50 שנים לשיגור ”ספוטניק”, הלוויין שבישר את עידן החלל

ב-4 לאוקטובר 1957, שוגר משטח צבאי שליד הכפר טיורה-טאם (שכונה אחר כך בייקונור) הטיל R-7, שנשא את ספוטניק 1, הלוויין המלאכותי הראשון של כדור הארץ. לאחר שנים של עבודה קשה ביותר, תוך מירוץ נגד הזמן ולחץ מכל הכויוונים, הצליחו המדענים והמהנדסים הסובייטיים, ובראשם סרגיי פאבלוביץ‘ קורוליוב, לשגר למסלול אליפטי סביב כוכב הלכת שלנו כדור מתכת עם 4 אנטנות, במשקל של 80 קילוגרם שבתוכו היו שני משדרי רדיו וסוללות.

כך התחילה ”תקופת החלל“ של האנושות, והארוע שהתחיל אותה הוא אבן דרך בהיסטוריה שלנו, כיצורים תבוניים. לפני מספר שנים הוכרז הארבעה באוקטובר כ”יום חיל החלל“ של רוסיה (הכוונה לכוחות שאחראים על הגנה של מרחב החלל מפני לוויני וטילי אויב). טקסים חגיגיים התקיימו בבייקונור. האם מירוץ החלל באמת היה צמוד?

• עוד באתר "הידען": בייקונור - ערים עזובות, בניינים מוזנחים וטכנולוגית חלל עילית
  

מה הסובייטים זוממים?

עד הרגע האחרון שררה תחושה בקרב הציבור ברחבי העולם המערבי כי ברית המועצות מבשלת איזושהי הפתעה. במאמר המערכת של "הארץ" מה-21 ביולי, 69', נכתב כי מסעה של החללית הסובייטית לונה 15 סביב הירח עדיין לוט בערפל.

המומחים מעלים ניחושים ומרובם משתמע שנתמעטו מאוד סיכויי הסובייטים להפקיע מידי האמריקנים את כתר הראשוניות. אך עד הרגע האחרון ימשיכו לא מומחים רבים להאמין כי הסובייטים מכינים הפתעה.

ובכן הפתעה לא היתה שם, והאמריקנים יכלו בלב שקט לאמר באנו, ראינו, ניצחנו. אף קוסמונאוט סובייטי (מונח שבינתיים פס מן העולם) לא עבר את קו גובה 500 הקילומטרים.

בדיעבד הרוסים דווקא ניצחו בקרב על החלל בצורה אחרת לחלוטין. הם הציבו מעבדות חלל שבהן שהו קוסמונאוטים חודשים ארוכים בתנאי החלל, בניגוד לאמריקנים שטסו במעבורת, סובבו שבוע או במקרה הטוב שבועיים במסלול נמוך סביב כדור הארץ וחזרו. עובדה שעד לפני זמן קצר, האמריקנים שילמו מאות מיליוני דולרים לקופתה המדולדלת של רוסיה כדי לשתף אסטרונאוטים אמריקנים בשהות הארוכה על תחנת החלל מיר.

המירוץ לירח הוא המשך סיפורו של מירוץ החימוש הבין מעצמתי. הרוסים הכינו הפתעה לאמריקנים. ג'ים שפטר, מחבר הספר "הירוץ: הסיפור הבלתי מצונזר כיצד אמריקה ניצחה את רוסיה בדרך לירח" כתב במאמר בירחון "מדע פופולרי" כי היה זה מהנדס טילים אלמוני - ליאו סאדוב ששמו הוסתר מעיני הציבור, אשר ניהל את התחרות מול האמריקנים כמשחק שחמט. הוא נעזר בכמה מדענים הגרמנים שנשארו לאחר שוורנר פון בראון לקח את רובם לארה"ב והפך לאחד מראשי תוכנית החל שם.

הרוסים בפרופיל נמוך

בעוד האמריקנים גילו את תוכניותיהם לציבור עוד בשנת 55' פעלו הרוסים בשקט. מעט לפני שהאמריקנים היו אמורים לשגר לווין לחלל עשו זאת הרוסים עם ספוטניק - כדור פשוט שהכיל משדר. שידע רק לצפצף. אבל זה לא הפריע לפרוודה להוכיח בזאת בכותרתו הראשית את נצחון הסוציאליזם הסובייטי. הטיל שהאמריקנים שלחו - ואמגרד התפוצץ כמה מטרים מעל כן השיגור ב-5 בדצמבר 1957 וכך גם הטיל הבא בינואר .1958 רק הנסיון הבא - ב31 בינואר '58 הצליח כאשר הטיל יופיטר C שוגר ושחרר את לוויין אקספלורר, שאגב גם גילה את חגורת הקרינה המקיפה את כדור הארץ.

גם לרוסים היו כשלונות, טילים אחדים ובהם אחד מאויש התפוצצו על כן השיגור או בדרך לחלל. לאמריקנים היתה בעיה בטיל רדסטון שבתוכו ישבה שימפנזה ולכן פון בראון סרב לשלוח את אלן שפרד בטיל הבא. שוב ניצלו הרוסים הזדמנות וב-12 באפריל, 1961, הם שיגרו את גאגרין, והדבר גרם לנשיא קנדי להבטיח חד משמעית שעד סוף העשור ישוגר אדם לירח ויחזור בשלום. לשם, הוא סבר הרוסים לא יצליחו להגיע לפני האמריקנים.

הריחוף הראשון בחלל

מאיר כהן כותב בספרו, "מסתורי החלל", כי האמריקנים והרוסים הקדישו את המשך העשור לשיפור טכניקות הטיסה בחלל - כאשר מדובר בעיקר בהתחברות ועבודה בתנאי חלל. לרשות הרוסים עמדו חלליות ווסטוק (לאדם אחד) וווסחוד (לשלושה).

הריחוף הראשון בחלל נרשם לזכותם. סרגיי ליאונידוב (ווסחוד ,2 מארס 1965) . מאז עבר היתרון לאמריקנים שביצעו את פרוייקט מרקורי (אסטרונואטים בודדים למסלול סביב כדור הארץ) ולאחר מכן ג'מיני - חלליות ובהן זוג אסטרונואטים אשר ביצעו תמרוני התחברות בחלל מול חלליות לא מאוישות.

הרוסים שיגרו חלליות לא מאוישות אל הירח אך רק לונה 9 הצליחה בכך. טיל גדול רב שלבי שיועד לניסוי שיגור לירח התפוצץ על כן השיגור בשנת .1969 עד היום לא ברור אם היו עליו קוסמונאוטים אם לאו. בכל אופן מטוסי הריגול או אולי לוויני הריגול האמריקנים הראשונים צילמו את הריסותיו המפויחות בבייקונור שבקזחסטן.