תחקור התזמורת

מחר (ב') אחה"צ עתידה הנהלת האקדמיה האמריקנית לקולנוע להודיע על החלטתה בנוגע למועמדותו של "ביקור התזמורת" לפרס האוסקר לסרט הזר. בעקבות פנייה להנהלת הפרס מצד גורמים שונים, הודיעו האמריקנים כי סרטו של ערן קולירין אינו עומד בתקנון. במכתב שנשלח בשבוע שעבר מלוס אנג'לס להנהלת האקדמיה הישראלית, נכתב כי על פי בדיקה שנערכה - ובניגוד לדרישות התקנון - מרבית הדיאלוגים בסרט "ביקור התזמורת" אינם בשפה זרה (שאינה אנגלית), מה שהופך אותו לבלתי כשיר למועמדות לאוסקר.

האקדמיה הישראלית החליטה לערער על ההחלטה, אך במקביל פורסמו בסופ"ש האחרון ידיעות על החלטת ההנהלה לשלוח כמועמד חלופי את סרטו של יוסף סידר, "בופור". בעקבות כך נמתחה ביקורת על העומדים בראש האקדמיה הישראלית, שאפשרה לטענת רבים את המחדל. מנכ"לית האקדמיה, אילנה שרון, מצדה, לא מתרגשת. "זה לא תפקידנו לבדוק אם סרט עומד או לא עומד בתקנון האמריקני. אנחנו בוחרים בסרט הישראלי הטוב ביותר לפי ראות עיניהם של חברי האקדמיה הישראלית, מתוך רשימת המועמדים שנדרשו לעמוד בקריטריונים שלנו. הבאנו לידיעתם של חמשת העולים לגמר את דרישות האקדמיה האמריקנית, למרות שאין הדבר מחובתנו. הם מצדם נדרשו להתחייב שהם קראו, הבינו ועומדים בתקנון האמריקני. מכאן ואילך כל העסק הוא בין מפיקי הסרט לאקדמיה האמריקנית". 

שרון חוזרת ומדגישה כי מפיקי הסרט "ביקור התזמורת" היו מודעים לסעיף השפה. "אהוד בלייברג ואילון רצ'קובסקי ידעו שהתקנון האמריקני דורש שמרבית הסרט יהיה בשפה זרה. יש טפסים מיוחדים שהם נדרשו להגיש לאקדמיה האמריקנית, ובין היתר הם כוללים גם התייחסות לנקודה הזו", היא אומרת ומוסיפה, "על פי נייר שקיבלנו מהמפיקים 53% מהדיאלוגים בסרט הם בעברית ובערבית. אין כל בסיס לכל טענה כלפינו".

בתגובה אומר היום ל-ynet רצ'קובסקי כי הוא "עומד לחלוטין מאחורי הנתונים שהצגנו. יש 84 דקות בסרט, ומתוכן 22 דקות באנגלית. יותר מכל דבר אחר יש בסרט הזה שתיקות ומוזיקה, ולפי הבנתנו הספירה צריכה להתייחס לכל אורך הסרט ולא רק לדיאלוגים שבתוכו. הספירה של האמריקנים היתה שונה משלנו". כמו רבים אחרים, סבור רצ'קובסקי כי האמריקנים נוהגים נוקשות יתרה. "כשחושבים על הדבר לעומק, ברור שנוכחותה של השפה האנגלית לא נובעת מכוונה לייצר סרט אמריקני נגיש יותר לקהל בארה"ב, אלא שזה חלק מהנושא. מה לעשות שיהודים וערבים לא יכולים לדבר ביניהם בשום שפה אחרת חוץ מאנגלית. אלא שמסתבר שגם תרבות - ולצורך העניין אמנות - נתונים לחוקים".

סידר עם דוב הזהב בברלין. האם יזכה לעמוד על בימת האוסקר בלוס אנג'לס?

