חוזרים לכיתה: המדריך לטיול בקמפוס

לאוניברסיטה העברית בירושלים היסטוריה מפוארת. ב-1 באפריל 1925, נחנך קמפוס האוניברסיטה בהר הצופים במעמד הלורד בלפור, חיים ויצמן, הרב קוק, הרברט סמואל וחיים נחמן ביאליק.

בהמשך, ידעה האוניברסיטה נדודים רבים שהשפיעו על מעמדה וצורתה החיצונית. הקמת מדינת ישראל הותירה את הר הצופים בשליטת ישראל, אך ללא רצף טריטוריאלי עם חלקה הישראלי של העיר. לפיכך, בתחילה, שוכנו מבני האוניברסיטה במבנים זמניים ברחבי העיר.

קיימברידג' שעל ההר (צילום: רון פלד)

בשנת 1953 הוקם קמפוס גבעת רם, אשר תוכנן על ידי האדריכל ריכארד קאופמן, האחראי בארץ לסגנון "עיר הגנים" האנגלית. בנייה זו, שאפיינה אוניברסיטאות שנבנו בשנות ה-40 וה-50, הייתה מורכבת ממבנים פזורים בשטח ירוק, המוקף על ידי כביש טבעתי.

רוב המבנים בקמפוס הם מבנים מרשימים בסגנון הבינלאומי, והשיטוט בקמפוס נדמה לטיול במוזיאון חי של מבני התקופה. אפשר לשוטט גם ב"שדרות טבע וגלריות" - מעין מוזיאון קמפוס פתוח, הפתוח את שערי האוניברסיטה ואת אוספיה הייחודיים לקהל הרחב ומפשר לכל אחד להרגיש חוקר ליום אחד (שד' מגנס בקמפוס, 02-6584709).

לאחר מלחמת ששת הימים חזרו מרבית הפקולטות להר הצופים ואז החל תהליך של שיקום והרחבת מבני האוניברסיטה (מילות השיר "אלבישך שמלת בטון ומלט" נכתבו, כפי הנראה, על אוניברסיטת הר הצופים).

בהשראת הארכיטקטורה הברוטליסטית נבנו בקמפוס מפלצות ביטון כוחניות המתעלמות לחלוטין מהנוף וממיקומו הייחודי. בנייני האוניברסיטה חוברו יחדיו במסדרונות קלסטרופובים הידועים גם בשם "הפרוזדור הפנים-קמפוסי", שמאפשר ניידות בין החלקים השונים של האוניברסיטה ללא צורך לצאת מהבניין או יכולת לראות אור יום ולהתרשם מהנוף.

מנסיון כאוב לא אמליץ לכם על סיור תת קרקעי בפרוזדור נטול החלונות, אלא אם כן אתם מוכנים נפשית ללכת לאיבוד בנבכי הקמפוס. אולם, אם אתם מחפשים פינה יפה, לא מקורה, הצופה אל נוף מהמם של מדבר יהודה, ים המלח והר הזיתים, מוטב כי תגשו אל התיאטרון.

התיאטרון היה המקום שבו נחנכה האוניברסיטה העברית, וכשמביטים בנוף הנשקף ממנו, ניתן לחשוב שאולי בכלל בתחילה נבחר המקום לתיאטרון וסביבו נבנתה האוניברסיטה כולה. מהתיאטרון כדאי להמשיך אל הגן הבוטני.

בדרך אפשר להתרשם מכמה מבני אבן מראשיתה של האוניברסיטה שסגנונם יפה בהרבה מאלו המודרנים, כמו בניין הספרייה הלאומית בעל הכיפה הלבנה שנבנה ב-1929 וכיום משמש את הפקולטה למשפטים.

ג'ונגל באוניברסיטה (צילום: דן בלילטי) 

הגן הבוטני, שהוקם בשנת 1931, נמצא בצד הצפוני של הקמפוס, ומכיל את אחד האוספים הגדולים ביותר של צמחי בר המייצגים את א"י. זהו גן פראי, כמעט ג'ונגל, ובו מינים נדירים, מינים חדשים למדע ומינים המצויים בסכנת הכחדה. בעת שיבת הקמפוס להר הצופים, לא זכה הגן לעדנה - שטחו קוצץ למחצית וצמחים רבים נדרסו על ידי הדחפורים. עם השנים הוא איבד את בכורותו לגן הבוטני בגבעת רם, הצעיר ממנו ועד היום מונחת עליו חרב הנדל"ן (הכניסה חופשית, 02-5882596).

בחיפה שוכנים שני מוסדות אוניברסיטאים מכובדים - אוניברסיטת חיפה והטכניון.

האוניברסיטה החלה את דרכה בשנת 1963 בתור המכון האוניברסיטאי של חיפה, ששכן בבית קטן בהדר הכרמל. בשנת 1978 תוכנן המבנה הנוכחי של האוניברסיטה, מגדל אשכול, על פי הצעה של האדריכל הברזילאי המפורסם אוסקר נימאייר ובתכנונו של פרופ' שלמה גלעד, והיה עד מהרה לאחד מסמלי העיר.

