לא יפים? לכו חפשו לכם אתר היכרויות אחר
אתר "יפים יפות" מתיימר לקבוע מי יפה ומי לא ולחסום את הכניסה בפני הפחות מצודדים. אם קומץ אנשים מחליט מה אני שווה, האם זה נכון או צודק? עזבו רגע בצד את האגו שלי, שעלול להיפגע מהתהליך המביך. רוצים לתמחר בני אדם, לכו על זה. אבל מי שם אתכם למקבלי ההחלטות וקובעי הטון בחיי? לאן נעלם המשפט "היופי הוא בעיני המתבונן"?
החיים שלנו היו יותר קלים אילו היינו יכולים לתמחר את עצמנו. נניח היינו מחליטים על כמה פרמטרים שהם הקו המשווה: גובה, צבע עיניים, שיער, אף, חיוך, שיניים, מבנה גוף, השכלה, אינטליגנציה, תעסוקה, גיל, ועוד כמה תכונות אופי שכולם היו מסכימים עליהן כמו חוש הומור, מיניות, התחשבות, עזרה לזולת, יושר, אמינות וכדומה.
היינו מציגים תו מחיר קטן ליד כל אחד מהפרמטרים לפי הסקאלה שבחרנו. למשל, עיניים בהירות = עשר, וכך הלאה לגבי כל הפרמטרים. היה יוצא לנו מודל, אב טיפוס מושלם, ואת הקצה השני שלו.
היינו שמים את כולנו על מדפים עם ברקוד שיוטבע על העורף, וכל אחד היה יכול לבחור בהתאם למחיר. למחיר שהוא מחפש ויכול להרשות לעצמו. זה חייב להתאים לשני הכיוונים, לא רק מה היית רוצה לקנות, אלא גם כמה יש לך בכיס. מישהו שהוא עשר יכול לבחור "עשר" כמוהו, אבל מישהו שהוא רק 8 יכול לבחור עד 8 בלבד.
החיים היו פשוטים אילו אפשר היה לעשות זאת. בלי סיבוכים, בלי חיפושים מתישים, שקרים ואמת סוביקטיבית. כל מה שאתה רוצה ויכול נמצא לפניך, אתה רק צריך לבחור את המספר המתאים לך. אפשר אפילו לבקש מפרט מראש.
למעשה יש אנשים שכבר חשבו על הרעיון הגאוני הזה והתחילו ליישם אותו. זה נולד מעבר לים, עם אתרים דוגמת Darwin dating - דייטינג על פי דארווין, הוגה רעיון הברירה הטבעית. השם אומר הכל: החזק מנצח, והחוזק הוא למעשה איכויות היופי של האדם. מקימי האתר, ארבעה חברים, מסבירים כי מאסו באתרי ההיכרויות המלאים באנשים מכוערים, לא מושכים, שמנים ונואשים.
מדינתנו הקטנה לא מפספסת שום סיבה למסיבה, והנה גם לנו קם לפני חודשים ספורים אתר לתפארת היפים והיפות. שם ההסבר יותר מרומז: "יפים-יפות הוא אתר היכרויות בו מושם דגש מירבי (שמתם לב איך אני מוזכרת באתר הזה, ועוד בדף הראשי? מ.ר.) על מראם של החברים בו. ישנם אנשים שמראהו של בן הזוג חשוב להם מאוד, ויש כאלה שהדבר משחק אצלם תפקיד משני יותר. אם אתם שייכים לקבוצה הראשונה, וגם נראים טוב - אז יפים-יפות הוא בדיוק האתר בשבילכם".
אני לא נרתעת מהמשימה, וגם אם אינני נמנית עם הקבוצה הראשונה והיוקרתית, אני מרימה את הכפפה. הליך ההרשמה דומה לזה הנהוג באתרי היכרויות, עם תוספת – חובה להעלות תמונות, ואחת מהן צריכה להיות מזוהה: צילום עם הכיתוב "יפים-יפות", או על רקע המסך כשהאתר פתוח, או סריקה של תעודת זהות/רשיון נהיגה.
השלב הבא הוא המתנה מורטת עצבים לאישור. הכרטיס והתמונה עוברים בדיקה קפדנית, ורק לאחר ששמים חותמת, כמו ב"כוכב נולד", עובר/לא עובר, אתה יכול לדעת אם אתה יפה או מכוער, לא מושך, שמן ונואש.
"כוכב נולד" כבר אמרתי?
