חשוב לדעת: 13 נקודות על חיסון למניעת סרטן צוואר הרחם

1. 90% מהנדבקים בווירוס הגורם לסרטן צוואר הרחם ייפטרו ממנו במהלך חייהם.

בזמן קיום יחסי מין חשוף צוואר הרחם למזהמים שונים, ובין השאר גם לווירוס הפפילומה האנושי (HPV) . וירוס זה הוא הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם ולהתפרצות קונדילומה, מחלת מין זיהומית המתבטאת ביבלות הפוגעות באזור איברי המין והרבייה אצל גברים ונשים.

50% מהאוכלוסייה הפעילה מינית, גברים ונשים בני 15־25, יפגשו בווירוס ויידבקו בו. 90% מהנדבקים ייפטרו ממנו תוך שנתיים בעזרת המערכת החיסונית האיתנה שלהם. בתקופה זאת מי שיישא את הנגיף וימשיך לקיים יחסי מין, יפזר אותו בלי לדעת. אצל אנשים שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת (כמו חולי איידס ומושתלי איברים) הווירוס עלול להתפרץ במהירות ובאלימות.  

2. החיסון מספק הגנה מלאה נגד זני הווירוס הגורמים ל־70% ממקרי סרטן צוואר הרחם.

עד כה זוהו למעלה ממאה זנים של הווירוס. רובם אינם מזיקים, והם נעלמים מעצמם עם הזמן, אולם כ־30% מהם פוגעים באזור איברי המין והרבייה.

החיסון מגן מפני ארבעה זנים שכיחים של הנגיף, שניים מהם, 16 ו־18, עלולים לגרום ל־70% ממקרי סרטן צוואר הרחם או להופעת תאים לא תקינים ברקמות צוואר הרחם, שלעתים מתפתחים לסרטן. שני זנים נוספים שמפניהם מגן החיסון הם 6 ו־11, האחראים ל־90% ממקרי הקונדילומה.

באחד המחקרים שערכה חברת התרופות "מרק", מפתחת חיסון ה"גרדסיל", בקרב 10,559 נשים בריאות ופעילות מינית בגילאי 16־26, חוסנו כמחצית מהנשים. המחצית השנייה קיבלה חיסון פלסבו (חיסון ללא חומר פעיל). במעקב שנמשך שנתיים ממתן החיסון נמצא כי אף לא אחת מקבוצת הנשים שקיבלה חיסון אמיתי לקתה בסרטן צוואר הרחם. לעומת זאת, בקבוצה השנייה שחוסנה בפלסבו לקו במחלה 21 נשים.

מחקר אחר הראה שהחיסון מנע 99% מהמקרים של יבלות באיברי הרבייה הנשיים הנגרמים על־ידי וירוס הפפילומה מסוג 6 או 11. רק אצל אשה אחת מתוך קבוצה בת 7,897 נשים שקיבלו את החיסון, הופיעו יבלות, לעומת 91 מקרים מתוך 7,899 מקבלות תרופת הפלסבו, שבהם הופיעו יבלות.

3. יש מדינות שבהן החיסון מאושר גם לנערים.

לפני כשנה אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי את השימוש בחיסון לנשים בנות 12־26. זהו החיסון הראשון והיחיד המאושר על־ידי המינהל כנגד התוויה זו. החיסון משווק ביותר מ־60 מדינות בעולם, ביניהן ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ומדינות אירופה. בחלק מהן כבר מגובשות המלצות לנערות להתחסן, ויש מדינות כמו צרפת, ספרד, גרמניה, אוסטריה, ניו זילנד ועוד כמה מדינות בארצות הברית שמממנות את החיסון לנערות בנות 11־12.

באוסטרליה ובמדינות אירופה החיסון אושר לשימוש גם בקרב נערים בני 9־15, בהתבסס על מחקרים שבדקו את יצירת הנוגדנים לאחר מתן חיסון והדגימו תגובה מאוד משמעותית, הגבוהה בהרבה מיצירת נוגדנים באופן טבעי לאחר חשיפה לנגיף (וירוס). 

4. קופות החולים הוזילו לאחרונה את מחיר החיסונים.

החל מה־1 ביולי 2007 אפשר לרכוש את החיסונים באמצעות מרשם רופא ובתעריף מוזל למבוטחות הקופות. בשירותי בריאות כללית וב"מאוחדת" תשלמו 550 שקל עבור חיסון יחיד, ב"מכבי" הוא יעלה לכן 590 שקל, וב"לאומית" - 595 שקל.

