למחוק שנים של זוגיות בגלל ריב עם משפחתו?

שאלה:

אני נשואה שבע שנים ואנחנו יחד כבר יותר מעשר שנים. מאז למשפחתו יש השפעה גדולה על חייו. אבל באחרונה עברתי משבר עם משפחתו, שגרם לבעלי ולי סכסוך שהגיע עד דיבור על גירושים. לטענת בעלי, אם הוא צריך לבחור ביני לבין עמדת המשפחה שלי, הוא יבחר במשפחתו. לדבריו, "אותך אני יכול להחליף, אותם לא". יש לנו ילדה מדהימה בת

שנתיים, האם אנחנו לא המשפחה שלו?

אין לי מושג מה לעשות, אני פגועה מאוד, גם מחוסר התמיכה וגם מהגישה שלו. האם ייתכן למחוק שנים של זוגיות בגלל מחלוקת עם המשפחה שלו? אז מה בעצם אני בחייו?

תשובה:

אני מאוד מבינה את הדאגה שלך. את מרגישה, ובצדק, שיש משהו מבולבל בגבולות בין המשפחה החדשה שלכם (את, בעלך והילדה) לבין המשפחה המורחבת. ככתוב, "ודבק איש באשתו". כלומר, כשמקימים קשר זוגי ומשפחה חדשה, המקובל הוא שיש התרחקות מסויימת ממשפחת המוצא. לא חלילה שמתנתקים, אבל, הציפיה המקובלת היא שאדם יהיה נאמן יותר למשפחתו החדשה, יגן על בת זוגו בזמן מחלוקת וינסה למצוא פשרה במקרים שאין הסכמה בין שתי המשפחות.

ובכל זאת, אתם ממש לא לבד בבעיה הזו, שנקראת "קונפליקט נאמנויות". בעלך מתקשה ליצור גשר ופשרה בין העמדה שלך לעמדה של הוריו. אני ממש לא חושבת שריב אחד הוא עילה לגירושים. חשוב להכיר בבעיה, לא להתכחש אליה, אבל גם לא להתייאש כל כך מהר.

אילו הייתם פונים לייעוץ, היו מנסים לעזור לכם להגדיר את הגבולות. היו מנסים לעזור לבן זוגך להבין מדוע הוא מרגיש שעליו לבחור, ואיך הוא יכול למצוא שביל זהב כך שלא

ירגיש שהוא בוגד בבית הוריו או בקשר שלכם. בעלך בחר בדרך הקלה, הדרך התוקפנית – הוא מאיים, ובכך מצפה שאת תתקפלי ותוותרי על עמדתך. אם הוא יקרא את תגובתי, הייתי אומרת לו – לא במלחמה! שבו, דברו ביניכם, חשבו האם יש מקום לפשרה או דרך ביניים. האם אפשר לשכנע את בני משפחתו? הייתי מציעה לך ולבן זוגך לחכות קצת שהרגשות יתקררו, ואז לחשוב שוב על הנושא בתור בעיה שתלווה אתכם גם בעתיד.

אולי הריב עם המשפחה הוא רק עילה לפיצוץ

אם אתם כל כך מהר קופצים למחשבה על גירושים, זה נשמע שיש לכם עוד בעיות. אולי הריב עם המשפחה הוא רק עילה לפיצוץ של דברים נוספים שמפריעים לכם בזוגיות?

ובאופן כללי – בנושא הגבול בין משפחה טריה למשפחות המוצא, יש כמה בעיות טיפוסיות:

גבול נוקשה מדי – הורים מרוחקים, או ילדים שמתרחקים, ואז אין מספיק חום ועזרה, יש בדידות מסוימת, אבל מצד שני, יש הרבה פרטיות, והזוג הצעיר מרגיש שהוא מנהל את חייו באופן עצמאי. במצבים אלו, הפתרון הוא "חימום" מלאכותי של הקשר: ליזום פעילויות משותפות, להזמין, לשתף, בכדי לבנות מערכת תומכת יותר.

גבול מטושטש מדי – משפחות של האשה, הבעל או שניהם, שמתערבות ומעורבות במה שקורה אצל הזוג. היתרון: עזרה, מעורבות, חום, אירועים משפחתיים. החסרון הגדול הוא קושי לבסס את העצמאות והזהות של המשפחה החדשה. משפחה מורחבת שמפעילה כוח, עלולה לגרום מצבים כאלה כמו שתיארה הפונה, בהם הגבר או האשה מרגישים שהם חייבים לבחור. זה מצב בלתי נסבל, כי מי רוצה לבחור בין הוריו לבין אשתו? לרוב, מה שעוזר במצבים אלו הוא הצבת גבול ברורה לדור ההורים. אם הם יקבלו מסר של "אנחנו אוהבים אתכם אבל תנו לנו קצת מרחב, פרטיות ועצמאות" במשך הזמן הם יתרגלו להתערב פחות. אמירה בנוסח "אני אבחר את הוריי" פוגעת מאוד בקשר הזוגי ובביטחון של בת הזוג.

גבול גמיש - המצב האידיאלי. כשבני זוג מרגישים שיש להם את התמיכה וה"גב" של משפחתם, יש קשרים חמים ועזרה, ויחד עם זה יש כבוד לפרטיות ולייחודיות המשפחה הגרעינית. מה זה אומר? למשל, כשהורים מציעים עזרה בכסף, בשמירה על הנכדים וכדומה, אבל לא רואים בכך הצדקה להעביר ביקורת או להתערב בהחלטות של ילדיהם. גבול גמיש הוא מצב בו גם הסבים, גם ההורים וגם הנכדים מרגישים את הקשר, סומכים זה על זה, אבל לא מרגישים פחד להתנהל בצורה עצמאית, לשמור לעצמם מידע פרטי ולקבל החלטות.

מי שצריך לקבל עדיפות היא המשפחה החדשה

לסיכום, בתחום הטיפול המשפחתי, העמדה המקובלת היא כזו: במקרים של התנגשות נאמנויות בין משפחת המוצא למשפחה החדשה, מי שצריך לקבל עדיפות היא המשפחה החדשה. אדם מקים זוגיות, מוליד ילדים, והוא מחוייב אליהם, זה טבעו של עולם. ההורים המבוגרים צריכים לקבל את בני הזוג החדשים של ילדיהם, גם אם אלו לא כל כך מוצאים חן בעיניהם. כדי לאפשר צמיחה של הילדים כהורים טריים, חשוב לשחרר אותם לבנות את חייהם בדרכים שנכונות להם, לזוג הצעיר, ולא לכפות עליהם הרגלים ומנהגים של משפחות המוצא.

עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת אישית וזוגית, מרצה ומדריכה. ניתן לשלוח באימייל שאלות, ותשובות נבחרות יתפרסמו בטשטוש הפרטים המזהים. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית על הפניות.