עוד מבט:
כל אחד נהיה לי מיקי בוגנים
מאי לוין
לפעמים אני מרגישה כמו סוסה במכירה פומבית: נותנת לאדם זר לבחון אותי, לשקלל נתוני גובה משקל יחד עם האינפורמציה החזותית, להשוות את השדיים שלי מול שדיים אחרים, לבדוק את שיניי, ובסוף לקבל המהום לא נלהב מדי, חלילה, לפי כל הכללים הנהוגים בסחר מכר בשוקים
בשלב האישור יש שתי אפשרויות: בחלק מהאתרים ועדת הקבלה היא בעלי האתר עצמו, ובחלק זה פתוח לבחירת הקהל הרשום והמאושר. באתר הישראלי יש שילוב: אם לא עברת את בעלי האתר ואתה מעונין להגיש ערעור, אתה יכול להגיע לשלב בחירת הקהל הרשום באתר ("כוכב נולד" כבר אמרתי?).
אז נניח והם צודקים וגילו את האור, ואנחנו עוד חיים בחושך. אבל משהו פה עדיין לוקה בחסר, לא? אם קומץ אנשים מחליט עבורי מי ומה אני שווה, האם זה נכון או צודק? עזבו רגע בצד את האגו שלי, שעלול להיפגע אנושות מהתהליך המביך הזה. רוצים לתמחר בני אדם, לכו על זה. אבל מי שם אתכם למקבלי ההחלטות וקובעי הטון בחיי?
לאן נעלם המשפט "היופי הוא בעיני המתבונן"? אומר לכם לאן - לעיניים שלהם. אבל רק העיניים שלהם קובעות. בעוד אני אמורה לקבל תשובה שהיא אוביקטיבית ואמת מוחלטת, הם קובעים אותה על פי דעה סוביקטיביות שלהם.
בזמן ההמתנה ניסיתי להעביר את הזמן והלכתי לראות מי המתחרים שלי. באתר הישראלי לא מראים תמונות למי שאינו רשום. אבל באתר הדארוויניאני שהזכרתי מראים ועוד איך. התבוננתי בתמונות והיה לי ברור עוד לפני שבכלל נכנסים נתוניי הפיזיים לשיקול שאני נופלת חזק וכואב.
עזבו אתכם יופי, העולם שייך לצעירים. כל מי שאמר לי עד עכשיו שאני עוד צעירה, הוא שקרן אחד גדול!! באתר האמריקני יש הגבלת גיל. אבל בניגוד להגבלת הגיל המוכרת לנו מפאבים ומועדונים, כאן הרף העליון הוא הקובע – מי שמעל 35 לא קיים. נותרו לי עוד שנתיים "לחיות". לא מעניין אותם שהם יכולים לפספס יפהפיה, אם היא "מבוגרת" היא אאוט לגמרי.
נכון שהיה יכול להיות לכולנו יותר קל אילו היינו מתמחרים את עצמנו ובוחרים בקלות מהמדף, כמו בסופר השכונתי. אבל בפועל איך אפשר לקבוע, בצורה שתתאים לכולם, מה ההגדרה של יופי ואיכות? היינו רוצים להאמין שאילו ניתן היה לעשות דבר כזה, מישהו כבר מזמן היה עושה זאת.
שווים ושווים יותר
מעבר לכך, אינני מבינה את הגדרתם לאדם "שווה", שהם טרחו להוסיף בכותרת האתר. הפרמטר היחידי שהם נאחזים בו הוא המראה. זה כל מה שצריך בשביל להיות אדם שווה בעולם הזה? השכלה, עבודה, הישגים אישיים, תרומה לחברה, תחביבים - האם כל אלו נמחקים ובטלים בשישים לעומת נתונים פיזיים מרשימים (מרשימים את פרנסי האתר, בכל אופן)? אדם לא צריך להשיג דבר בחייו מלבד מנתח פלסטי טוב ומספיק כסף כדי לגבות את הניתוחים? זוכי פרס נובל לדורותיהם לא שווים דבר, ואילו רוצח יפה תואר שווה הכל?בחירה היא לא באמת דבר שטחי וחד ממדי כל כך. אכן, יש אנשים שמראה חיצוני יותר חשוב להם מדברים אחרים. אבל עדיין, אין זה אומר שאפשר לאמוד בצורה אוביקטיבית מהו יופי. אני רוצה להאמין שאנחנו קצת יותר מורכבים מתו מחיר קטן ועלוב שניתן לשים עלינו.
כמובן, אם אתקבל לאתר היפים והיפות, ברור שדעתי תשתנה...
ואם לא אתקבל, אני אשמח אם יפנה אליי עורך דין טוב מהקהל. יש לי רשימת נתבעים ארוכה, והיא מתחילה מהוריי היקרים, שאמרו לי מגיל אפס שאני יפה.
לפנייה לכתב/ת 
אני רוצה להאמין שאנחנו קצת יותר מורכבים
צילום: סי די בנק
מומלצים
