במקום שאי אפשר אחרת

***

אֵינִי בֵּין אֵלֶּה שֶׁנָּטְשׁוּ אַדְמַת מוֹלֶדֶת

כְּדֵי שֶׁבִּידֵי אוֹיֵב, דְּווּיָה, תִּפֹּל.

חֲנֻפָּתָם הַהֲמוֹנִית אֵינִי חוֹמֶדֶת

וְלֹא אַרְשֶׁה לָהֶם מִשִּׁירָתִי לִטֹּל.

אוּלָם, גּוֹלֶה, עָלוּב הוּא בְּעֵינַי לָעַד,

כְּמוֹ חוֹלֶה, כְּמוֹ שָׁרוּי בְּמַאֲסָר.

דְּרָכֶיךָ חֲשׁוּכוֹת, נַוָּד!

יֵשׁ רֵיחַ לַעֲנָה לְלֶחֶם שֶׁל נֵכָר.

וְכָאן בְּעַכְרוּרִית שְׂרֵפָה

וּמַשְׁחִיתִים שְׂרִידִים שֶׁל נְעוּרֵינוּ,

אֵין שׁוּם מַהֲלֻמָּה אוֹ מִתְקָפָה

אֲשֶׁר חָסַכְנוּ מֵעַצְמֵנוּ.

יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ: בְּמִבְחַן הַזְּמַן

אִתָּנוּ צֶדֶק יֵעָשֶׂה,

אוּלָם אֵין בָּעוֹלָם עוֹד עַם

יוֹתֵר אַכְזָר, פָּשׁוּט וּמִתְנַשֵּׂא.

יולי 1922

פטרבורג

***

שְׁבִיל שָׁחוֹר עָלָה, יָרַד,

בְּגֶשֶׁם דַּק דִּשְׁדֵּשׁ.

לְלַוּוֹת אוֹתִי מְעַט

מִישֶׁהוּ בִּקֵּשׁ.

הִתְפַּתֵּיתִי, אַךְ אֶשְׁכַּח

אֶת פָּנָיו לִרְאוֹת.

הִתְפַּלֵּאתִי אַחַר-כָּךְ

בַּדֶּרֶךְ לַהֲגוֹת.

עֲרָפֶל שָׁט כְּעָשָׁן

מֵאֶלֶף מִקְטָרוֹת.

הָאִישׁ הֵעִיר מַכְאוֹב נוֹשָׁן

בְּעִקְּשׁוּת זְמִירוֹת.

זוֹכֶרֶת דֶּלֶת עַתִּיקָה,

סוֹף שְׁבִיל הַהֲלִיכָה.

שָׁם, אוֹתוֹ בֶּן לְוָיָה

לִי אָמַר: "סְלִיחָה",

צְלַב נְחֹשֶׁת לִי נָתַן

כְּמוֹ בֵּין אַחִים-קְרוֹבִים,

וּפוֹעֵם בִּי כָּל הַזְּמַן

שִׁיר הַמֶּרְחָבִים.

בֵּיתִי אֵינֶנּוּ מְקוֹמִי –

בְּעַצְבוּת בּוֹכָה

הֵיכָן אַתָּה? אִישׁ אַלְמוֹנִי,

אֲחַפֵּשׂ דְּמוּתְךָ!

1916

מתוך הספר " ANNO DOMINI " 1921-1922 

שלושה סתווים

חִיּוּךְ הַקַּיִץ לֹא מוּבָן לִי כָּל עִקָּר,

אֵינִי מוֹצֵאת בַּחֹרֶף שׁוּם תַּעֲלוּמָה,

אוּלָם בְּלֹא הִסּוּס כִּמְעַט אֹמַר:

יֶשְׁנָם שְׁלוֹשָׁה סְתָוִים בְּכָל שָׁנָה.

וְהָרִאשׁוֹן הוּא הֲמֻלָּה נִסְעֶרֶת,

דַּוְקָא לִכְבוֹד הַקַּיִץ הַנּוֹטֵשׁ:

עָלִים מִתְעוֹפְפִים כְּמוֹ דַּפֵּי מַחְבֶּרֶת,

הָרוּחַ מֶתֶק קְטֹרֶת מְפַזֶּרֶת,

הַכֹּל רָטֹב, מוּאָר, גּוֹעֵשׁ.

