גוויעת הדיור הציבורי בישראל

ב-20 השנים האחרונות, הזכות לדיור בישראל עברה שינוי משמעותי. בעוד שבעבר למעלה מ-40% מכלל האוכלוסייה התגוררה בדיור ציבורי - זכות לה כל מהגר יהודי היה זכאי - כיום רשימת ההמתנה לדיור זה במרכז הארץ מגיעה לכ-50,000 איש. מאז גל העלייה של ראשית שנות ה-90' כמעט ולא נבנו דירות כאלה בגבולות הקו הירוק, ואילו ביישובים הערביים הן לא נבנו מעולם. בעוד שבעבר נהנו דיירים מוגנים מהבטחת מגורים לאורך זמן, ובתי המשפט כמעט ולא פינו אדם מביתו בשל פיגור בתשלומי המשכנתה, כיום מאות דיירים מוגנים בעכו, יפו, לוד וחיפה עומדים בפני פינוי מדירותיהם - ומאות, אם לא אלפי משפחות, קיבלו צווי הוצאה לפועל בשל אי עמידה בהחזרי המשכנתאות. ולא די בכך. ברמה הממשלתית, צומצם הסיוע בשכר הדירה ובתשלומי המשכנתאות, ופרויקט שיקום השכונות קוצץ ללא הכר.

אחת המשמעויות של המהלך היא הגדלת הפערים במרחב הפיזי כמו גם בחשבונות הבנק של הדיירים. אזורים שלמים הפכו לשכונות לעשירים בלבד, בעוד שאזורים אחרים הפכו לשכונות עוני. כך למשל תל-אביב, עוד יותר מערים אחרות, הופכת במהירות לעיר המורכבת מגטאות לעשירים ביותר ולעניים ביותר. בנייניה הישנים מוסבים למגדלי יוקרה, ואחרים מחולקים ליחידות דיור קטנות המשמשות למגורי פועלים ומהגרי עבודה. עבור מעמד הביניים, המצוי בתווך, לא נבנים בתים חדשים - ותחזוקת הבניינים באזורים עניים כמעט ואינה מתוקצבת.

היעדר ביקורת ציבורית ומידע זמין

מדוע התכווצה הזכות לדיור באופן כה דרמטי? במידה מסוימת, זוהי דוגמה נוספת למדיניות הניאו-ליברליזם הכלכלי הקיצונית אשר שיתקה את מערכות החינוך והרווחה. בנוסף, זוהי תוצאה נוספת של סדר העדיפויות הפוליטי, המזרים תקציבים אל מעבר לקו הירוק, תוך הזנחה של הצרכים והמצוקות בתוך גבולות המדינה.

אך ישנן גם סיבות ייחודיות לתחום הדיור, בהן היעדרה של ביקורת חיצונית. בשונה מתחום החינוך, מעולם לא מונתה ועדת חקירה שעסקה בנושא, לא הוצעה רפורמה כוללת, ובמשך עשורים לא נערכה כל בחינה פרלמנטרית של מדיניות

הדיור הציבורי. משרד הבינוי והשיכון הפך לאחד ממשרדי הממשלה הפחות נחשקים ורלוונטיים, וסימן לכך הוא תחלופת השרים התכופה: בחמש השנים האחרונות שישה שרים שונים כיהנו בראש המשרד.

סיבה נוספת נעוצה בהיעדר מידע זמין, שיאפשר פיקוח וביקורת מצד החברה האזרחית על הנעשה בתחום הדיור. כמה אנשים משלמים יותר מ-30%, אפילו למעלה מ-50% מהכנסתם, על דיור? היכן, בעצם, הם חיים? אין אנו יודעים. כמה אנשים מתגוררים בתנאים לא ראויים, בשכונות בהן אין תקציב לתקן את התשתיות המתפוררות? אין אנו יודעים. כמה בתים למעוטי הכנסה צריכות הרשויות המקומיות לספק מדי שנה בכדי לענות על הצרכים? גם את זה אין אנו יודעים. בישראל של שנת 2007 אין תשובות לשאלות הללו, כמו גם יעד מדיד או לא מדיד של המחויבות המוניציפלית לאספקת דיור לתושבים.

דיור ציבורי בהישג יד

האם יש פיתרונות למצוקת הדיור הציבורי? בהחלט, וחלקם אף לא עולים כסף ציבורי רב. אחד הפיתרונות, שיושם בערים דוגמת ונקובר, לונדון, ניו-יורק ואמסטרדם, הוא חיוב יזמים לבנות דירות במחיר שווה לכל נפש במיזמי בנייה חדשים. בלונדון, למשל, עד מחצית מכלל הדירות בכל בניין חדש שנבנה כיום, בכל אזורי העיר, מוגדרות כ'דיור בהישג יד'. ליזמים אין ברירה אחרת, ומאידך לדירות הללו מובטחים קונים. לרוב הן נמכרות במחיר המכסה את עלות בנייתן לארגונים ללא כוונת רווח, הלוקחים על עצמם את האחריות לאכלוס הנכס ומבטיחים את ניהולו בטווח הארוך.

הבניינים הללו רחוקים מהדימוי המקובל של דיור ציבורי באירופה וארצות-הברית, ואפילו אינם דומים לשיכונים בישראל. הם נראים בדיוק כמו שאר הבתים באזור ומהווים חלק מהמרחב העירוני. למעשה, לא מדובר רק על דירות ציבוריות להשכרה, אלא בדירות שדייריהן יכולים לעתים גם לרכוש אחוזי בעלות עליהן - מבלי להתחייב במשכנתה שלא יוכלו להחזיר. הדיירים אף אינם 'העניים שבעניים', וחלק מהדיור מיועד לבעלי מקצועות חיוניים לעיר, בהם אחיות, מורים ונהגי אמבולנס, שאילולא עלות המגורים המוזלת לא היו יכולים לחיות בקרבת מקום עבודתם.

בישראל של שנת 2007, השאלה 'האם ניתן להוביל מדיניות דומה בתל-אביב ובערים אחרות', היא כלל לא שאלה. השאלות האמיתית הן איפה? איך? כמה? ובעיקר - עבור מי?

ד"ר אמילי סילברמן מתמחה בתחום הדיור ציבורי. השיעור מתפרסם לקראת דיון פתוח בשאלת הזכות לדיור שיתקיים במכללה החברתית-כלכלית, ביום ראשון ה-21.10 מ-19:00. לפרטים נוספים לחצו כאן 

• המכללה החברתית-כלכלית , עמותה ללא כוונות רווח, מספקת ללומדים בה ידע תיאורטי וביקורתי על החברה הישראלית - לצד אלטרנטיבות וכלים מעשיים שמטרתם לקדם שינוי חברתי. המכללה פועלת בכל הארץ ומונעת על-ידי פעילים חברתיים ואנשי אקדמיה הפועלים בהתנדבות. מדור שבועי מגיש מדי יום ראשון שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.
  

• לכל שיעורי המכללה לחצו כאן