הדרקון הכי נכון
נעמי נוביק, מתכנתת מחשבים מניו יורק, לא מאמינה שזה קורה לה: שלושה ספרי פנטזיה שכתבה (הראשון יוצא בימים אלה בעברית) הפכו ללהיט בקרב מבקרים וקוראים ופיטר ג'קסון ("שר הטבעות") רוצה את הזכויות לסרט . גיקית, אבל לפניך
לא כל יום קוצר ספר בכורה של סופרת צעירה שבחים ממבקרי ה"וושינגטון פוסט", מסטיבן קינג, ומבלוגרים המכורים לפנטזיה. נעמי נוביק, מתכנתת מחשבים ניו יורקית בת 32, פרסמה ב-2006 שלושה ספרים על ידידות אמיצה בין קצין ימיה בריטי לדרקון, המתרחשת בעידן המלחמות הנפוליאוניות. תוך שנה היא הפכה לשם דבר בספרות הפנטזיה העולמית, וזכתה בכל פרס אפשרי. השנה ראו ייראו אור בעברית שלושת ספריה בהוצאת "גרף", והראשון בסדרה, "דרקון הוד מלכותו" יושק הערב (ג') בפסטיבל אייקון למדע בדיוני ופנטזיה.
"זה מדהים", אומרת נוביק בשיחה מניו יורק, "הספרים שלי ראו אור ב-27 מדינות שונות וזו תחושה נהדרת שהם נפוצו ככה ברחבי העולם. לא צפיתי את זה, וזה אחד הדברים הכי מרגשים עבורי בכל התהליך".
מה שעוד ריגש אותה היתה שיחת הטלפון שקיבלה מהבמאי הניו זילנדי פיטר ג'קסון, שביים את "קינג קונג" ואת טרילוגיית "שר הטבעות". ג'קסון רצה לקנות מנוביק את הזכויות לסדרת הספרים שלה כדי לעבד אותם לסרטים, ונוביק, כמובן, הסכימה מייד.
"זה היה יותר מחלום שהתגשם, זו פנטזיה שקמה לתחייה. זה כל כך לא יאומן, אם ההורים שלי היו אומרים לי 'תארי לך שהבמאי שעשה את 'שר הטבעות' יעשה סרטים מהספרים שלך', הייתי מהנהנת בחוסר אמון וממלמלת שההורים שלי חיים בגלקסיה משלהם, כי איפה אני ואיפה פיטר ג'קסון. והנה זה קרה. אני יודעת שבהוליווד שום דבר לא בטוח, ויכול להיות שיעברו שנים עד שהסרטים ייעשו, ובכל זאת אני מאושרת".
נעמי נוביק. פנטזיה שקמה לתחייה
נוביק חתומה על חוזה לכתיבת ששה ספרים בסדרה, אבל כבר יודעת מה יקרה בספר השביעי. "יהיה סוף לסדרה – אני לא בטוחה באיזה ספר, אבל היא תסתיים בסוף עידן המלחמות הנפוליאוניות. בין כתיבת הספרים לסדרה אני גם כותבת שני ספרים נוספים, אחד מהם מדע-בדיוני והשני פנטזיה".
דרקונים מדברים זה בסדר
היא אוהבת את הדמויות שלה רעבות, לוחמות ורטובות מרסס גלים, ומשתדלת להכניס עפר מתחת לציפורניים של הגיבורים שלה. זה די פשוט בהתחשב בעובדה שאחד מהם הוא דרקון מדבר, שנקרא טמרר - על שם אחת מספינות המלחמה הבריטיות של טרפלגר שנלחמו בצרפתים בתחילת המאה ה-19. טמרר בקע מביצה על סיפונה של ספינת מלחמה והיה לחברו הטוב של לורנס, קצין צעיר. זו אותה המאה ה-19 שקראנו עליה בספרי היסטוריה ובספרי יורדי הים של פטריק אובראיין ואותה בריטניה שתוארה בספרים של ג'יין אוסטן, בשינוי קל אחד: דרקונים הם חלק מהצי הבריטי והצרפתי, ולמעשה הם נפוצים בכל צבאות העולם, מסין ועד טורקיה. והם מדברים ברהיטות, לפעמים גם בציניות."אני אוהבת את הפנטזיה שלי די ריאליסטית" היא מסבירה, "כי כשהפרטים הקטנים אמינים, קל יותר להאמין לדבר הגדול ביותר. בסדרה על טמרר אני אומרת לקוראים 'לכו איתי בקטע של הדרקונים, וכל השאר יהיה הגיוני. זה לא תואם בהכרח את חוקי הפיזיקה אבל תרגישו שמדובר באנשים אמיתיים שתוכלו לשים את עצמכם במקומם".
איך עברת מתכנות מחשבים לכתיבת ספרי פנטזיה?
"אמא שלי הקריאה לי את "ההוביט" כשהייתי בת ארבע-חמש בערך, וזה הוביל אותי לאהבה ארוכת שנים לספרים, בעיקר לספרי פנטזיה. הייתי אחת מהילדות האלה שהאף שלהן תקוע כל הזמן בספר. כשנרשמתי לקולג' רציתי בהתחלה להיות עיתונאית, אבל כשהגעתי לשם התחלתי להתעניין במדעי המחשב וראיתי במשחקי מחשב דרך לשלב את העניין שלי בכתיבה, בבניית סיפור שמתבטאת גם בהנאת התכנות - כי עבורי הליך התכנות הוא אקט מאוד יצירתי. תכנות וכתיבה - שניהם מספקים אותי באותו האופן. כשאני כותבת תוכנית מחשב אני מקבלת תוצאה סופית מופלאה - להריץ משהו ולגרום לו לקרות, בדומה לכתיבה.