המגדל הצר שוכן על רכס הכרמל, מוקף בשמורת יערות הכרמל ומתנשא לגובה של 30 קומות. עד שנת 2002 היה זה המבנה הגבוה ביותר בעיר. בקומה ה-30 נמצא מצפור ממנו נשקף נוף מרהיב של חיפה וביום בהיר במיוחד אפשר אפילו לראות את הר החרמון.

המשכן לאמנויות באוניברסיטת חיפה 

בשטח האוניברסיטה שתי אטרקציות תרבותיות. מוזיאון עידית וראובן הכט – מוזיאון לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ולאמנות. תצוגת הקבע באמנות מתמקדת באימפרסיוניזם ובאסכולת פריס, ואילו החלק הארכיאלוגי מוקדש לארכיאולוגיה של א"י מהתקופה הכלקוליתית ועד שלהי התקופה הביזנטית, ולפניקים בחוף הצפוני של א"י בתקופת המקרא. באגף מיוחד במוזיאון נמצאת הספינה העתיקה שהתגלתה בים מול קיבוץ מעגן מיכאל (ללא תשלום, 04-8240308).

הטכניון היה המוסד האוניברסיטאי הראשון בארץ, ונוסד באופן רשמי בתחילת שנת 1925. אלברט איינשטיין היה מעורב בהקמתו ואף כיהן כנשיא ועד הטכניון. בשנת 1953 עבר הטכניון למשכנו הנוכחי בנווה שאנן.

האתר המעניין לביקור הוא דווקא בניין הטכניון הישן, אשר הוקם בשנת 1912 (אך נחנך רק בשנת 1925) על ידי הארכיטקט היהודי הנודע אלכסנדר ברוואלד, שהוזמן לפרוייקט במיוחד מברלין. זהו בניין מרשים ביותר שנבנה מאבן חול מקומית עם חזית השואבת מבנייה מזרחית – קשתות, עמודים, פיתוחי קיר וכיפה מעוגלת. בשנת 1986 שוקם ושומר הבניין בהתאם לתוכניות המקוריות של ברוולד. כיום שוכן בבניין המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, המהווה אתר מעניין בפני עצמו (שמריהו לוין 13 חיפה).

אוניברסיטת בן גוריון בנגב הוקמה ב-1969 כחלק מהחזון ליישב את הנגב. מרבית הסטודנטים באוניברסיטה הם תושבי חוץ, הגרים במעונות או שוכרים דירות בקרבת הקמפוס. בכך הפך הקמפוס, בעל חיי החברה העשירים ביותר, למעין "קיבוץ של סטודנטים".

גילו הצעיר של הקמפוס ומיקומו באים לידי ביטוי גם במראה שלו: השילוב של סגנון הבנייה בארץ בשנות ה-70 עם מיקומה הנידח דאז של האוניברסיטה, איפשר לכמה אדריכלים להשתולל וליצור בקמפוס מקבץ של מבנים משונים בעלי צורות גיאומטריות מיוחדות - טרפזים, חרוטים, משושים, כמו למשל בניין הספרייה המרכזית.

צורות גיאומטריות לא ברורות. הספרייה המרכזית (צילום: מיכל בן ארי)

גם הבנייה החדשה באוניברסיטה לא חפה ממניירות עיצוביות. לדוגמא, בניין הפקולטה לתעשייה וניהול - מבנה חדש עם חזות מרשימה שלא ניתן לפספס אותו מהכביש הראשי של באר שבע. כדי לגלות את פנינות החן בקמפוס בן גוריון מומלץ להצטייד במדריך מקומי. 

כבר בכניסה לאוניברסיטה נתקלים בנחל קטן שזורם באוניברסיטה, מוקף קני סוף ודשא, ועל גדותיו פרגולות עם ספסלים המאפשרות לסטודנטים לטייל ולנוח לאורך הנחל. הנחל אינו רק גחמה קישוטית, יש לו גם מטרה פונקציונלית – לצנן את החום בקמפוס.

למרות הדימוי הצחיח שיש לבאר שבע, הקמפוס הוא מקום ירוק בהחלט עם שלל מדשאות, עצים מצלים, פרחים ופסלים. אחת המדשאות הפופלאריות ביותר היא זו שמול מסעדת "הדשא של הקרנף" - המדשאה וגם המסעדה הומות סטודנטים לאורך כל היממה.

פסטורליה בבאר שבע. הצטיידו במדריך מקומי (צילום: חיים הורנשטיין)

בניין חדש נוסף המשלב בין מזרח למערב הוא בניין הסנאט, הבנוי בצורת קונוס עם חצר פנימית לה כניסה בצורת משולש ועץ מלאכותי במרכזה - אלו משווים לה מראה ניו-אייג'י. 

אחרון חביב הוא המוזיאון לתולדות הרפואה, הממוקם בתוך בניין הפקולטה למדעי הבריאות. המוזיאון מציג את תולדות הרפואה והתפתחותה בארץ ישראל באמצעות כלים, כרזות ומסמכים רפואיים נדירים מתקופות שונות (כמו למשל כלי ניתוח פרה היסטורים),  ומתייחס גם ליחסים בין הרפואה לאמנות (08-6477408).