אונג סן סו צ'י: הפנים של המאבק במיאנמר

אונג סן סו צ'י, האישה בת ה-62 שמייצגת יותר מכל אדם אחר את מאבקה של מיאנמר (לשעבר בורמה) לעצמאות, בילתה כמעט 13 שנים במאסר - בין אם בבידוד מוחלט בכלא ובין אם במאסר בית. ב-1991 הוענק לה פרס נובל לשלום על מאבקה בדיכוי הצבאי של העם הבורמזי על ידי החונטה הצבאית השולטת במדינה.

אונג סן סו צ'י היתה רק בת שנתיים כאשר נרצח אביה, הגנרל אונג סן, גיבור מאבקה של בורמה לעצמאות מבריטניה. בשנת 1960, עקרה סו צ'י להודו עם אמה, שמונתה לתפקיד שגרירת בורמה בניו דלהי. ארבע שנים מאוחר יותר, נסעה לבריטניה, כדי ללמוד פילוסופיה, מדע המדינה וכלכלה באוקספורד. שם פגשה במי שלימים יהיה בעלה ואבי שני ילדיה, החוקר מייקל אריס.

ב-1988, לאחר שמצבה הבריאותי של אמה הידרדר, שבה סו צ'י לבורמה, שהיתה שרויה בעיצומה של טלטלה פוליטית. גם אז, אלפי נזירים ואזרחים יצאו לרחובות ודרשו את השבת הדמוקרטיה למדינה. סו צ'י לא יכלה לעמוד מנגד. עד מהרה, מצאה את עצמה במרכז המאבק נגד הרודן הצבאי דאז, הגנרל נה ווין.

היא יזמה עצרות מחאה שקטות ובלתי אלימות, וקידמה את הקריאה לערוך במדינה רפורמה דמוקרטית ולקיים בחירות חופשיות. ואולם ראשי הצבא שהשתלטו בכוח על השלטון ב-18 בספטמבר 1988, דיכאו בכוח את ההפגנות.

ב-1990 התקיימו בחירות כלליות במדינה – ומפלגתה של סו צ'י, מפלגת הליגה הלאומית למען הדמוקרטיה (NLD) ניצחה ברוב גדול, למרות שהיא עצמה הושמה במעצר בית, ומועמדותה נפסלה. עם זאת, ראשי החונטה סירבו לקבל את תוצאות הבחירות, ומאז ועד היום נשארו בשלטון.

סו צ'י שוחררה ממעצר הבית שבו הושמה ביולי 1995. כאשר בעלה חלה בסרטן ומצבו הידרדר – הסכימה החונטה לאפשר לה לנסוע לבריטניה כדי לראות אותו. עם זאת, היא חששה שאם תעזוב לא תוכל לחזור למדינה, והחליטה להישאר.

בספטמבר 2000 הוחזרה למאסר בית לאחר שהפרה את מגבלות התנועה שהושמו עליה, ונסעה לעיר מנדליי. במאי 2002 שוחררה שוב, אך שנה אחר כך נאסרה בכלא בגין תיגרה שפרצה בין תומכיה לבין תומכי החונטה הצבאית. בספטמבר 2003 עברה ניתוח שבעטיו שוחררה מהכלא והושמה – בפעם השלישית – במעצר בית, שממנו טרם שוחררה. היא אמרה לא פעם שכליאתה על ידי החונטה רק חיזקה את נחישותה להקדיש את חיה למענם של אזרחי המדינה.