אין מנצחים בסיפור הזה

האקדמיה הישראלית ביקשה מהאמריקנים לשקול מחדש, אבל בהפקת "ביקור התזמורת" לא מצפים להפתעות. תקווה מסוימת הם תולים בהודעה של חברת "סוני קלאסיק", בעלת זכויות ההפצה, על הכוונה להגיש את הסרט ואת יוצרו למועמדויות בקטגוריות התסריט והבמאי. "אנחנו בודקים את משמעויות הדבר", אומר רצ'קובסקי ומוסיף, "ב'סוני' התכוונו ממילא להגיש את הסרט לפרס התסריט, ולשם כך הוא אמור לצאת לשבוע הקרנות בארה"ב בדצמבר, ולחזור למסכים בפברואר. אנחנו חושבים שזה ריאלי".

בקרב חברי האקדמיה היו מי שטענו כי החלטת הנהלת האקדמיה הישראלית לבחור ב"בופור" כנציג חלופי לטקס היא החלטה אנטי דמוקרטית. "התבקשנו לבחור את הסרט הישראלי הטוב ביותר לדעתנו, וכך עשינו. כל שינוי היה צריך להיעשות בשיתוף חברי האקדמיה ולא כתכתיב של ההנהלה", אומרים היום ל-ynet גורמים בכירים בענף. "אנחנו לא גרורה של ארה"ב, ואם אמריקה טוענת שמדובר בסרט לא ישראלי, שתתמודד אם זה. בהצעה של האקדמיה לשלוח את ה-Second Best אפשרנו לאמריקנים פתח מילוט. מה שנוצר זה גמגום שהוביל לעגמת נפש ותחושות קשות. אף אחד לא יצא מהסיפור הזה מנצח".

שרון מצדה מגנה על ההחלטה, ואומרת כי "עם בחירת 'ביקור התזמורת' החלטנו כי שבמידה ותתעורר בעייה, הסרט המחליף הוא זה שיגיע שני במניין הקולות. הבחירות חסויות כך שאי אפשר להאשים אותנו בידיעה מוקדמת. רק אחרי הפסילה הורשיתי לפנות לסופרי הקולות, שהודיעו לי ש'בופור' הוא השני בתור". שרון מדגישה כי בפני הנהלת האקדמיה היה מונח שיקול הדד-ליין. "תוך יומיים נדרשנו להגיש סרט מחליף ולכן לא היתה אפשרות לקיים הצבעה מחודשת בין 700 חברי האקדמיה. כל הליך אחר שהיינו בוחרים בו משמעותו היתה שישראל לא תיוצג השנה בטקס האוסקר".

לדעת מנהל סינמטק ת"א, אלון גרבוז, הבעיה היא בשיטה. "צריך לשקול להפריד בין בחירת הסרט הישראלי הטוב, לבחירת הסרט שייצג את ישראל באוסקר", אומר גרבוז, "אין לי ספק שהדבר יימנע תופעות כמו זו שאנו נאלצים להתמודד איתה כעת". לדעתו האקדמיה הישראלית צריכה לעסוק בשאלות עקרוניות שעולות מן הפרשה, כמו "אם עשיית הסרט היא בשביל האוסקר האמריקני, אולי בכלל ראוי לחשוב על נושא השפה כבר בשלב פיתוח התסריט? או האם להנהלת האקדמיה יש ייפוי כוח לבחור בסרט חלופי למרות שהדבר אינו מופיע בתקנון?".

יוסי אורן, ממקימי האקדמיה וחבר בועד המנהל של קרן רבינוביץ' אומר כי הצעתו של גרבוז אינה פרקטית. "כרגע אין לאקדמיה הישראלית שום כלי להפריד בין הסרט הישראלי לסרט שייצג אותנו באוסקר. זה עלול להוליד אין סוף רעות חולות", הוא אומר, "אין אפשרות ש-700 חברי אקדמיה יגיעו להסכמה ביניהם לגבי הסרט הזר, זו החלטה מסוג כזה שיכולה להתקבל רק על ידי ועדה מצומצמת, ואני מתנגד נחרצות לחזור לשיטת הוועדות".