הדרך לרישיון הנהיגה עוברת מהפיכה

מהפכת רישיון הנהיגה המדורג מגיעה לישראל. אם לא יהיו תקלות של הרגע האחרון, תעבור ישראל כבר ב-2009 לתהליך רישוי נהיגה מדורג, אשר נועד להקנות לנהגים החדשים כישורי נהיגה טובים יותר. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מתכננת לקדם את שינויי החקיקה הנדרשים לשינוי השיטה ושילוב חלק מהשינויים, עוד במהלך השנה הקרובה - כך נודע ל-ynet.

• הגיל המינימאלי לתחילת לימודי הנהיגה יישאר 16 וחצי, אולם את מבחן הנהיגה המעשי יוכלו התלמידים לעבור עוד לפני הגיעם לגיל 17.
• מי שיעבור בהצלחה את מבחן הנהיגה המעשי, יידרש להגיע - יחד עם מלווה אחראי - לבית הספר לנהיגה, שם יקבל היתר לנהיגה בליווי, במקום רישיון נהיגה.
• כל מלווה-אחראי יידרש לעבור הכשרה ייעודית, שתימשך כארבע שעות.
• תקופת הליווי תימשך שישה חודשים לפחות, כאשר מספר השעות המינימאלי הנדרש יהיה 50 שעות, מתוכן לפחות 10 שעות נהיגה בלילה ו-10 שעות נהיגה בכבישים בינעירוניים.
• בשלושת החודשים האחרונים של התקופה - ולא לפני גיל 17 ושלושה חודשים - יוכלו הצעירים לנהוג ללא מלווה בשעות היום בלבד. בין השעות 21:00 ל-06:00 תחול עליהם חובת ליווי.
• עם תום תקופת הליווי, ולא לפני גיל 17 וחצי, ישובו הנהג החדש והמלווה האחראי לבית הספר לנהיגה, שם יחתמו על הצהרה כי הליווי בוצע כנדרש. רק לאחר מכן יימסר לצעיר רישיון הנהיגה לנוהג חדש.
• לנהגים חדשים עד גיל 21, אסור יהיה לשתות אלכוהול לפני הנהיגה. זאת, במקום המצב כיום, לפיו מגבלת השתייה לנהגים חדשים זהה לזו של נהגים ותיקים.
• ההגבלות על הסעת נוסעים יחולו במתכונתם הנוכחית: נהגים צעירים עד גיל 21 יוכלו להסיע רק שני נוסעים.
  

נהג חדש - ראה הוזהרת. בעתיד תוזהר הרבה יותר (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

סיכון מינימאלי

הסטטיסטיקה אינה מותירה מקום לספק: מעורבות נהגים צעירים - עד גיל 18 - בתאונות דרכים, גבוהה כמעט פי שניים מחלקם היחסי באוכלוסיה. מחקרים בכל העולם מצביעים על כך שהשנה הראשונה לאחר קבלת רישיון נהיגה, היא המסוכנת ביותר. הסיבה העיקרית למעורבות היתר של צעירים בתאונות היא חוסר ניסיון בנהיגה.

אולם, כדי לצבור יותר ניסיון, על נהגים חדשים לבלות זמן רב יותר מאחורי ההגה - ובכך הם נחשפים לסיכוי גדול יותר להיות מעורבים בתאונה. שיטת הענקת רישיון נהיגה מדורג, בעזרתה ניתן לשלוט טוב בהרבה על תהליך השתלבות הנהג הצעיר והחדש בתנועה, תנסה להקטין לפחות במידת מה את הסכנות.

פרופסור דוד שנער, המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וחוקר בעל שם עולמי בתחום התחבורה, מסביר ל-ynet: "בתהליך לימוד הנהיגה, אנחנו לומדים למעשה יכולת בסיסית להפעיל רכב בתנועה. אולם, אחרי שעוברים את מבחן הנהיגה המעשי, תהליך הלמידה אינו נגמר. מה שצריך לעשות הוא לדאוג שהמשך תהליך הלימוד יהיה בעל סיכון מינימאלי".

חזי משיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק, מחזק את דבריו של שנער עם דוגמאות מהעולם: "במדינות בארה"ב בהן הונהג רישיון נהיגה מדורג, נרשמה ירידה של בין 11% ל-38% במעורבות צעירים בתאונות דרכים - וככל ששיטת הרישוי מחמירה יותר, כך השיפור גדול יותר".

מכשירים גם מלווה

אך לא רק בהכשרת הנהג מקווים יוזמי השינוי לטפל. למלווי הנהג הצעיר יש חלק משמעותי בהצלחת תהליך ההכשרה. שנער: "הנהיגה בליווי מאפשרת לצעיר להמשיך לנהוג עם נהג בעל ניסיון, ובכך ללמוד הרגלי נהיגה ודפוסי התנהגות נכונים". על החשיבות של ליווי אפקטיבי אפשר ללמוד מנתונים שמציג משיטה: "מחקרים שבוצעו בעקבות פרויקט 'אור ירוק לחיים', במסגרתו עוברים הנהג החדש והמלווה הכשרה לקראת תקופת הליווי, מצביעים על ירידה של יותר מ-20% במעורבות בתאונות בקרב צעירים שהשתתפו בפרויקט".

