קבוצה ביום: עירוני נהריה מחפשת שקט תעשייתי

ציפיות, הבטחות, סגל רחב, זרים שחזרו, אוהדים. על הנייר הכל נורא נחמד, אבל בעירוני נהריה ינסו לעלות העונה מדרגה ולשוב לפיינל פור הציוני, אירוע ממנו נעדרו אשתקד די במפתיע. אמש (א') הוכיחו הצפוניים הרבה אופי כשחזרו מפיגור 30:6 ברבע הראשון לניצחון 77:81 מול בני השרון, ברבע גמר גביע ווינר.

שקט, מצרך די נדיר במחוזותינו, יש בעין שרה בשפע - וזה מה שמעניק לאריאל בית הלחמי, אחד המאמנים הכי מוערכים בליגת העל, יתרון גדול על יריביו. בית

אוטיס היל. לא יורד ליגה, לא שווה פיינל פור (צילום: אלי אלגרט)

מתן נאור, שסבל בעונה שעברה בירושלים מפציעה טורדנית, הוחתם כבר בתחילת הקיץ ויחד עם עידו קוז'יקרו וברק פלג יש לנהריה על מה לחלום.

דעת מומחה, מוטי דניאל: נהריה מתבססת במרכז הטבלה

אחרי עונה לא מוצלחת, נהריה תנסה להתמודד שוב על כניסה לפיינל פור. העזיבה המשמעותית (אך צפויה) היא של רביב לימונד. עד השנה, נהריה השכילה להביא

שחקנים בשלבי עלייה בקריירה, מה שהפך אותה לקבוצה רעבה ורעננה. השנה זה לא קורה.

למרות הקאמבק המרשים אתמול והסגל הישראלי שמורכב משחקנים משלימים מצוינים, חסר לי שחקן דומיננטי שיסחוף אחריו את הקבוצה. גם הזרים שהצטרפו נמצאים בחלק השני של הקריירה שלהם, ולכן נראה שנהריה מבססת את עצמה כקבוצת מרכז טבלה קלאסית. היא לא תתמודד נגד הירידה, אבל גם אין לה פוטנציאל משמעותי לפריחה ולעונה יוצאת דופן.

נהריה תהיה קבוצה ביתית קשוחה שתנצח את מרבית יריבותיה בעין שרה, אך סיכוייה לתת פייט אמיתי למכבי תל אביב והפועל ירושלים לא נראה גדול מדי.

דבר המאמן: רוצים ליצור זהות והמשכיות

"נהריה היא מועדון גדול עם שאיפות", מצהיר אריאל בית הלחמי. "אנחנו קודם כל רוצים לגרום לאוהדים בכלל ואוהדי נהריה בפרט ליהנות מהכדורסל שנציג. ההחלטה להחזיר את פלדג'ר, היל וסוכר היתה בשל ליצור זהות והמשכיות".

אם זה טוב ואם זה רע...