עונת המסיק: פעילים מגנים על חקלאים פלסטינים

באוקטובר 2006, במהלך מסיק הזיתים השנתי בכפר פרעתא, בסיל סאלח הותקף על-ידי מתנחלים  מהמאחז הסמוך חוות גלעד. לאחר שהוכה בכתפו ובראשו במוט ברזל, נזקק סלאח (31) ל-13 תפרים ולאשפוז ממושך - התובעים את מחירם גם היום. "למרות הטראומה של השנה שעברה ועל-אף שהיו גם מקרי תקיפה אחרים, החלטנו לצאת השנה למסיק", מספר אביו איברהים, המשמש

כנציג החקלאים בכפרו וכאיש הקשר עם פעילי "רבנים למען זכויות אדם", שהגיעו השבוע לסייע לתושבים.  

בעלי המטעים הפלסטינים אמנם מעדיפים להתחיל את המסיק עם תום צום הרמדאן, באמצע חודש אוקטובר, אך בפרעתא החליטו להקדים את המועד. כבר ביום שני השבוע, בשעת בוקר מוקדמת ותחת אבטחה מתוגברת, יצאה קבוצת חקלאים למסיק. "זהו אזור מאוד בעייתי וכמה מההתקפות האלימות יותר התרחשו כאן", מבהיר אריק אשרמן, מנכ"ל "רבנים למען זכויות אדם". "אמנם הצבא והמשטרה נמצאים פה - אבל אנחנו רוצים לוודא שהם עושים את עבודתם". אשרמן, שהגיע בעצמו למטע, אומר כי למרות השקט היחסי אין בו אופטימיות רבה. "משנת 2001 הותקפנו פעמים רבות על-ידי מתנחלים אך בינתיים, השנה נדמה ששקט יותר", מוסיף סלאח.

"למרות הטראומה". מוסקים בפרעתא (צילום: "רבנים למען זכויות אדם") 

דגל אדום בפני המתנחלים

משנת 2001 פועלת בעשרות כפרים פסטינים ברחבי הגדה וממערב לחומת ההפרדה "קואליציית המסיק", שמטרתה להציב נוכחות אזרחית-ישראלית שתמתן את מקרי האלימות נגד חקלאים פלסטינים. ברשימת הארגונים החברים בקואליציה נכללים "הוועד הישראלי נגד הריסת בתים", התנועה הקיבוצית, "יש גבול", "קואליציית נשים לשלום" ו"תעאיוש". פעילי הקואליציה מדווחים כי לאחרונה חל שיפור במצבם של החקלאים הפלסטינים, אולם מציינים כי פעילותם בשטחים חקלאים פלסטינים הפכה מאופקת יותר.

"כוחות הביטחון טוענים שנוכחות של פעילים ישראלים או של כלי תקשורת היא 'דגל אדום' למתנחלים, ולכן אנו מורחקים לאזורים שנקבעים על-ידם", מדגיש אשרמן . לדבריו, למרות שמדובר בפגיעה בזכות הקניין של הפלסטינים, אשר זכותם לארח את מי שיחפצו בשטחם, הוחלט בארגון לכבד את ההוראה. "כל עוד הפלסטינים

מסכימים לכך וכל עוד כוחות הביטחון עושים את עבודתם, המשלחות יישארו מאחורי הקווים שהוגדרו", הוא אומר. 

את השינוי מייחסים הפעילים לפסיקת בג"ץ שניתנה בתשובה לעתירת ארגוני זכויות אדם והמועצות הפלסטיניות יאנון, עינבוס ובורין. בעקבותיה, "חל שיפור בתנאי הגישה לאדמות והקלה בסידורי האבטחה של הצבא", הם מעידים. אולם למרות זאת, באזורים רבים נדרשים החקלאים הפלסטינים לתאם מראש את ימי עבודתם בכרמים ולדברי הפעילים - מרביתם עדיין חוששים למסוק את זיתיהם ללא ליווי אזרחי.

"הבעיות הקשות ביותר קיימות באדמות שבין גדר ההפרדה לקו הירוק, שבהם הופך תיאום העבודה לקריטי", מתאר זכריה סדה, תושב הכפר ג'ית ורכז שטח מטעם "רבנים למען זכויות אדם". "גם עכשיו, כשהתיאום בין הצד הפלסטיני לישראלי חזר לפעול, מטרטרים את החקלאים הפלסטינים בין שתי מינהלות תיאום הקישור, וכך הם מאבדים זמן עבודה יקר". לדבריו, במקרים רבים ניתן אישור לזמן ולמספר אנשים מוגבל. לעתים אף נאסר על החקלאים הפלסטינים לנוע בכלי רכב, דבר המקשה על העבודה אף יותר.