"השלטון מפקיע מהאזרח את יכולתו לדאוג לעצמו"
"מעורבות אזרחית היא התנהגות נלמדת, שנשענת על היסטוריה של אקטיביזם. במדינות בעלות עבר כזה, האזרחים והארגונים החברתיים משפיעים על השלטון". שיחה עם פרופ' הלמוט אנהייר, מהדמויות המרכזיות בחקר החברה האזרחית בעולם
"האם יש יסודות משותפים המאפיינים את התפתחות המגזר השלישי במדינות שונות ברחבי העולם?", שואל-משיב פרופ' הלמוט אנהייר (Helmut Anheier), מנהל המרכז לחברה אזרחית בבית הספר למנהל ציבורי באונ' UCLA האמריקנית, שביקר השבוע בישראל. "קשה להתייחס בהכללה לחברה האזרחית בעולם, למרות קיומם של קווי דמיון בעבודתם של ארגונים שונים. אך למרות הקושי למצוא הגדרה משותפת, אני יכול להעיד שמעורבות אזרחית היא התנהגות נלמדת, שנשענת על היסטוריה של אקטיביזם חברתי. לכן במדינות שיש להם עבר עשיר של פעילות אזרחית הארגונים החברתיים חזקים ומשמעותיים יותר".
כוחם של ארגונים חברתיים ויחסיהם עם השלטון הם תחום ההתמחות של אנהייר, מהדמויות המרכזיות בחקר החברה האזרחית בעולם. עשרות שנות מחקר מאחוריו, לצד רשימה מסחררת של פרסומים, הוא נחשב לאחד מאנשי האקדמיה הבכירים המתמחים בניתוח פעילותם של ארגונים לא ממשלתיים המחליפים את מדינת הרווחה. בישראל הוא התארח בכנס שעסק ביוזמות מדיניות במגזר השלישי, לצד חוקרים מקנדה, גרמניה, הונגריה, יפן והודו. עם באי הכנס הוא דיבר על החברה האזרחית, המורכבת מעמותות וארגוני סיוע, מגזר המתפתח במהירות בישראל המתפרקת מנכסיה החברתיים.
"בארצות-הברית, מעמדו של המגזר השלישי שונה מאוד ממעמדו בישראל ובאירופה", הוא מסביר. "קשה לדבר על מדיניות מוגדרת של המגזר כי הוא מבוזר מאוד. למיניסוטה, למשל, יש היסטוריה של אקטיביזם, וכך גם למישיגן, ניו-יורק וסן-פרנסיסקו, כך שבערים האלה פעילותם של הארגונים מסודרת יותר. לניו-אורלינס, לעומתם, אין היסטוריה כזו. זו גם הסיבה לכך שהמדינה קרסה לגמרי אחרי הוריקן קתרינה, ונשענה על עזרה מארגונים הפועלים במדינות אחרות. לא היתה שם תשתית של ארגונים אזרחיים. ועדיין אין".
- איך פועל המגזר השלישי מול השלטון בארצות-הברית?
"כיום, תפקידה של הממשלה הפדרלית מוגבל מאוד. כמעט כל השירותים מופרטים, מדיניות הרווחה היא עבודת טלאים, יש משחקי כוחות וכמויות, והרבה יותר מדי אנשים נופלים בין הכיסאות. החינוך גרוע, הטיפול הרפואי לקוי. התחושה היא שהממשלות הפדרליות הן ביורוקרטיה חסרת פנים. הגישה שלהן מאוד טכנית, הן מפרסמות חוזים ורוכשת שירותים מארגונים מקומיים. מהצד נראה שהארגונים
האלה קשובים לצרכים האמיתיים של האוכלוסייה, אולם בפועל גם הם מאמצים את דרכי ההתנהלות של השלטון. זו הכללה, כמובן, וחשוב להדגיש שארגונים רבים נטועים עשרות שנים בקהילות שלהם ומשקפים את צורכיהן.
"צריך להבין את ההיסטוריה כדי לנתח את התהליכים העכשוויים בארצות-הברית. עוד מראשיתה, הממשלה המרכזית והמקומי היתה מעורבת באופן מינימלי בנושאים חברתיים. עד המשבר הכלכלי של שנות השלושים ולאחריו הניו-דיל, המדיניות התבססה על עבודתם של ארגונים לא ממשלתיים: איגודי עובדים, ארגונים דתיים והתאגדויות קהילתיות, שהיו נטועים בקהילות ושירתו חלק נכבד מהאוכלוסייה. לא רק שהם סיפקו שירותים חברתיים אלא טיפלו בכל תחומי החיים, בתי חולים, מוסדות חינוך ותרבות, עבודה ורווחה. בשנות השמונים, רונלד רייגן ניסה להשיב את מוקד הכוח לוושינגטון ולהפקיע חלק מאחריותן של הממשלות הפדרליות לאזרחים. בפועל, הוא לקח מהאזרחים את האפשרות לדאוג לעצמם".
- נראה שהעולם מאמץ את המודל האמריקני.
"צריך להבדיל בין אירופה לארצות-הברית. שבדיה, למשל, היא ההפך המוחלט, יש בה שוויון יחסי המביא לכך שמרבית האזרחים נהנים משירותים חברתיים. אבל אני חושב שהחברה האזרחית בארצות-הברית עובדת טוב יותר מאשר במדינות אחרות. יש מגזר אזרחי חזק, ואם היה קיים מכניזם שמתאם בין הארגונים לממשלה, השיטה היתה יכולה לעבוד היטב. הבעיה היא שאין מנגנון כזה. ארגונים מתחרים ביניהם על מכרזים שהממשלות הפדרליות מוציאות, ולא מדברים עם הממשלה. זו נקודת החולשה. צריכים להיות תקשורת ואיזון בין המגזר הציבורי, המגזר העסקי והמגזר השלישי.
"בריטניה, שהמגזר האזרחי בה הוא החזק והאקטיבי ביותר באירופה, היא דוגמה מעניינת לשיתוף פעולה כזה. כשמפלגת הלייבור עלתה לשלטון בשנות התשעים המאוחרות, הממשלה וראשי הארגונים הגדולים חתמו על מנשר, מעין הצהרת כוונות, המנסה לגשר ביניהם. כיום יש שיתופי פעולה מקומיים וארציים, ועדות משותפות וכינוסים. לאירופה יש היסטוריה של פעילות אזרחית. האיחוד, למשל, האירופי מתייחס לפעילות של המגזר השלישי וכולל אותו בתוכניות העבודה שלו".
- אילו מגמות מאפיינות את המגזר בעולם?
"בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בפעילות הרב-לאומית, שחוצה מדינות ויבשות, והיא השלב הבא. קיימות בעיות גלובליות רבות, וארגונים משתפים פעולה ביניהם ומחליפים ידע כדי לפתור אותן. אבל בעיני זהו הפיתרון השני בחשיבותו. החברה האזרחית היא לא שחקן, אלה מיליוני אנשים ואלפי ארגונים שמנסים לפעול בכיוונים שונים. יש דרישה לעבודתו של המגזר השלישי ואי-אפשר להתכחש לה, אבל הוא לא יכול להחליף את תפקידו של השלטון בחיי האזרחים".
