מעקב: המידע האישי של אזרחי ישראל מופץ ברשת

מזה מספר שנים זמינים להורדה ברשת ובתוכנות שיתוף דוגמת BitTorrent, מאגרי נתונים של תושבי ישראל, הכוללים פרטים אישיים כמו מספר תעודת זהות, שמות ומספרי תעודת זהות של ההורים, טלפון, כתובת, תאריך לידה, תאריך עליה

ותאריך פטירה.

מדובר בשני מאגרי מידע, אחד מהם ככל הנראה מבוסס על פנקס הבוחרים המופץ למפלגות, בתוספת פרטים נוספים, ואילו השני הוא מאגר טלפון ישן יותר, בשם "טלסטוריה" אשר הופץ בעבר על ידי חברת "דבש". הצלבת הפרטים משני מאגרי המידע האלה - מגלה מידע רב ואישי, הפוגע בצורה הרסנית בפרטיות של כל אחד מאיתנו ועצם זמינותו ברשת הוא עבירה חמורה על חוק הגנת הפרטיות.

על הסכנות הטמונות בתופעה ועל אוזלת היד של הרשויות בשמירה על מאגרי המידע הרגישים להפליא המאפשרים חיטוט ישיר בחייהם של אזרחי ישראל, כבר התרענו בעבר ולא פעם אחת. אך האם נעשה דבר בנושא? האם חלה התקדמות? האם משרד הפנים שינה את נהלי אבטחת המידע או שקל מחדש את העברת המידע למפלגות? האם משטרת ישראל תפסה את העבריינים?

המאגר הרגיש יותר מבין השניים כולל נתונים עדכניים למדי - נכונים לשנת 2006. המאגר מכיל מעל ל-9,000,000 מיליון רשומות - תשעה מיליון אזרחי ישראל החיים כיום במדינה, שעזבו את הארץ או נפטרו. יש לציין שחלק מהנתונים, אינם זמינים במסגרת פנקס הבוחרים המועבר למפלגות על פי חוק, ומקורו במשרד הפנים אשר אמון על שמירתו.

היכן שומרי החותם? 

חוק הגנת הפרטיות משנת התשמ"א 1981 מגדיר פגיעה בפרטיות כבילוש או התחקות אחרי אדם העלולים להטרידו. שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה אסורים על פי החוק. פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות, כמו למשל בבילוש. הפוגע במזיד בפרטיות זולתו באחת הדרכים האלה -

דינו מאסר מרבי של חמש שנים.  

על השמירה על פרטיותנו אמונים למעשה שלושה גופים: משרד הפנים, אשר מרכז ומעדכן את כל הנתונים האישיים כמו מספר תעודת זהות, כתובת מגורים, עזיבת הארץ או פטירה. רשם מאגרי המידע במשרד המשפטים אחראי לפקח ולשמור שהמאגר מנוהל בצורה תקינה על פי חוק.

ואם חלילה נעשתה עבירה, כפי שנעשתה במקרה שלפנינו - קצין הביטחון של משרד הפנים אמור להתלונן במשטרה וזו אמורה לחקור ולתפוס את המדליפים, שעונשם כאמור, עשוי להגיע עד חמש שנים מאסר. יש לציין שרגישות המאגר הזה מיוחדת - כיון שמשרד הפנים אוסף את המידע מכוח החוק, ולנו האזרחים, אין אפשרות להתנגד שהמידע הזה ייאסף.

בתקופות של בחירות, מעביר משרד הפנים מידע מצומצם למפלגות לצרכים של פנייה לבוחרים פוטנציאלים, במה שמכונה "פנקס הבוחרים" מכוח חוק המפלגות. אלה חותמות על התחייבות לשמור על המידע בסודיות הראויה. ברם, בפועל, המידע הזה נחשף לעיניהם של מאות ואלפי פעילים. הדרך משם לדליפתו אל הרשת - קצרה.

