כך תנהגו בביטחה בחורף

אם לא יקרה דבר בלתי צפוי, בזמן שאתם קוראים שורות אלה, עדיין מאוד יבש בחוץ. הסתיו אמנם כאן מבחינה קלנדרית, אבל בניגוד לאירופה, הגשם עדיין מתעכב. זה לא אמור למנוע מכם להתכונן לקראת החורף. ובדיוק כפי שעשיתם זאת (עשיתם, נכון?) עם המכונית, כדאי לכם להתחיל ולהתאים את הנהיגה לעונה בה הכביש עשוי להיות חלק. בה הראות פחות טובה, בה לכל פעולה שתעשו בזמן הנהיגה, עשויה להיות השלכה בטיחותית גדולה יותר.

רגע אחד. למרות שזה עשוי להשמע מרתיע, השד שנקרא "נהיגת חורף" כלל אינו נורא. ולא רק מכיוון שבתנאי האקלים להם אנחנו מורגלים, בחודשי הקיץ עשוי האספלט להיות חלק לא פחות מאשר בחורף. אין בפירוש צורך להכנס לפאניקה (משום סוג, בוודאי לא בשעת נהיגה), ואפשר בהחלט להמשיך ולנהוג כרגיל. הנקודה היחידה שיש לקחת בחשבון - להתאים את סגנון הנהיגה לתנאי הדרך - זה הכל.

לנהוג בגשם זה לא תמיד כיף גדול (צילום: איי אף פי)

התיחסו לכל העצות והטיפים בכתבה שלפניכם בגדר המלצות. שום דבר ממה שנכתב כאן אינו חדש, ובאירופה מלמדים כך לנהוג גם נערים ונערות בגיל הטיפש-עשרה. אצלנו? תלמיד נהיגה שמוצא עצמו מתכונן לטסט בחודשי הקיץ, יגלה מה משמעות כביש חלק רק כשיפגוש אחד כזה, מבלי שידע כלל מה עשוי לקרות. בדיוק כפי שימצא עצמו נוהג בחשיכה לראשונה, מבלי שעשה זאת מעולם בחברת מדריך. מה שהופך את הכתבה הזו לחשובה עוד יותר: 

הגה

בחורף, כמו בקיץ אגב, מומלץ להקפיד ולא לאחוז בהגה חזק מדי. כך תמנעו מעצמכם הרגל מגונה המתבטא ב"השענות" על ההגה כתמיכה בזמן פנייה או בלימה, ומעין "מעקה אחיזה" בהאצה. אסור, בתכלית האיסור. אחזו בהגה בעדינות, בנינוחות, וכך תוכלו לא רק לתפעל אותו ביעילות ולנטרל כוחות מיותרים (שרירי היד) שפועלים עליו, אלא גם תרגישו מה עושים הגלגלים, להיכן הם מופנים, ואיזה כוחות פועלים עליהם. נסו את זה בזמן נהיגה, ותחושו מייד בהבדל.

ובחורף כדאי לעדן עוד יותר את תנועות היד - אם בנסיעה ישרה, ובעיקר בזמן פנייה. רמת האחיזה הנמוכה יחסית של הצמיגים באספלט הרטוב, עלולה לגרום להחלקה במהירות נמוכה מכפי שצפיתם. תנועה מהירה מדי של ההגה תגרום לשינוי כיוון מהיר (מדי) של הצמיגים, והאחיזה הנמוכה לא תאפשר לצמיגים "לסחוב" את המרכב לכיוון החדש. המכונית תחליק מכוח האינרציה לכיוון אליו התקדם המרכב לפני הפנייה, והצמיגים לא יצליחו להושיע.

ועוד פרט חשוב המתייחס לפעולת ההגה. ה-ABS, המערכת שמונעת נעילת גלגלים בבלימה חזקה - וגם על כביש רטוב, מאפשרת לנו לנסות ולהתחמק ממכשול בעזרת הפניית ההגה, מכיוון שהגלגלים ימשיכו להסתובב על גבול הנעילה. נצלו זאת, ואם במכונית מותקנת המערכת, בלמו בכל הכוח גם אם הכביש רטוב.

