מה אפשר לעשות נגד האנטנות של השכן?

מה מחזיק השכן ממול במרפסת? ולשכנה מהקומה העליונה - מה הקופסאות הללו שהיא מסתירה כל הזמן? ולמה הדלת לגג תמיד סגורה, ומי היו האנשים בסרבלי העבודה שהסתובבו פה בשבוע שעבר?

את השאלות הללו יכול לשאול כמעט כל מי שגר בבניין מגורים. לפעמים מדובר בחשדנות מוגזמת אך לפעמים יש לה יסוד מוצק. כי האמת המרה היא שאין הרבה מה לעשות אם השכן שלכם יחליט יום אחד להענות להצעה של חברה סלולרית ולהציב בדירתו אנטנה מסוג מתקן גישה אלחוטי - שאינה מחוייבת בקבלת היתר בניה מהעירייה או המועצה. זה בדיוק מה שקרה לדיירי בניין בבת-ים, שגילו לאחרונה כי כבר שנתיים מותקנות אנטנות שכאלה על גג הבניין שלהם. והם לא היחידים. 

מתקני הגישה על גג הבניין

"מאז שגילינו את זה, חיינו הפכו לגיהינום", סיפרה ניצה מימר, אחת מדיירות הבניין. "במהלך השנה האחרונה שני בני זוג שגרים בבניין חלו במחלת סרטן. בנוסף, שכנים מתלוננים על כאבי ראש ותחלואים שונים. אני לא יודעת אם זה בגלל האנטנות, אבל אנחנו פוחדים שכן. באחת מדירות הבניין מופעל פעוטון. מי יגן על הפעוטות הללו שנמצאים במרחק של חמישה מטרים מהאנטנה וסופגים קרינה?". 

"התקנת האנטנות נעשתה מתאוות בצע וללא ידיעתנו", אומרת מימר. "מאז שגילינו את זה אני משתגעת. אני מודעת לכל הפרסומים, אני יודעת בדיוק מה זה עושה, יש לי ילדים קטנים, ואני פוחדת מהקרינה". דבר נוסף שמדאיג את מימר ושכניה היא קרבתן של האנטנות למיכל מים המספק שתייה לדיירים. "כשבני בן התשע התלונן על כאב ראש, במקום לשלוח אותו כמו כל אמא נורמלית לשתות מים - נכנסתי לחרדה. בעבר הוצאתי את המיקרוגל מהבית רק בגלל הקרינה שלו".

לאחרונה התכנסו דיירי הבניין ודיירי בניין סמוך לדיון וכולם הביעו רצון להתגייס ולפעול להסרת האנטנות. אבל לדברי מימר, בעל הדירה בה מותקנות האנטנות הודיע להם כי הוא כבול בחוזה חתום של עשר שנים עם חברת סלקום, ובירור אצל כל הגורמים הבהיר להם שההתקנה נעשתה בהתאם לחוק.

בית המשפט מאשר: לא צריך היתר

מתקני הגישה האלחוטיים הם קופסאות אפורות וקטנות יחסית שלא נראים כמו אנטנות אך הם בעלי אותם הספקים ומאפיינים כמו האנטנות הסלולריות הגדולות. ההבדל טמון, כאמור, בלשון חוק הקרינה המייננת והתקנות ליישומו, שאינן מחייבות את החברות הסלולריות לקבל היתר בניה מוועדת התיכנון והבניה המקומית לפני הצבתם והפעלתם. המשרד להגנת הסביבה החל לאחרונה למנוע היתרי הפעלה לאנטנות שכאלה במידה ומתקבלות התנגדויות ממהנדסי הוועדות, אולם גם נושא זה עדיין שנוי במחלוקת מבחינה משפטית.

בשבוע שעבר זיכתה השופטת ריבי צוק מבית המשפט לעניינים מקומיים בכפר סבא את שלוש חברות הסלולר ובעלי נכסים מאישומים של בניה ללא היתר, ושימוש חורג בנוגע להצבת מתקני גישה אלחוטיים בנכסים אשר ברעננה והוד השרון. בהחלטה זו הביא בית המשפט לסיומם עשרה הליכים פלילים אשר הוגשו על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה של אותן עיריות.

בפסק הדין קבעה השופטת כי בהתאם לחוק, מתקני גישה אלחוטיים אינם טעונים היתר בניה, וכי הפרשנות המוצעת על ידי הוועדות המקומיות להוראות החוק עומדת בסתירה למשמעות המפורשת של ההגדרות בחוק, ולכן אינה אפשרית. בנוסף, בית המשפט קיבל את טענת החברות הסלולריות כי להפעלתו של המתקן לא נדרש היתר לשימוש חורג, וכי סעיפי הפטור בחוק חלים על התקנתו והפעלתו של המתקן כאחד.

מעיריית בת ים נמסר בתגובה: "לא נשקפת כל סכנה לדיירי הבניין. בשנת 2005 הציבה דיירת הבניין בשטחה הפרטי קופסת גישה קטנת מימדים של חברת סלקום. הדבר התאפשר רק לאחר עמידה בתקנים המחמירים של המשרד להגנת הסביבה, המוסמך הבלעדי הראשי להעניק היתרים מסוג זה. יצוין, כי המתקן נמצא בבקרה מתמדת הן של המשרד להגנת הסביבה והן של היחידה העירונית לאיכות הסביבה".

מפורום החברות הסלולריות, המייצג את החברות נמסר בתגובה: מתקני הגישה קיבלו את ההיתרים הנדרשים מהמשרד להגנת הסביבה וכל מתקני השידור נבדקים אחת לשנה בכדי לוודא את פעילותם התקינה והבטוחה.

"בנוגע למיקום אתר השידור, על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי של האו"ם, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, יש לפעול להקמתם של יותר מתקני שידור במטרה להפחית מכמות הקרינה, וזאת בהתאם לעיקרון 'יותר אנטנות פחות קרינה'.

"בנוסף, על פי ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, לא נמצא קשר בין שידור סלולרי לבין תחלואה. חשוב לציין כי הרשת הסלולרית בישראל היא מהבטוחות בעולם ומשמשת כתשתית לאומית לכל דבר. פעילות הקמת הרשת נעשית בשקיפות מלאה; כל אתרי השידור, הן הפעילים והן המיועדים להקמה, נמצאים באתר להגנת הסביבה ונגישים לכל אדם. מעבר לכך, החברות מפעילות מרכז מידע מאויש בשלוש שפות העונה לכל פניות הציבור".