ומה קורה כאשר המלווה מלמד את הצעיר הרגלי נהיגה לא נכונים ואף מסוכנים, במידה והוא עצמו אינו נהג מוכשר?

"זו אכן בעיה שאי אפשר לפתור באופן מוחלט," אומר שנער, "אבל ככלל - נהגים מבוגרים מעורבים בפחות תאונות, ולכן אפשר להניח שרובם נוהגים נכון יותר מנהגים צעירים. בכל מקרה, האלטרנטיבה - לפיה הנהג הצעיר ינהג לבד - אינה טובה".

אפס אלכוהול

ומה הסיבה להגבלות הנהיגה השונות שיוחמרו לפי השיטה החדשה, למשל הכפלת משך הליווי והגבלה שונה לשעות יום ולילה? שנער: "הרעיון במגבלות אלה הוא להפחית את חשיפת הנהג החדש למצבים מסוכנים, למשל נהיגת לילה, המביאה עמה שלוש בעיות שונות - ראות מוגבלת, עייפות מצטברת של הנהג ובילוי הכולל לעיתים שתיית אלכוהול.

בנוסף, מגבלות שמוטלות על הסעת נוסעים, נועדו לצמצם את חשיפת הנהגים הצעירים ללחץ חברתי. הסיכוי של נהג להיות מעורב בתאונת דרכים גבוה יותר כשהוא מסיע נוסעים - במיוחד צעירים".

כך גם לגבי אלכוהול. ההצעה לאסור לחלוטין שתיית אלכוהול לפני הנהיגה, בניגוד להיום, נובעת מהשפעתו החזקה במיוחד של האלכוהול על נהגים צעירים. משיטה מסביר: "מחקרים מוכיחים שנהגים צעירים וחסרי ניסיון מושפעים יותר מאלכוהול - וצריך לזכור ששבריר שנייה מפריד לעתים בין חיים למוות. ככל שהגיל יורד, השפעת האלכוהול גדולה יותר".  

"הזדמנות פז"

כאמור, רישיון הנהיגה המדורג מונהג בהצלחה במדינות רבות בעולם כבר שנים ארוכות. למשל, רפורמה דומה בוצעה בשבדיה ב-1993, במסגרתה הורד גיל תחילת לימודי הנהיגה מ-17 וחצי ל-16, בעוד שהגיל המינימאלי להוצאת רישיון נשאר 18. על-פי נתונים שמציגה עמותת אור ירוק, הארכת תקופת הליווי הביאה לירידה של כ-40% במעורבות בתאונות דרכים בקרב נהגים צעירים שהתחילו את לימודי הנהיגה בגיל 16. לעומתם, בקרב צעירים שלא ניצלו את הארכת תקופת הליווי, לא נרשמה כל ירידה בשיעור המעורבות בתאונות.

ראוי לציין כי במדינות שונות בעולם נהוגות תוכניות רישוי מדורג שונות - אולם הרעיון המנחה זהה בכולן: לאפשר לנהגים הצעירים לצבור ניסיון רב יותר, ולרכוש מיומנויות נהיגה נכונות יותר. הרישיון המדורג המתוכנן בישראל נחשב למחמיר באופן יחסי. משיטה: "אם נאמץ את הרישיון המדורג כפי שהוא מוצע, ישראל יכולה להיות המובילה בעולם בתחום נהיגת צעירים. זו הזדמנות פז לשר התחבורה הנוכחי, שאול מופז, לשנות את תרבות הנהיגה בישראל - הרישיון המדורג ישנה יותר מכל דבר אחר".

ולמה זה עשוי להיכשל?

כמובן שהצלחת הרישיון המדורג בחו"ל אינה מבטיחה את הצלחתו בישראל. אחרי הכל, האופי שלנו אינו נראה מתאים במיוחד לשיטה שמותירה כל-כך הרבה מקום ל"עיגול פינות" - בעיקר בכל הנוגע לתקופת הליווי. אולם, משיטה אופטימי: "רישיון הנהיגה המדורג מפזר טוב וארוך יותר את תהליך לימוד הנהיגה וצבירת הניסיון. זה דבר שההורים יבינו. אף אחד הרי לא מוכן לשחק עם החיים של הילדים שלו. אם השינוי בשיטת הרישוי יתקבל, הילדים יצאו לנהיגת הסולו כשירים יותר, וההורים יהיו רגועים יותר".

מה שנראה כרגע כאיום הגדול על רישיון הנהיגה המדורג, הוא דווקא משרד התחבורה עצמו. למרות המרץ שמאפיין לאחרונה את שר התחבורה, שאול מופז, נראה כי הבירוקרטיה במשרדו היא המכשול הגדול בפני שינוי שיטת הרישוי. בשיחות שלא לציטוט, הביעו כמה מבכירי המשרד פסימיות לגבי סיכויי ההצלחה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לאמץ את הרישיון המדורג. הסיבות שנמנו נגעו בעיקר לקשיים בירוקרטים מוכרים: מחסור בתקציבים, מחסור בכוח-אדם, ועוד.

אז מה יהיה? משיטה מסכם: "כמו שהשר בעצמו אומר, הבירוקרטיה אכן הורגת".