המדריך האולימפי: טניס שולחן
הוא נולד בשלהי המאה ה-19, אבל נכנס לאולימפיאדה רק ב-1988. הסינים לא משחקים עם צ'ופסטיקס אבל עושים מהיריבים קצוץ. קבלו את הפינג ואת הפונג
מקורו של טניס השולחן באנגליה בשלהי המאה ה-19, אבל הוא הוצג לראשונה כענף ספורט אולימפי רק במשחקי סיאול 1988. במסגרת המשחקים האולימפיים מתקיימות תחרויות לגברים ולנשים, יחידים וזוגות. המשחקים נערכים בפורמט של הטוב משבע מערכות - הראשון שמנצח בארבע מערכות מוכרז כמנצח.
ניצחון במערכה אחת מובטח למי שצבר ראשון 11 נקודות ושמר על פער של שתי נקודות לפחות מסך הנקודות שצבר יריבו. גם במקרה של שוויון 10 מוכרע המשחק רק כשנפתח פער של שתי נקודות.
מרינה קרבצ'נקו. הפתיעה באתונה (צילום: איי אף פי)
באולימפיאדת סיאול, וארבע שנים מאוחר יותר בברצלונה, שלטו במשחקים השחקנים מן המזרח הרחוק. האלוף האולימפי הראשון בטניס שולחן היה יו נאם קיו הדרום קוריאני. סין, המעצמה המובילה בטניס השולחן, גרפה את רוב מדליות הזהב בענף. במשחקים האולימפיים באטלנטה 1996 ובסידני 2000 נמשכה ההגמוניה הסינית הן בתחרויות הגברים והן בתחרויות הנשים.
גם באתונה 2004 הדבר לא השתנה - ז'אנג יינינג הסינית זכתה בזהב ביחידות ובזוגות (ביחד עם וואנג נאן), ובנוסף לזהב בזוגות הגברים הגיע מניין המדליות של מארחת משחקי בייג'ינג לשש, מתוכן שלוש מוזהבות. מתוך 12 המדליות שחולקו ביוון, 11 הגיעו למדינות אסיאתיות (6 לסין, 3 לדרום קוריאה, 1 להונג קונג ו-1 לצפון קוריאה) וארד אחד לצמד הדני מייקל מייז ופין טוגוול.
אחת מהפתעות המשלחת הישראלית לאתונה היתה טניסאית השולחן מרינה קרבצ'נקו, הראשונה מהענף שהשתתפה באולימפיאדה, שהגיעה עד לסיבוב השלישי. בבייג'ינג כבר לא תהיה נציגות ישראלית בענף של הפינג והפונג.
השתתף בהכנת הכתבה: שגיא אלבז
סה היוק ג'ו מקוריאה, עם כדור ומחבט
צילום: איי פי
מומלצים