וְהַתְּרָזוֹת! הֵן רִאשׁוֹנוֹת לִרְקֹד,

שְׁבִיס שָׁקוּף עַל צַמּוֹתֵיהֶן מִסְתַּחְרֵר

אַחֲרֵי שֶׁבִּמְהִירוּת מְטַר דְּמָעוֹת

הִשְׁלִיכוּ עַל שְׁכֵנָה מֵעֵבֶר לַגָּדֵר.

אוּלָם קָרָה כָּךְ: רַק תְּחִלַּת סִפּוּר –

שְׁנִיָּה, דַּקָּה – הַמַּחֲזֶה נָגוֹז,

וּסְתָו שֵׁנִי, כְּמוֹ מַצְפּוּן חָמוּר,

אָפֵל כְּמוֹ הַפְצָצַת מָטוֹס...

מִיָּד פְּנֵי אֲנָשִׁים דּוֹהִים,

מִיָּד חֵן הַקֵּיצִים נִשְׁדַּד.

וְשָׁט הַרְחֵק בְּבֹשֶׂם עַרְפִלִּי

קוֹל חֲצוֹצְרַת זָהָב הַמְּלַוֶּה מִצְעָד.

בְּנִיחוֹחוֹ, בְּמַשָּׁבוֹ הַחַד

חָבוּי אוֹתוֹ יְסוֹד אֵיתָן,

אוּלָם נָשַׁף הָרוּחַ וְנִפְרַשׂ – מִיָּד

הַכֹּל הֵבִינוּ: הַסִּפּוּר לְהִגָּמֵר נוֹעַד,

וְאֵין זֶה סְתָו שְׁלִישִׁי. הַמָּוֶת כָּאן.

6 בנובמבר 1943 טאשקנט

מתוך "הספר השביעי" 1936-1964 

הקדשה

בִּפְנֵי אָסוֹן כָּזֶה נִרְכָּן הָהָר,

נָהָר עָצוּם בְּהִלּוּכוֹ נִשְׁנָק,

אַךְ אֵיתָנִים בְּרִיחֵי הַמַּעֲצָר,

מֵאֲחוֹרֵיהֶם כּוּךְ הָאֲסִירִים הַצַּר

וְנֹמֶךְ רוּחַ, וּמַחְנָק. –

יֵשׁ מִי שֶׁחָשׁ מַשַּׁב רוּחוֹת פָּרוּעַ,

אַחֵר בְּאוֹר שְׁקִיעָה סוֹמֶקֶת נֶעֱטָף.

אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעוֹת, עוֹמְדוֹת בְּלִי נוּעַ ,

שׁוֹמְעוֹת רַק רֶטֶט מַפְתְּחוֹת קָטוּעַ

וְכֹבֶד פֶּסַע שֶׁל שׁוֹמְרֵי הַסַּף.

קִימָה בַּבֹּקֶר – כְּמוֹ תְּפִלָּה מֻקְדֶּמֶת,

וַהֲלִיכָה בִּרְחוֹבוֹת רֵיקִים שֶׁל עִיר טְרוּפָה.

שָׁם אָנוּ נִפְגָּשׁוֹת, הַנְּשִׁימָה נִבְלֶמֶת,

נְיֶיבָה בָּאֹבֶךְ, שֶׁמֶשׁ מִתְאַדֶּמֶת,

וּמֵרָחוֹק עוֹד מְזַמֶּרֶת הַתִּקְוָה.

פְּסַק דִּין... דְּמָעוֹת פּוֹרְצוֹת בְּאֶשֶׁד –

מֻפְרֶדֶת הִיא מֵאֲחֵרוֹת מִיָּד,

כְּאִלּוּ בִּכְאֵב נִשְׁמַת אַפָּהּ נִתְלֶשֶׁת,

כְּאִלּוּ נֶהֱדֶפֶת וְנֶחְלֶשֶׁת,

אַךְ עַל רַגְלֶיהָ עוֹד, וּמְדַדָּה... לְבַד.

הֵיכָן הֵן חַבְרוֹתַי-בְּעַל-כָּרְחָן

מִן הַשָּׁנִים הָאֻמְלָלוֹת שֶׁבְּחַיַּי?

עַל מַה הוֹזוֹת הֵן שָׁם בִּכְפוֹר לָבָן?

בְּעַרְפִלֵּי יָרֵחַ מַה בְּזִכְרוֹנָן?

– לָהֶן אֶשְׁלַח אֶת בִּרְכוֹתַי.

