מומחה: לערביי ירושלים תעמוד זכות פינוי-פיצוי

חודש וחצי לפני ועידת אנאפוליס, כשהשר אביגדור ליברמן מדבר על העברת "שכונות קצה" ערביות במזרח ירושלים לשליטה פלסטינית, ולאחר שהשר חיים רמון רמז כי בוועידה ידונו הצדדים על חלוקת ירושלים, מתעוררת השאלה: מהו המעמד החוקי של מהלך כזה? האם החוק הישראלי - והמשפט הבינלאומי - בכלל מאפשר להעביר חלקים מירושלים לרשות? האם התושבים עצמם יכולים להתנגד? ומה יהיה עם אלה שיעדיפו להישאר תחת שלטון ישראלי?

ד"ר רובי סייבל מהאוניברסיטה העברית, בעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ, אומר ל-ynet כי ישראל רשאית לוותר על חלקים משטחה הנמצאים בשליטתה. עם זאת, הוא מזכיר, החוק הישראלי מתנה ויתור על חלק ממזרח ירושלים באישור הממשלה והצבעה של לפחות 61 חברי כנסת. לדברי עו"ד שלמה לקר, מומחה למשפט בינלאומי, ניתן להתגבר על המגבלה שמציב חוק יסוד: ירושלים על ידי שינוי החוק או חוק חדש, שבו יצוין מפורשות 'על אף הכתוב בחוק יסוד ירושלים'".

מבחינת האחריות לנעשה בשטח, ד"ר סייבל מציין כי "סביר שהמשפט הבינלאומי יראה את ישראל כאחראית באותם תחומים בהם היא משאירה לעצמה סמכויות כלשהן". לדבריו, "אם ישראל תשאיר בידיה סמכויות על המרחב האווירי ועל הביטחון החיצוני של גבולות השטח, ישראל תמשיך להיות אחראית מבחינה בינלאומית לנעשה באותם תחומים".

ירושלמים - ולא ישראלים

אם יועברו לפלסטינים שכונות במזרח ירושלים, ישתנה גם מעמדם של התושבים. "הרוב המכריע של תושבי מזרח ירושלים לא מעוניינים בהסדר הזה", סבור עו"ד לקר. לדבריו, 60% מתושבי מזרח ירושלים נולדו אחרי 1967 "לתוך המציאות שבה הם חלק ממדינת ישראל. מתנהלות שיחות לגבי עתידם של כ-230 אלף בני אדם, והם לא צד לעניין ואף אחד לא שואל את דעתם". לקר סבור כי בעניין זה "יש מקום לעשות שם משאל אובייקטיבי, בחסות האו"ם למשל, ולשאול מה דעתם".

מבחינה משפטית, אומר ד"ר סייבל, העובדה שתושבי מזרח ירושלים יחדלו להיות תושבי ישראל ויהפכו להיות תושבי הרשות הפלסטינית לא מהווה פגיעה במשפט הבינלאומי. לדבריו, "מעמדם של תושבי מזרח ירושלים שונה מהמקובל לגבי תושבים שהם לא אזרחים משום שהם לא ביקשו להיות תושבי ישראל, אלא הפכו לתושבים" לאחר מלחמת ששת הימים.

ומה לגבי תושבים שלא ירצו לעבור לרשות הפלסטינית? תושבי מזרח ירושלים

יכולים לגור במערב העיר או בכל מקום אחר בישראל. לדברי סייבל, אם תישלל זכות התושבות שלהם "הדבר יהיה כרוך בגירושם הפיזי מישראל". פעולה כזו, הוא אומר, "המכוונת רק נגד תושבי קבע ערביים, עלולה להיחשב כגירוש שרירותי - פעולה האסורה מכוח דיני זכויות האדם".

לדברי לקר, במידה שתושבי מזרח ירושלים ידרשו להישאר בישראל, "הדרך הפשוטה היא לעבור דירה, כמו שעכשיו 60 אלף איש עברו דירה לצד הישראלי של גדר ההפרדה". הוא מדגיש: "אנשים שנולדו לתוך המציאות הזו, אי אפשר להתייחס אליהם כאיזה חפץ שניתן להעבירו בכל עת. אי אפשר להעביר את מזרח ירושלים לשטחי הרשות בלי לשלול לתושבי מזרח ירושלים את האזרחות שלהם".

לסיום, נשאלת השאלה - האם תעמוד לפלסטינים הירושלמים זכות לפיצויים, בדומה למה שקיבלו בשעתו המפונים מרצועת עזה או מסיני. ד"ר סייבל: "אין ספק שאם הם יבקשו להישאר בישראל, ונכסים ובתים שבבעלותם מועברים לרשות הפלסטינית - אזי תעלה שאלת הפיצוי, ונראה שאכן תעמוד להם הזכות לפיצוי עבור הנכסים שלהם".

כתבה ראשונה בסדרה