נשואים ועדיין מרגישים בודדים בזוגיות: יש מה לעשות
אנשים רבים חשים בודדים דווקא בתוך מסגרת של חיי נישואים. המומחים מייחסים בדידות זו לאשליות על נישואים בין 'נשמות תאומות' ולמאפייני אישיות, ומציעים איך להתמודד
למטפלת שלה היא אומרת: "בעיניי, אמנון ואני הם שתי ישויות נפרדות שנעות לבד במסלוליהן. אני לא יכולה לדבר איתו על הרגשות או הפחדים שלי, גם לא על ספר טוב שסיימתי לקרוא. ניתן להגדיר את נישואינו כמצב של בדידות מתמשכת." היא מודה שהיא בקיאה למדי במתרחש במשפחות אחרות בין בני זוג נשואים, אך אין בכך נחמה. ההשפעה של חוסר הקרבה – גם במישור הפיזי – בינה לבין בעלה מטרידה את שלוותה.
פרופ' ג'ון קסיופו, מנהל המרכז למדעים נוירולוגיים באוניברסיטת שיקגו ומומחה – זו ההגדרה – למצבי בדידות, מתייחס לסוגיה הזו במאמר שהוא מפרסם בירחון הבריטי 'פסיכולוגיה' החודש. "המקרה המתואר של בדידות בתוך הזוגיות," הוא מנמק, "ניזון מתוך המיתוס על נפשות תאומות. אנשים מתמכרים לאשליה שקיים מצב של בני זוג כאלה, לכן הם מרגישים מאוימים כשהם חשים בדידות בתוך הקשר הזה, בעודם שואלים את עצמם האם זה מנבא את קיצה של מערכת הנישואים."
חומה בלב (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
פרופ' קסיופו טוען שלבדידות בתוך מערכת הנישואים יש סיבות רבות ומגוונות. זוגות עשויים לחוש בדידות כשאחד מהם מוכשר ומלא יכולות לעומת בן הזוג, כשיש להם קריירות שונות במהותן שלוקחות אותם לתחומי עניין שונים, כשמתרחשת בגידה רגשית או בגידה פיזית, וכששפע מחמאות וציונים לשבח מופנה רק לאחד מבני הזוג. פרופ' קסיופו מסביר את סיבת הבדידות בתוך קשר של אהבה גם בנטייה תורשתית לדיכאון, בריחוק מתחייב מהבית לצרכי עבודה, ובאישיות שנולדה
לתוך העולם עם תחושה קיומית של לבד. כל אלה בונים במקרים מסוימים חומה של נתק בין בני זוג, למרות קשר נישואים שאין לראות בו, לכאורה, פגמים שפוגעים במהלכו התקין.
באשר לנטייה האישיותית המולדת להרגיש בדידות, מחקר שערך פרופ' קסיופו על זוגות נשואים בני 65-35 בשיקגו מראה שאכן קיימת תכונת אופי כזאת. "זה לא אומר שנולדת להיות ילד בודד ואדם בודד, אבל מסקנות המחקר מצביעות על כך שיש אנשים רבים בעלי יכולת לחוש בדידות כמעט בכל מצב, הרבה יותר מאחרים בעלי אישיות שונה. מדובר באנשים שאין להם יכולת להיפתח כלפי האחר, הם זקוקים ליותר עידוד ומוצאים קושי בלהתיידד ובלפתח קשרים. משום כך כשהם מחלקים את חייהם עם בן זוג שראו בו מלכתחילה נפש תאומה, הם מתאכזבים מכל התמקדות של בן הזוג באנשים ובעניינים אחרים," אומר פרופ' קסיופו.
מספרת אורה למטפלת: "בשנים הראשונות של הנישואים שלנו הייתי מוקסמת מהיצף הרגשות ומהרומנטיקה שליוותה את התקשורת בינינו. אחר כך התחלתי לסגת לתוך עצמי בכל פעם שבעלי התעסק בקריירה שלו ובלימודיו. תחושת הבדידות ממש הפכה לכואבת. התחלתי להתווכח ולהתלונן, ואחר כך המצב הפך לשתיקות מתמשכות, כשאני הסובלת העיקרית מהמצב."