מרס 1940

אפילוג שני

הִנֵּה שׁוּב קָרוֹב מועד הָאֶזְכֹּר.

שׁוֹמַעַת אֶתְכֶן, פְּנֵיכֶן בִּי אֶשְׁמֹר,

שֶׁל זוֹ שֶלְּאַט לָאֶשְׁנָב נִגְרְרָה,

שֶׁל זוֹ הַטְּמוּנָה בְּקַרְקַע קָרָה,

שֶׁל זוֹ שֶׁאָמְרָה, שְׂעָרָהּ מְבַדֶּרֶת:

"לְכָאן, אֲנִי – כְּמוֹ הַבַּיְתָה חוֹזֶרֶת".

שֵׁמוֹת שֶׁל כֻּלָּן רָצִיתִי לִמְנוֹת,

אַךְ נִגְזַל הָרִשּׁוּם וְאֵין עֲקֵבוֹת.

אָרַגְתִּי מַרְבָד רַב הֶקֵּף עֲבוּרָן

מִמִּלִּים אֻמְלָלוֹת שֶׁאָמְרוּ הֵן עַצְמָן.

אֶזְכְּרֵן לְעוֹלָם, הֵיכָן שֶׁאֶפְנֶה, -

גַּם אִם פֶּגַע חָדָשׁ אוֹתִי יְעַנֶּה,

וְאִם יַחְסְמוּ אֶת שְׂפָתַי הַתְּשׁוּשׁוֹת

שֶׁדַּרְכָּן צוֹעֲקוֹת מִילְיוֹנֵי נְפָשׁוֹת,

הֵן תִּזְכֹּרְנָה אוֹתִי בְּדֶרֶךְ מֶחֱוָה

כְּשֶׁיִּשְּׂאוּ לִכְבוֹדִי תְּפִלַּת אַשְׁכָּבָה,

וְאִם בָּאָרֶץ הַזֹּאת – יָבוֹא יוֹם –

יֻחְלַט לְהָקִים לִי יַד זִכָּרוֹן,

הִנְנִי מַסְכִּימָה לְאוֹתוֹ הַכָּבוֹד,

אַךְ בִּתְנַאי שֶׁהַפֶּסֶל לֹא יַעֲמֹד

לֹא בָּעִיר שֶׁנּוֹלַדְתִּי, שָׁם עַל הַיָּם –

הַקֶּשֶׁר אִתּוֹ נֻתַּק לְעוֹלָם,

לֹא בְּגַן הַמְּלָכִים בּוֹ הָעֵץ הַיָּקָר –

שָׁם רוּחַ אַחֲרַי מְחַפֵּשׂ מְיֻסָּר,

אֶלָּא כָּאן, בַּמָּקוֹם שֶׁל שְׁעוֹת הַמְתָּנָה

בּוֹ בְּרִיחַ הַשַּׁעַר לִי לֹא נַעֲנָה:

כִּי בַּמָּוֶת הַזַּךְ תִּשָּׁאֵר בִּי יִרְאָה

שֶׁאֶשְׁכַּח קִרְקוּשֵׁי מְכוֹנִית מִשְׁטָרָה,

שֶׁאֶשְׁכַּח אֶת הַקֶּבֶס בּוֹ דֶּלֶת חָרְקָה

וּזְקֵנָה כְּחַיָּה פְּצוּעָה צָעֲקָה.

עַל פָּנַי, מְעַפְעֵף הָאָרָד הַכַּבִּיר

כְּדֶמַע יִזְלֹג פְּתִית שֶׁלֶג מַפְשִׁיר,

אֲחוֹרֵי הַסּוֹרֵג יִשָּׁמַע קוֹל יוֹנָה

וְעַל הנְיֶיבָה תְּשַׁיֵּט לָהּ סְפִינָה.

מרס 1940"פוֹנְטאני דוֹם" - ארמון שֶׁרֶמֶטְיֶיב, לנינגרד

מתוך 'רקוויאם' 1935–1940  

• ערב מיוחד לכבוד הופעת הספר "אנה אחמטובה - מבחר משירתה", בהשתתפות פרופ' ניסים קלדרון, עמוס לויתן, תמי ספיבק והמתרגמת מירי ליטווק יתקיים ביום חמישי 18.10 בשעה 20:00, בחנות "הספרייה" של צומת ספרים בדיזינגוף סנטר בתל אביב. הכניסה חופשית