בלימה

לעומת כביש יבש, בתנאי רטיבות יכולים הצמיגים לטפל בפחות כוח בלימה. זאת מכיוון שאמת האחיזה (כן, שוב) נמוכה יותר. הצמיגים עסוקים בכביש רטוב לא רק בהתמודדות עם כוחות ההאצה או הבלימה, אלא גם עם הצורך לפנות מים בעזרת החריצים. יש להתחשב בכך, ולזכור כי על פעולת הבלימה להיות מחושבת וזהירה יותר.

ללחוץ על דוושת הבלם - במתינות

זכרו, כאשר הכביש רטוב בלבד, ולא נדרשת בלימת חירום, אפשר וצריך לבלום כרגיל. כדאי אמנם לזכור כי מידת האחיזה פחותה, ומרחק הבלימה עולה, אבל יש לבלום ללא פחד. במידה וכן דרושה האטה פתאומית וחריפה, שיכחו קודם כל את ה"פמפום" המפורסם בדוושת הבלם. לא רק שפעולת הורדת לחץ בלימה (מסוים) מהצמיגים עשויה להיות יעילה רק אחרי תחילת ההחלקה, כאשר בולמים ומרפים הרכב נע מעלה מטה, מעביר משקל לפנים ולאחור, ומונע ממערכת הבלימה לעשות עבודתה באפקטיביות. המתלים נמתחים ומתכווצים פעם אחר פעם, ורמת אחיזת הצמיג בכביש קטנה כל פעם בקצה אחר. יחד עם פגיעה מוחשית ביכולת ההיגוי. במילים פשוטות - לא לפמפם בשום אופן! 

במקום, מצאו לכם משטח נוח לעריכת ניסיון בבלימת חירום (מגרש חניה ריק בלילה), וגלו היכן נמצא גבול האחיזה במכונית שלכם, לפני תחילת ההחלקה. הראש והרגל "ילמדו" את התחושה, ויעניקו לכם יכולת טובה יותר, אם וכאשר. אם בלמתם והחלקתם על כביש רטוב, שחררו קלות את הלחץ מדוושת הבלם ואפשרו לצמיגים לחזור ולהתגלגל בחופשיות.

אפשר כמובן לבלום לפי "הרעיון הפרוגרסיבי". זאת אומרת, בלימה חזקה וחריפה עד כדי נעילה, ואז שחרור עדין. או כפי שמניחים אחרים, בלימה הולכת ומתגברת עד נעילה או כמעט-נעילה. זכרו, בכלי רכב בהם מותקנת ABS, בלמו בכל הכוח ונסו להתחמק - אם יש בכך צורך - בעזרת ההגה. 

ה-ABS מאפשרת היגוי גם בזמן האטה חריפה, על-ידי מניעת נעילת הגלגלים. נכון, היא אינה מקצרת בהכרח את מרחק הבלימה, אבל במרבית המכוניות והמצבים, עם מרבית הנהגים, זה יתרונה - היא עושה עבורנו את העבודה. המערכת מזהה על-ידי חיישנים שגלגל אחד (או יותר) אינו מסתובב, משחררת לזמן קצרצר את לחץ הבלימה ומחזירה אותו לגלגול חופשי, וחוזר חלילה, עד עצירה מלאה.

המהירות בה עושה זאת המערכת האלקטרונית גבוהה מזו לה מסוגל גם הנהג המנוסה והמוכשר ביותר, ובכל מקרה מטפלת במספר משתנים אותם הנהג הממוצע לעולם לא יוכל לעבד במהירות. יש על-כן לבלום בחוזקה, לקחת בחשבון את רעידות ורעשי מערכת בדוושה, ולנסות להתחמק מהמכשול או לבצע את הפנייה. כאמור, היתרון הגדול ביותר של ה-ABS הוא בשמירת יכולת ההיגוי - נצלו זאת.

