להשאיר שריטה על הגלובוס
למרות הכישלון, חווית האירוויזיון רק פתחה ללהקת טיפקס את התיאבון ועכשיו הם בדרך לסיבוב הופעות בארה"ב במטרה לכבוש את העולם ולחזור עם בשורה חדשה לאוזן הישראלית. "קיבלנו את הנעורים בחזרה", אומר קובי אוז
זמן לא רב עבר מאז הכישלון באירוויזיון, ולהקת טיפקס, שעד התחרות לא ממש תפקדה באופן מלא כלהקה, החליטה לצאת לדרך חדשה, מעבר לים. ב-14 באוקטובר תצא הלהקה לסיבוב הופעות בארצות הברית ואיתה גם הראפר סגול 59 ולהקת "איזבו" שתופיע יחד עם טיפקס בניו-יורק.
למה עכשיו החליטו פתאום קובי אוז וחבריו לנסות ולכבוש את התפוח הגדול? מתברר שהחוויה שחוו חברי הלהקה באירוויזיון שינתה הרבה דברים. "הרגשנו שממש מצאנו את עצמנו", מספר אוז, "מצאנו מטרה חדשה. כל היעדים שרצינו להשיג בארץ – הגענו אליהם, ובאירוויזיון דווקא קרה משהו מופלא.
_w.jpg)
"הרבה אנשים הרימו גבות על השיר, הרבה שנאו, אהבו ודיברו עליו. מיליון וחצי איש צפו בשידור הזה ובנוסף לכך, השיר היה ממוקם נורא גבוה בשיחות על מוזיקה. הבנו שיש נישה בחו"ל שדורשת להקה כמונו שהיא דעתנית ושיש לה מסרים. להקה שלא עושה את הדברים לפי הספר המסחרי הרגיל.
חוץ מזה, הנסיעה הזו מגיעה גם בעקבות עמוד המיי-ספייס שלנו וכל הברדק שנעשה שם. בזכות העמוד גילינו שבחוץ לארץ מקשיבים לשירים שלנו, ובארץ נוצרה עכשיו תחושה שאנחנו עוברים ליד האוזן של האנשים".
ולא הפריע לכם שביקרו אתכם על ההופעה באירוויזיון?
"אני חושב שכשאתה עושה משהו טוב אז גם אוהבים אותך וגם שונאים אותך. והשיר הזה היה דוגמא מובהקת. גם הרבה הגנו עלינו בעיתונות, לא רק חטפנו. נכון שאפשר להסתכל על החיים כמו תחרות ספורט אחת גדולה, אבל אני לא חושב שאמנות זה ספורט וצריך קצת להירגע מכל ההרגלים האלה של כוכב נולד בסגנון: 'או שאתה זוכה או שאתה לא שווה'. העניין הוא אחר. האם אתה אומר משהו אחר? האם אתה משנה לאנשים את התפיסה? האם אתה משמיע להם משהו שהם עדיין לא שמעו בחיים שלהם? אלה השאלות שאני שואל בקשר למוזיקה של טיפקס".
לקראת סיבוב ההופעות, תעשה הלהקה עוד צעד אחד בישראל שגם הוא יהיה עבורה פעם ראשונה. ביום חמישי הקרוב (4.10) היא תגיע למועדון לבונטין 7, מועדון מרתפי ותל-אביבי קטן שבדרך כלל משמש בית לאמנים אלטרנטיביים. עכשיו גם להקה בסדר גודל של טיפקס מגיעה לשם, וחבריה מתברר, מרגישים ממש שייכים לאווירה הזו.
"לפני שנסענו לאירוויזיון היה משהו קצת רדום בהוויה שלנו", מסביר אוז על התחייה המחודשת של הלהקה, "זה נורא קל לדשדש, כי האנשים הם כבר בעלי משפחות ומופיעים קצת בוועדי עובדים, אבל באירוויזיון פתאום קיבלנו את הנעורים שלנו בחזרה ובמתנה. היינו הכי קולים שם, הכי אהובים על ידי הצעירים ועל ידי אנשים שהם לא הקהל הטבעי של התחרות הזו. פתאום הרגשנו כמו בתחילת הדרך, שאנחנו סוג של פנקיסטים. היה בזה משהו מאוד דומה מהמעבר משדרות לתל-אביב. נוצר בולמוס יצירתי מאוד חזק, ונוצרו שירים שלא פחות חזקים ודעתניים מ'Push The Button'".
אז מה היעד המרכזי שלכם בנסיעה הזו?
"תוך חמש שנים נשאיר שריטה על הגלובוס, שריטה משמעותית. אנחנו נעשה את זה בעבודה קשה ובנסיעה ממקום למקום, ואנחנו יודעים שהעולם לא מחכה לנו בזרועות פתוחות. בסיבוב הזה גירדנו מועדון מפה ומועדון משם ועוד כמה קהילות רק כדי לנסות את החומרים החדשים. העניין הוא שאני משוכנע שיש עניין לציבור, ושיש מקום ללהקה מהסוג של טיפקס בעולם ושאם נשקיע מספיק מאמץ ונקרע את הדרכים אז נגיע לתוצאה הזו"
זה יעד די גדול. זה לא פשוט.
"כל העניין באמנות זה שאתה לא יודע איזה ציור ייצא לך, אתה עסוק בלבטא את עצמך וזה הדבר המהותי. תדע לך שכל יום שאני אהיה בחו"ל, אז אני גם לא נמצא בתוכנית הבוקר. אז אני עוזב את הדברים שלי וגם לחברי הלהקה יש חיים שלמים ומלאים, וכולם רוצים לעשות את הדבר הזה ביחד. אז ההקרבה היא באמת גדולה, אבל אנחנו מוכנים לעשות את זה. כבר הגענו למאמץ שלנו בישראל ולהיאחז ולדשדש בו זה סתם אידיוטי".
אז אין שום תוכניות מקומיות כרגע.
"לא, כרגע אנחנו לא מסתכלים על הפיתוח הישראלי. יש לנו עוד שיעור ללמוד בעולם לפני שאנחנו חוזרים לפה לרענן את האוזן הישראלית".
אפרופו תוכנית הבוקר, מה צופן העתיד שם? יש כאלה שאומרים שאחרי סיבוב ההופעות,
כבר לא תחזור לשם.
"בעזרת השם אני אחזור לשם כרגיל, אבל אני לא יודע בדיוק מה התוכניות של ערוץ 10. אני חייב להגיד שהתוכנית הזו היא תוכנית שמאוד משנה לאנשים, והעובדה שיש לערוץ 10 כזו תוכנית על המסך זו תעודת כבוד. אני מאוד גאה להיות חלק מהתוכנית, אני נורא נהנה ואני נורא רוצה לעשות את זה עוד הרבה זמן".
