דיווח: צמד לוויתני מינקי נצפו בחופי הרצליה
עד ראיה דיווח כי הבחין בצמד לוויתנים ליד חופי ארסוף צפונית להרצליה. מבדיקת מומחים עולה כי מדובר ככל הנראה באם וגור ממין מינקי - מין נדיר מאוד באגן המערבי של הים התיכון
האם זכתה ישראל לביקור נוסף של לוויתנים, והפעם ממין נדיר - על פי דיווח של עד ראיה והערכות מומחים, התשובה היא כן. מדובר ככל הנראה בצמד לוויתנים מסוג מינקי (גוץ), ככל הנראה אם וגור, ששחו ליד החוף לא רחוק מארסוף שבשרון.
בני, תושב השרון, היה עסוק אתמול (ג') בריצה שגרתית באזור ארסוף כשהבחין ביונקים. "כשעליתי לראש הצוק הבחנתי בשני לוויתנים שנעים מכיוון צפון לדרום במרחק של 500-800 מטר מול החוף", הוא סיפר ל-ynet. "לא ידעתי באיזה מין מדובר, אך ראיתי שני גופים גבנוניים אפורים כהים, ששחו בין הגלים. אחד מהם נראה דוחס מים בעוצמה קדימה וניתן היה לראות את ראשו בולט".
בני סיפר שהשניים שחו ועלו מעת לעת לנשום אוויר. "צפיתי בהם במשך כמעט שתי דקות כשהם יוצרים איוושה גדולה בין הגלים. לשמחתי, הים היה באותה שעה שטוח כמו מראה, דבר שעזר לי להבחין בהם למרות המרחק. אחד מהם נראה גדול יותר מהשני ולהערכתי הוא היה באורך של שישה עד שמונה מטר".
נחשבים ליונקים ימיים קטנים יחסית. לוויתן מינקי בנורווגיה (צילום: Morten LINHARD / WWF)
לאחר שהיונקים הגדולים נעלמו בין הגלים יצר בני קשר עם עוז גופמן מהמרכז לחקר ולהצלת יונקים ימיים (מחמ"לי). "זו לא הפעם הראשונה שאני צופה בלוויתנים", מעיד בני. "לפני מספר שנים דיווחתי על לוויתן נוסף שנצפה יומיים לאחר מכן גם ביקום".
אנשי מחמ"לי מיהרו לשלוח למקום את ניר הדר, מתנדב העמותה. "הגעתי אל בני מצוייד בקטלוג יונקים ימיים והראיתי לו את האפשרויות של מינים שנצפו בישראל בשנים האחרונות", אומר אדר. "לפי התיאור של בני לגבי מבנה הגוף וגודלו, נראה כי מדובר בלוויתנים ממין גוץ, המכונים גם לוויתני מינקי".
לדברי אביעד שיינין, יו"ר מחמל"י וחוקר מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, התיעוד הראשון של לוויתני מינקי בישראל היה בשנת 2001. "אז נתפס גור קטן שעדיין ינק ברשת דייגים בעכו, והועבר למרכז לנתיחה. בנתיחה גילינו שעדיין היה חלב בקיבתו", מסביר שיינין. "ב-2004 תיעדנו מקרה נוסף בו גורה צעירה באורך של .5.5 מטר נלכדה ברשת דייגים בחוף הכרמל בחיפה".
איבדו את השיניים ומסננים את המזון
לוויתני המינקי שייכים למשפחת לוויתני המזיפות, ונחשבים ליונקים הקטנים במשפחה. "המזיפות הן למעשה מסננת עדינה מאוד שעוזרת להם לסנן את הדגיגים והסרטנים הקטנים שחיים במים, שהם מזונם. למעשה זה תחליף לשיניים אותם איבדו בתהליך האבולוציוני. אורכו של פריט בוגר יכול להגיע לכעשרה מטר".
עד כמה נפוצים לוויתני המינקי בים התיכון? "הם נחשבים לנדירים ביותר ובהתאם לכך, גם התצפיות והמידע על חייהם באזור מועט מאוד - בשונה מהלוויתן המצוי שנחשב נפוץ יותר באגן המערבי של הים התיכון", מוסיף שיינין. "שני המינים נחשבים כמינים תחת סכנת ציד, אך מאחר שהציד אסור על פי חוק, האוכלוסיות שלהם מתאוששות אט אט".
בקרן הטבע העולמית (WWF) מעריכים כי אוכלוסית המינקי הנפוצה בצפון האוקיינוס האטלנטי מונה כ-204,000 לוויתנים. סקרים שנערכו בשנים קודמות העריכו כי אוכלוסיית הלוויתנים החיים בצפון האוקיינוס השקט מונה יותר מ-760,00 יונקים, אך נראה כי לא מדובר במספרים מדוייקים. מדובר בבעלי חיים ימיים קטנים שמחזור החיים שלהם נחשב מהיר והם מתרבים בהצלחה.
כיום נעשים מאמצים לשמר את האוכלוסיה, אם כי ישנן מדינות כדוגמת יפן, הצדות את הלווייתנים לצרכים מדעיים. השנה יפן צדה 150 ליוויתני מינקי בצפון האוקיינוס השקט ו-450 באזור אנטרטיקה. מלבד הציד, מאיימים על היונקים שינויים סביבתיים, זיהומים ימיים וסכנת פגיעה מרשתות דיג ומלכודות ימיות.
עונת הסתיו והחורף נחשבות למועדי הביקור העיקרי של הלוויתנים בחופי ישראל, ולרוב מדובר בפרטים צעירים או אמהות וגורים. גם אשתקד שחה לוויתן ליד חופי הרצליה בחודש אוקטובר אולם מתמונות שצולמו לא ברור לגמרי באיזה מין מדובר. בתחילת השנה נפלטה גופת לוויתן מצוי באזור נמל חיפה.
"הגור נצמד לאם במשך שנה בזמן תקופת ההנקה ומהלך התבגרותו. האם מלווה אותו מקרוב ומלמדת אותו את רזי ההישרדות והשגת המזון". מסכם שיינין. "בדרך כלל הלוויתנים הללו הם יחידאים ונוהגים לנוע לבד, למעט באזורי רבייה או במקומות בהם יש ריכוזי מזון גדולים, ואז ניתן לראות התלהקות".