"את הרומן שלי עם הכתיבה התחלתי ככותבת פאנפיקשן בקולג' ב- 1994. אומרים שצריך לכתוב משהו כמו עשר שנים לפני שאתה יכול לכתוב משהו טוב, ואני מרגישה שעשיתי התמחות בקהילת הפאנפיקשן, כשכתבתי 42 פאנדומים. התחום הזה מעניק מוצא יצירתי להרבה מאוד אנשים שלא חושבים על עצמם בהכרח כסופרים. בנקודה ההיא בחיי - ובמשך הרבה מאוד שנים אחר כך - לא חשבתי שאהיה סופרת אלא שאפתי להיות מתכנתת משחקי מחשב".
איזו ספרות מעריצים כתבת? "באפי ציידת הערפדים"? "הארי פוטר"?
"כתבתי 'באפי' ו'הארי פוטר' אבל הפאנפיקס הראשונים שכתבתי היו 'מסע בין כוכבים: הדור הבא', מפני שחייתי במעונות ורוב אנשי המסדרון שלי למדו מדעים. הם השפיעו עלי ללמוד מדעי המחשב והדביקו אותי באהבה ל'מסע בין כוכבים'. כל שבוע התאספנו יחד לצפות בפרק בחדר של אחת הבנות, וכשנעשיתי סופרת רוב האנשים שקראו את הספר שלי וערכו אותו עבורי, הם אנשים שאני מכירה דרך קהילת הפאנפיקשן".
"כשהתוודעתי לטולקין בגיל ארבע, זה עיצב את חיי באופן מסוים, אבל הטריגר המיידי היה בחורף 2005. ראיתי את הסרט "אדון ומפקד" עם ראסל קרואו, ואז קראתי את הספרים של פטריק אובראיין שעליהם הסרט מבוסס. אני אוהבת את העידן הזה ובקיאה בהיסטוריה שלו כי אני גם גיקית של היסטוריה, והספרים האלה העניקו תנופה הרפתקנית וצבע מלהיב לתקופה שכבר אהבתי, מה שעורר מחדש את אהבתי לתקופת המלחמות הנפוליאוניות. ואז חשבתי רגע, מה אם היו קייימים אז דרקונים? דרקונים הם נפלאים! אני אוהבת דרקונים! ומשם זה הגיע: שני דברים מופלאים שהם הרבה יותר נפלאים יחד".
בעל ושמונה מחשבים
ואכן, דרקונים לוקחים חלק מרכזי בכתיבתה של נוביק. "אני מרגישה שהם יצורים שהיינו צריכים להמציא אותם",היא אומרת, "הם צריכים להיות קיימים, ועובדה שהם נפוצים באגדות של הרבה מאוד תרבויות. הם מייצגים את התשוקה שלנו לתעופה, הם חלום על חופש, על מרחבים. תמיד עולה לגביהם השאלה: האם עלינו להשמיד אותם או לעשותם בעלי ברית. הם מייצגים כוח עוצמתי עבורנו".
איזה דרקון היה חי בישראל?
"אני צריכה לבוא לבקר באזור ואז אדע בוודאות. אני מקווה לבוא ב-2009. אבל כשאני חושבת על ישראל אני חושבת על צהוב מדבר עם כחול ים וירוק של יישוב מודרני ושבאקלימים חמים חיו דרקונים גדולים יותר".
מה שבטוח הם יהיו לוחמים.
"ולפחות שניים מהם היו יורקים אש".
טולקין או בריטניה הנפוליאונית, מסתבר שהמקור הרגשי לספריה הוא משפחה וקצת מסורת יהודית.
"אבי יהודי שמוצאו מליטא ובעלי יהודי, ואני רואה את עצמי כיהודיה רפורמית. אחרי המלחמה, המשפחה שלו התלבטה אם להגר לארה"ב או לישראל ויש לנו משפחה בתל אביב. המשפחה היהודית שלי מצד אבי ברחה מפולין לרוסיה בזמן המלחמה. סבי התגייס לצבא הרוסי וסבתי נאבקה על גידול שני ילדים בתקופה של מחסור גדול. הדמות של ג'יין, הקפטן הנשית בספרים שהיא הדמות האהובה עלי, מבוססת על סבתי, שהיתה אישה חזקה מאוד".
על עטיפת הספר כתוב שאת חיה עם בעלך ועם שישה מחשבים.
"עכשיו יש לי שמונה. אני אף פעם לא יכולה להרפות מהאחרון אז הם נערמים אצלי. אני מפחדת שאאבד את התיקיות שלי באחד, אז אני שומרת את הקודמים. בפולין אבא שלי היה מהנדס אלקטרוניקה ואמא שלי היתה פרופ' למתמטיקה, אבל בארה"ב שניהם נעשו מהנדסי מחשבים. זמן רב סירבתי להתעניין במחשבים רק בגלל שזה מה שהורי עשו, אבל כשהתבגרתי נכנעתי כי הבנתי שמחשבים זה דווקא דבר מאוד יפה. הורי עודדו אותי באהבת הספרים ואהבת הקריאה, וכמה שאני מתנגדת לזה - הכל חוזר לבית".