פנינו למשרדים השונים ולמשטרת ישראל ובקשנו לדעת, האם הודק הפיקוח על המידע הרגיש,

האם הוגשה תלונה בנושא והאם נתפסו האחראים למעשה. התשובות שקבלנו - עגומות, וכוללות בעיקר העברת האחריות לגופים אחרים והודאה באוזלת יד מתמשכת. יקרא הקורא הנבון וישפוט:

תגובת משרד הפנים

דוברת משרד הפנים סבין חדד ענתה לנו כך: "בהתאם לחוק הבחירות לכנסת מועבר למפלגות הרשומות ברשם המפלגות פנקס הבוחרים ולא קובץ מרשם האוכלוסין. הנתונים מועברים למפלגות בלבד ובאחריותן לוודא כי לא יועברו לגורמים אחרים. (ההדגשה במקור - נ.ל, א.ק.)

החוק קובע שהמפלגות חותמות על התחייבות, לפיה לא יעבירו את הקובץ-כולו או חלקו- אלא למי שמשתייך למפלגה ולצורך הבחירות בלבד. שנית, המפלגה חייבת להירשם כמאגר מידע אצל רשם מאגרי המידע במשרד המשפטים. ברגע שנמסר למפלגה עותק מפנקס הבוחרים, אנו מדווחים מיידית לרשם מאגרי המידע כי נמסר העותק.

בשלוש השנים האחרונות הובא לידיעתנו כי נעשה שימוש המנוגד לחוק בפרטים ממרשם האוכלוסין, כאשר מפורסמים באתרי אינטרנט שונים. אי לכך, הוגשו מספר תלונות למשטרת ישראל בנושא.

"יש להפנות למשטרת

ישראל את השאלות האם ננקטו צעדים פליליים, מאחר שהטיפול בסמכותה".

תגובת משטרת ישראל 

ממשטרת ישראל נמסר: "מדובר בקובץ נתונים מפנקס הבוחרים, המועבר ממשרד הפנים למפלגות  ובהתאם לחוק הבחירות. קובץ זה הופץ לרשת ועל כך נתקבלה תלונה ממשרד הפנים, לפני למעלה משנה, אשר נחקרה במשטרת ישראל.

"לאחר פעולות חקירה מגוונות, לא ניתן היה להגיע למקור ההפצה - ועל כן התיק נסגר".

תגובת משרד המשפטים

ממשרד המשפטים, אשר בתחום סמכותו פועל רשם מאגרי המידע אשר אמור לפקח על שמירתם, מסר לנו דובר המשרד: 

"ככל שהמידע שתיאורו מפורט באתר האינטרנט (שם האתר שמור במערכת) אכן זמין להורדה מהאינטרנט ולביצוע חתכי איתור המידע המפורטים (הנושא טרם נבדק על ידינו), הרי שמדובר במידע ופעולות הפוגעים בפרטיות, כהגדרת סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (שימוש בידיעה על ענייניו האישיים של אדם, שלא למטרה לשמה נמסרו). הנתונים הנ"ל נאספים על ידי משרד הפנים על מנת לנהל את מרשם האוכלוסין, וכל שימוש למטרות אחרות מאלה שהוגדרו בחוק הינו פגיעה בפרטיות.

על פניו, המידע שתיאורו מפורט באתר האינטרנט רחב בהרבה מהמידע אשר מופץ על פי חוק למפלגות. החובה להגן על המידע מפני חשיפתו לשימושים בלתי חוקיים היא על מנהל מאגר המידע, ולעניינו משרד הפנים. מעבר להגשת תלונה במשטרה, חובת המשרד היא לאתר האם דלף המידע ממערכות מרשם האוכלוסין, או ממי שקיבל מידע ממנו מידע כדין, ולשפר ולאכוף את אמצעי אבטחת המידע המיושמים להגנת מאגר המידע.

חוק הגנת הפרטיות מחיל חובה להגן על המידע על כל מי שמנהל מאגר מידע, בין אם הוא מהמגזר הפרטי או הציבורי - ועל גופים ציבוריים להזהר משנה זהירות מאחר והמידע הרגיש מתקבל או נאסף אצלם מכח חוק, וללא הסכמה מפורשת של נשוא המידע".