בית המשפט: בשטחים זול בהרבה לתקן

זול יותר, לא תמיד גם משתלם יותר. יש לכם כוונה לתקן רכב שנפגע בתאונה במוסך בשטחים? קחו רק בחשבון כי אתם עלולים להיתקל בבעיה כאשר תתבעו את סכום התיקון בחברת הביטוח, גם אם בידיכם חוות דעת של שמאי, המאשרת את סכום הנזק. הסיכויים טובים שתגלו כי חברת הביטוח מוכנה לשלם רק 35% מעלות התיקון. הטענה - תיקון רכב במוסכים בשטחים, זולה משמעותית מתיקונו במוסך ישראלי מורשה.

הבדלי עלות קיצוניים

זה מה שקרה לחברת ההובלות "סלים הובלות והסעות", שמשאית שלה (כולל נגרר) הייתה מעורבת בתאונה עם רכב הנדסי (מוביל עפר) של "תעשיות אבן וסיד", שפגע במשאית במחצבה. חברת ההובלות הגישה תביעה נגד חברת הביטוח מנורה בה בוטחה המשאית. סכום הנזק לפי הערכת שמאי מטעמה של חברת המשאיות היה 378,904 שקל, וליום הגשת התביעה שוערך הנזק לסכום של 406,154 שקל. בתגובה טענה מנורה כי הסכום מופרז, וכי חוות דעת של שמאי מטעמה קובעת כי הנזק הכולל הוא בסכום של 114,491 שקל בלבד.

חילוקי הדעות הגיעו לבית משפט השלום בנצרת. שמאי חברת המשאיות טען כי הגיש את חוות דעתו על גובה הנזק לאחר הערכה שקיבל ממוסך "שהואן" מהכפר איכסל, וממוסך "חרש אשדוד" - יצרן הנגרר שנפגע גם הוא בתאונה. שמאי מנורה - רחמים וייצמן - שבדק את המשאית (10 חודשים לאחר תיקונה) קבע הצדיק את האומדן הנמוך בכך שלחוות דעת התובעת לא צורפו צילומים של כל החלקים לגביהם נטען שניזוקו. עוד טען כי המשאית תוקנה במוסך בשטחי הרשות הפלשתינאית, ולא הוגשו חשבוניות המעידות על התיקון. בנוסף טען כי בניגוד לחוות דעת שמאי התובעת, לא הוחלף תא הנהג אלא רק תוקן בחלפים משומשים.

לנוכח הפערים הגדולים בין הצדדים, החליט בית המשפט למנות שמאי מומחה מטעמו, לקביעת גובה הנזק. חוות דעתו של המומחה - יצחק סמו - תמכה בגרסת חברת הביטוח, לפיה מדובר בתא נהג מקורי ולא חלופי. עוד קבע שאילו הייתה המשאית מתוקנת במוסך בכפר איכסל, הייתה עלות התיקון מגיעה ל-180 אלף שקל. אולם מאחר שהמשאית תוקנה בחברון, עלות התיקון היא רק 35% מזו שבארץ - כלומר 65 אלף שקל בלבד. כך גם לגבי הגרר. בישראל היה עולה תיקונו 12 אלף, בחברון הוערך התיקון ב-6,000 שקל בלבד.

חברת המשאיות טענה שקביעתו של המומחה היא קביעה בעלמא, שאינה מבוססת על שום מסמך ואף לא נסתייעה במומחה אחר כדי להשוות מחירים. אבל השופט התרשם דווקא שעדותו של השמאי המומחה עניינית ומקצועית, וכי הותיר רושם של אדם הבקי היטב בתחומו, ולכן הטענות לפיהן לא ביקר בחברון, אינן פוגמות באמינות מסקנתו. "לא צריך לבקר בחברון כדי לדעת שהמחירים בחברון זולים משמעותית מהמחירים בארץ", קובע השופט.

לא מקבל את הטענות

השופט לא קיבל גם את דברי בעל המשאית לפיהם במוסך בחברון לא רצו לתת לו חשבונית, ואף איימו להכותו אם ימשיך להטריד אותם בעניין זה. הוא קבע כי משלא הוכח מה הסכום ששילם באמצעות חשבונית, לא הרים את התובע את נטל ההוכחה.

עוד הוסיף השופט ואמר כי אילו תוקנה המשאית בישראל, היה מחייב את חברת הביטוח לשלם את מלוא עלות התיקון, אבל מאחר שהחברה בחרה לתקן את המשאית בחברון, אין היא זכאית לקבל הטבת נזקיה יותר משהוציאה בפועל. גם העובדה שהמשאית תוקנה בחלפים משטחי הרשות הפלשתינאית - דבר הנוגד לחוק - צריך לעמוד לרועץ לתובעת.

מאחר שמנורה שילמה לחברת המשאיות את הסכום שלא היה שנוי המחלוקת, כלומר 102 אלף שקל עבור תיקון המשאית והנזק, והערכת השמאי המומחה הייתה 81 אלף שקל בלבד, נדחתה התביעה. חברת המשאיות חויבה גם לשלם לשמאי המומחה שכר טרחה בסכום של 11 אלף שקל, ושכר טרחת עו"ד בסכום של 10 אלפים שקל נוספים.