חשוב לדעת: כדי ליהנות מהגנה מלאה יש לקבל את החיסון בשלושה שלבים: כעבור חודשיים וכעבור שישה חודשים מהחיסון הראשון, כך שעליכן להכפיל את עלות החיסון היחיד פי שלושה. 

5. החיסון אינו מחליף את בדיקת הפאפ.

בדיקת פאפ (משטח צוואר הרחם) מאפשרת זיהוי תאים חריגים בצוואר הרחם. אם אכן מתברר שחלו בו שינויים קלים, עשוי הרופא להסתפק בהחלטה להמשיך ולעקוב אחריהם, מפני שאלה יכולים להיעלם מעצמם. אם השינויים חמורים יותר, אפשר להסיר אותם בדרכים שונות ולמנוע כמעט תמיד התפתחות עתידית של סרטן צוואר הרחם.

בדיקת פאפ היא עדיין שיטת הזיהוי הטובה ביותר לגידולים טרום סרטניים בצוואר הרחם. זיהוי מוקדם עשוי למנוע את התפתחות המחלה.

מאחר שהחיסון מספק הגנה נגד הזנים האחראים ל־70% ממקרי סרטן צוואר הרחם, הרי שישנם עוד זנים שיש להם פוטנציאל לחולל את המחלה ב־30% מן המקרים. מטרת הפאפ לאחר החיסון היא לנסות לאתר הידבקות בזנים אלה של הווירוס. עם זאת מעריכים המומחים, כי אם ייווצר דור חדש שיקבל את החיסון, הצורך בבדיקת פאפ ילך ויפחת, ואפשר יהיה לרווח את משך הזמן בין בדיקה לבדיקה (אחת לכמה שנים, ולא אחת לשנה כפי שמקובל היום).

6. החיסון אינו מספק הגנה לאנשים שנדבקו בווירוס.

החיסון אינו יכול לשנות מהלך הדבקה בווירוס שכבר קיים בגוף. אולם אם זני הווירוס הקיימים בגוף אינם מבין ארבעת הזנים המוזכרים לעיל, עדיין אפשר להרוויח את היתרון שבהגנה מפני הידבקויות מזנים אלה בעתיד.

חשוב לזכור: ככל שאבחון המחלה או התאים הטרום סרטניים נעשה בשלב מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים לטפל במחלה בהצלחה או למנוע אותה.  

7. הקונדום לא מונע הדבקה בווירוס.

בניגוד לווירוס האיידס, המצוי בנוזל הזרע, וירוס הפפילומה מצוי בעור, וההידבקות ממנו נעשית באמצעות מגע עם האזורים החשופים. מאחר שהקונדום מכסה את הפין בלבד ומותיר את אזור שק האשכים חשוף, הרי שהסיכוי להידבק במחלה בזמן מגע מיני מלא או חלקי עם גבר הנושא את הנגיף גבוה מאוד.

היבלות המופיעות על איברי המין כתוצאה מהידבקות בזני הווירוס 6 ו־11 לא תמיד נראות או מורגשות. לכן ייתכן מצב שגבר הנושא את הווירוס כלל אינו מודע לכך, וגם כשהוא מקפיד להשתמש בקונדום, הוא עדיין ממשיך לפזר את הנגיף בזמן מגע מיני.

זנים אלה אינם גורמים לסרטן צוואר הרחם. בחלק קטן מן המקרים ייעלמו היבלות מעצמן, אולם ברוב הפעמים נדרש טיפול (שלפעמים חוזר ונשנה). הטיפולים המקובלים ביבלות כוללים צריבה בלייזר, חנקן נוזלי, שימוש בחומרים כימיים או בתרופות הניתנות היישר על היבלות וכריתה כירורגית.  

8. גם גברים נהנים מיתרונות החיסון.

החיסון עשוי לחסוך מגברים את ההידבקות ביבלות ובנגעים באזור הפין ושק האשכים. גברים שנדבקו בווירוס ולא יצליחו להיפטר ממנו, נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בסרטן עור הפין. עם זאת, עדיין אין המלצות לחסן את הגברים. הסטטיסטיקות הראו עד כה שחיסון של כ־80% מהנשים בגיל מסוים מהווה חסם להעברת המחלה, כך שהגברים נהנים מהחיסון באופן עקיף.  