האצה, מצמד והילוכים

גם כאן אנו נתקלים בבעיה המוכרת, שנובעת מהצמיגים. אלה צריכים להתמודד עם כוחות זהים לחודשי קיץ, אך אינם מסוגלים להעביר את הכוח לכביש החלק. יש על-כן להאיץ בעדינות יחסית, בזינוק מעמידה, כמו-גם ביציאה מפנייה. המטרה היא תוספת כוח הדרגתית ופחות מתפרצת, כדי לאפשר לגלגלים להעביר את הכוח לכביש, ולא לההחליק במקום.

אפשר כמובן לתרגל את הרגל לפעולה פחות חדה ויותר מתחשבת, או סתם להאיץ במתינות תוך שימוש מתחשב במצערת. אפשר גם לעזור לצמיגים, ולהאיץ בהילוך גבוה יותר מזה בו היינו בוחרים בקיץ. יחס העברה ארוך יותר יעביר פחות כוח לגלגלים, וימנע את סיבסובם.

לבעלי מכוניות עם תיבת הילוכים ידנית מומלץ להקפיד על זינוק מהמקום שמתחשב בכביש. הרפיה פתאומית מהמצמד, תוך דריכה על המצערת בסבובי מנוע גבוהים, יגרמו להחלקה גם בהילוכים שני ושלישי, לא רק ראשון. גם כאן (זוכרים את ההגה?) כדאי לאמץ את הגישה העדינה, וללטף במקום ללפות בכוח.

תאורה ופנסי ערפל

בחורף, מיותר להזכיר, הראות בדרך כלל פחות טובה - בעיקר כשיורד גשם, וכמובן כאשר הכביש מוצף וגלגלי המכוניות (בעיקר כלי רכב כבדים ובנסיעה בכביש מהיר) מעלים לאוויר רסיסי גשם-בוץ. לא מספיק שערפילי בחוץ, לא מספיק שיש פחות שעות אור, והנה גם מים שמותזים לעבר השמשה מהמכונית שלפניכם. אז ראשית, כדאי לשמור על תאורה בכל שעות היום - וזה על-פי חוק החל מה-1 לנובמבר כמובן. שנית, כדאי לשמור על יחידות תאורה נקיות מלכלוך, ואת זה מומלץ לבדוק לפני כל נסיעה. אם להיות ריאליים יותר, בכל תדלוק.

אחרון ומאוד לא חביב הוא פנס הערפל, שנראה כי עם תחילת החורף עובר למצב On במכוניות רבות, וחוזר ל-Off הנדרש רק באפריל. אז ככה. ראשית, אסור על-פי חוק להפעילו למעט בתנאים שדורשים זאת (ראות מוגבלת מאוד בטווח של 50 מטרים ופחות). התאורה האחורית הזו יותר מפריעה, ופחות עוזרת לנוהגים מאחור בתנאים רגילים. בזמן ערפל היא מאוד חיונית, בכל זמן אחר - כולל גשם - היא מהווה סכנה.

ומה על "פנסי ערפל" הנעוצים בספוילר הקדמי? אלה משמשים את נהגי ישראל בדרך כלל כמקדמי תדמית, ולבטח לא כעזרי ראות בתנאי ערפל. באמת, אפשר - וחובה - לכבות אותם כאשר נוהגים בנתיבי איילון, ומומלץ לוותר עליהם לחלוטין בכל נסיעה עירונית. גם כאן, שימושי אך ורק כאשר תנאי הראות מאוד-מאוד בעייתיים, ויש צורך באלומה אור בזווית מאוד נמוכה.

ציפה 

עוד קצת על צמיגים ורטיבות. אחת הבעיות בהן אתם עלולים להתקל בעת נהיגה בכביש רטוב, נקראת "ציפה". זה קורה כאשר שכבת המים על הכביש אינה מצליחה להתפנות ממנו בגלל ניקוז לקוי, או שבר ענן חריף. חריצי הצמיג אינם מצליחים לפנות כך את המים מהכביש, ולאפשר מגע בין הגומי לאספלט. במצב זה נשארת שכבת מים בין המכונית (הצמיג) למשטח (הכביש), ויכולת הניהוג ברכב תרד באופן דרסטי עד כדי החלקה מיידית.