לדברי פסיכולוגים שעוסקים בייעוץ זוגי, משבר בתקשורת אצל בני זוג שאחד מהם הוא בעל נטייה מולדת להרגיש בודד הוא התורם הראשון למצבי נתק. יהודית קשר־אור, פסיכותרפיסטית שכותבת באתר פרטנר תראפי, טוענת במאמר ב'פסיכולוגיה' שמצבי בדידות בתוך הקשר מתפתחים לאט ובהדרגה. אי הבנות קטנות, אכזבות, ציפייה שלא התמלאה – ואותו בן זוג, בעל הנטייה המולדת להרגיש לבד, מתכנס לתוך עצמו ומאפשר לקיר הפרדה לצמוח בינו לבין שותפו לחיים. "ככל שהקשר ההתחלתי היה קרוב ואינטנסיבי יותר, ככל שבני הזוג היו מוקסמים זה מזה ואפופים בבועה האינטימית שלהם, כך הם אובססיביים ופגועים נוכח הסטייה הראשונה מקו התקן שחיבר אותם כשתי נפשות תאומות. זה לא מניח להם," טוענת קשר־אור, "הם טרודים כל העת במחשבה למה אנחנו לא מתפקדים כמו בהתחלה, למה התקשורת לא זורמת באפיק צפוף אחד, למה מה שכל כך מעניין/מסקרן/מדליק/ מעצבן אותי כבר לא כל כך מעניין את בן זוגי."
ליהודית קשר־אור יש הסבר: "ציפיות בלתי מציאותיות עומדות בשורש כל תחושת הבדידות הזו. יש אנשים שנישאים מתוך אמונה שקשר הנישואים יענה על כל הצרכים שלהם, ושבן הזוג ייספק מענה לכל בעיה, כל הזמן. כשהם רואים שזה לא קורה, הם מתמלאים באכזבה ובתחושת בדידות".
פרופ' קסיופו: "קיימים שלושה סוגים של צרכים אישיים כדי לקיים קשר בינזוגי: חיבור אינטימי עם בן זוג שמקבל אותך חיבור עם הסביבה, המשפחה וחברים
קרובים, וחיבור עם החברה, הקהילה, המדינה – התחושה האישית שאתה חלק דינמי מכפר ענק. כדי להגן על עצמנו מפני תחושה קבועה של בדידות בקשר הנישואים עלינו להטמיע, להתחבר ולאמץ את שלושת הצרכים האלה ולמצוא להם מענה. אם לא חינכו אותנו מילדותנו להתחברת עם כל המצבים האלה, זה עשוי לבנות לנו תבנית אישיותית מאוד בודדה במהלך חיינו. גם אם יש לנו בעליל נישואים טובים. אם הרגשנו כילדים מחוץ לתמונה – אנחנו מועדים לתרגם את חוסר השייכות והבדידות הזו גם כאנשים נשואים."
והפתרון?
"אם אדם מרגיש בודד בתוך קשר הנישואים, עליו לבחון מקרוב אם הוא משתייך למעגלים שהזכרנו. אם התשובה שלילית, יש להתייחס לכך כאל תוכנית עבודה. תחושת הבדידות בנישואים אינה מנבאת דווקא את קיצם, היא יותר סמן לכך שאתם אנשים בודדים מלכתחילה.
"השקיעו בבניית מערכות יחסים עם חברים. הזמינו אותם לביתכם והרשו לעצמכם להיות מוזמנים לאירועים חברתיים. התחילו לגלות עניין בכל מה שמתרחש בקהילה שלכם. אין כל בגידה בכך שתתעניינו בנושאים שמחוץ לעולמו של בן הזוג ותפתחו תחביבים משלכם. מותר לכם גם לאמץ חברים חדשים. היפטרו מהרעיון שהבדידות שלכם נובעת מכך שחדלתם להיות נפשות תאומות. בן הזוג שלכם צריך לדעת מה מעניין/מדליק/מסקרן/משלהב אתכם – אבל הוא ממש לא חייב לאמץ לעצמו את אותם תחומי עניין."