9. החיסון נבדק גם על הומוסקסואלים.

איבר מטרה נוסף הנפגע מהווירוס בקרב גברים ונשים הוא פי הטבעת. למרות שסרטן בפי הטבעת הוא נדיר יחסית, הרי שבשנים האחרונות חלה עלייה בשיעורו בקרב שני המינים.

סרטן זה נחשב לקטלני. הוא נפוץ בעיקר בקרב גברים הומוסקסואלים. שכיחותו בקרבם דומה לשכיחותו של סרטן צוואר הרחם בקרב נשים בשנים שבהן טרם ערכו משטח פאפ בצוואר הרחם. בשנים האחרונות החלו רופאים לייעץ למטופלים הומוסקסואלים לעבור משטח פאפ אנאלי כחלק מטיפול מניעתי כולל. חברת התרופות "מרק" עורכת ניסוי קליני ב"גרדסיל" בקרב 4,000 גברים ש־500 מתוכם הומוסקסואלים מוצהרים, בני 16־26 שלא קיימו יחסי מין עם יותר מחמישה בני זוג שונים. התוצאות הראשונות צפויות להתפרסם לקראת סוף 2008. נכון להיום עדיין אין אישור רשמי ממינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה־(FDA לחסן גברים נגד סרטן פי הטבעת.  

10. עישון סיגריות גורם להידבקות בווירוס.

גם קיום יחסי מין בגיל מוקדם וריבוי פרטנרים לסקס נמנים עם הגורמים. אך בעוד ששני אלה נובעים ממגע מיני, העישון קשור לירידה במערכת החיסונית של צוואר הרחם, וזו איננה מאפשרת לגוף להתמודד עם הווירוס. 

11. מומלץ להתחסן לפני תחילת קיום יחסי מין.

מחקרים הראו שרוב ההדבקות נעשות בגילאים 9־26, ולכן זה הזמן הנכון ביותר להתחסן מפני הווירוס. ה־FDA אישר את השימוש בחיסון לילדות ונשים בטווח גילים זה. חברת "מרק" בודקת כעת את יעילותו על נשים עד גיל 45, ובכוונתה להרחיב את טווח הגילים ולחסן נשים מבוגרות יותר בעתיד.

יעילותם של החיסונים נבדקה במשך חמש שנים. בכל התקופה לא נמצאה ירידה ברמת הנוגדנים. החוקרים מעריכים שההגנה תימשך גם לאחר מכן.  

12. החיסון אינו וירוס מוחלש ואינו כרוך בסיכונים.

פיתוח החיסון התאפשר לאחר שהחוקרים הצליחו לייצר את מעטפת הנגיף בשיטות של הנדסה גנטית ללא החומר הגנטי הפנימי של הנגיף (כלומר, לא מדובר בווירוס מוחלש שמוחדר לגוף). כשהחיסון מוזרק, הגוף מקבל אותות שחלה כביכול פלישה של הנגיף עצמו, ועל כן הוא ממהר לייצר נגדו נוגדנים המונעים הדבקה עתידית.

תופעות הלוואי המיוחסות ל"גרדסיל" אופייניות לכל חיסון אחר: אודם באזור הזריקה, נפיחות קלה וכאב קל בזמן החדרת המחט. 

13. בימים אלה עובדת חברת תרופות אחרת על חיסון שייעודו דומה.

ה"סרואריקס", פרי פיתוחה של חברת התרופות "גלקסו סמית קליין" – GSK, אמור לספק הגנה מסוימת בפני שני זנים נוספים – 31 ו־45 (מלבד זנים 16 ו־18) - הגורמים לסרטן צוואר הרחם, מה שתורם לטענת המפתחים להגנה של 80% מפני המחלה. עם זאת, החיסון אינו מספק הגנה נגד זנים 6 ו־11 האחראים להופעת נגעים ויבלות באיברי המין. החיסון עדיין לא מאושר לשימוש.

• ייעוץ מקצועי: ד"ר נגה פורת, רופאת נשים במכבי שירותי בריאות ויו"ר החברה לרפואת נשים בקהילה; ד"ר רמי מושונוב, מומחה בפתולוגיה של צוואר הרחם ומנהל השירות הגינקולוגי בבית חולים אסותא