הציפה היא פועל יוצא של מספר משתנים, בהם גם מהירות הנסיעה. האטה (בפירוש לא פתאומית!) ומעבר למהירות נסיעה נמוכה יותר, תפתור בדרך כלל את הבעיה. מצד שני, ניתן למנוע זאת גם על-ידי שימוש בצמיגים תקינים, עם חריצים עמוקים כנדרש ולבטח על-ידי שמירה על לחץ אוויר בהתאם להמלצת היצרן. בנוסף, אם הבעיה חמורה במיוחד וחוזרת על עצמה גם בתנאים בהם המכוניות שמסביב אינן סובלות מכך, כדאי לבדוק גם את מערכת המתלים. בולם זעזועים שאינו פועל כשורה, לא יצמיד כהלכה את הצמיג לאספלט ויאפשר למיים להצטבר מתחתיו.

החלקה

שום דבר לא עזר, והגענו למצב בו גלגלים מתחילים להחליק. פנייה במהירות גבוהה מדי, בלימה חזקה מדי, האצה בלתי מתחשבת ביציאה מפנייה או כל סיבה אחרת. וכמו שנאמר במדריך הטרמפיסט לגלקסיה - אל תכנסו לפאניקה. קל להגיד, קשה הרבה יותר לבצע.

לכן הפתרון הטוב ביותר הוא הכנה מוקדמת, ואת זה יעזרו לכם לעשות בבתי הספר לנהיגה מתקדמת הקיימים בארץ. אין כמו תרגול "על אמת", אין כמו מראה עיניים או תחושת ידיים. שם תוכלו לתרגל, להתאמן, לבצע וללמוד - כל מה שלא אפשרו לכם לעשות במסגרת ההכנה לקראת רישיון הנהיגה.  למי שלא עשה זאת עדיין, או לא מתכוון לעשות, הרי מספר עצות.

החלקת הרכב, ללא קשר לסיבה, תסיט את המרכב לכיוון בלתי רצוי. הגלגלים האחוריים יכולים "לברוח" אל מחוץ לפנייה בסבסוב סביב ציר האמצע של הרכב, במה שנקרא "היגוי-יתר". הגלגלים הקדמיים עלולים "לברוח" אל מחוץ לפנייה כאשר המרכב ממשיך ישר בניגוד להפניית ההגה, במה שנקרא "תת היגוי". כל ארבעת הגלגלים עלולים להחליק בעת ובעונה אחת במה שנקרא אובדן שליטה מוחלט. בכל המקרים נדרש מהנהג להגיב באופן כלשהו.

היגוי יתר: הפתרון המיידי הוא בהפניית ההגה לכיוון ההפוך, החוצה מכיוון הפנייה. זהו הבסיס בלבד, ועליו יספרו לכם תיאוריות שונות ומשונות. חשוב לדעת כי במכונית בעלת הנעה אחורית - מעטות יחסית בין המכוניות הפרטיות כיום - יש יותר סיכוי לאירוע מסוג זה.

תת היגוי: הפתרון המיידי הוא בהורדת לחץ עדינה מהמצערת תוך הפניית ההגה לכיוון פנייה. מכוניות בעלות הנעה קדמית יעשו זאת יותר, ורובן של הנעות על כבישי הארץ עונות להגדרה זו. גם כאן, תרגול.

בלימה: לא יכולתם ודאי שלא לשים לב כי מערכת הבלמים לא הוזכרה כלל במניעת תאונה. ובכן, במקרה של היגוי-יתר או תת-היגוי מומלץ בעיקרון לוותר על השימוש בבלמים. מצד שני, קחו בחשבון כי לעיתים - קרובות - עדיפה בלימה בכל הכוח כדי להאט את המהירות, גם במחיר של פגיעה בסופו של דבר. כאן, אולי יותר מבכל סעיף, חובה להתנסות במסגרת לימודית. צריך לזכור כי במקרה של החלקה, נגיעה בבלמים עשויה להוציא את הרכב לחלוטין משיווי משקל ולהפוך את השליטה בו לקשה מאוד.

כבר הזכרנו שאסור בשום אופן לפמפם עם דוושת הבלם?