אריאל אטיאס: בהתחלה לא ידעו איך לאכול אותי

שקט בלשכת שר התקשורת בירושלים. אבל כנראה שזה השקט שלפני הסערה, כי בעוד קצת יותר משבועיים, כשניידות המספרים תיכנס לתוקף, יהיה רועש וסוער הרבה יותר. ב-2 בדצמבר, אחרי מספר דחיות שנבעו בעיקר מאי מוכנות של החברות, תיכנס לתוקף רפורמת ניידות המספרים. המשמעות היא שאנחנו, כצרכנים, נוכל לעבור בין חברות הטלפון השונות, ולהישאר עם המספר שלנו. מדובר בהסרת חסם מעבר משמעותי, ועליית מדרגה בתחרות בין החברות - אם בסלולר ואם בתקשורת הנייחת.     

משרד התקשורת מקנה חשיבות רבה לנושא ניידות המספרים, מאחר שמדובר באחת מהרפורמות החשובות שנערכו כאן בשנים האחרונות. קמפיין ניידות המספרים, שיעלה בהשקעה של 2.5 מיליון שקלים ביוזמת דובר המשרד יחיאל שאבי,  יושק במקביל לתחילת התוכנית ומאופיין במסרים קצרים וקולעים שעיקרם: "מעתה הכוח בידי הלקוח", מעתה תוכל לעבור תוך שלוש שעות מחברה לחברה ללא תשלום וללא הגבלה.

כשהניידות תיכנס לתוקף, יפעיל משרד התקשורת חדר מצב שיכלול נציגים מאגף הנדסה, אגף פיקוח, לשכה משפטית ודובר המשרד. 

בחודשים האחרונים ערך מנכ"ל המשרד, מרדכי מרדכי, ישיבות עבודה שבועיות שכללו נציגים מאגפים שונים במשרד, במגמה לעקוב אחר היערכות המפעילים להשקת הניידות. כמו כן, ערכו נציגי אגף הפיקוח ונציגי אגף ההנדסה פיקוחים יזומים אצל המפעילים השונים במטרה לעקוב אחר כשלים אפשריים בהשקת התוכנית.

אבל לפני שמגיעים לכשלים, צריך לדבר על מי שאחראי לדחיפת התוכנית: שר התקשורת, אריאל אטיאס. אטיאס (37), שנכנס לתפקיד לפני כשנה וחצי הספיק לעשות מאז הרבה כאבי ראש למנהלי חברות הטלפון בגישתו הפרו-צרכנית, והוא בהחלט מודע לכך וממש אין לו בעיה עם זה. בראיון ל-ynet מספר אטיאס כיצד הוא תופס את תפקידו, איך המשרד נערך לניידות, על מטרת המהלך ועל התפקיד בכלל.    

אתה חושב שפרויקט הניידות יצליח? 

אני מאמין שזה יצליח. אין 100% הצלחה. בהתחלה אני לוקח בחשבון שייתכן שיהיו תקלות. אבל תקלות בימים הראשונים זה דבר סביר, וכך היה בכל המדינות שיישמו מהלך כזה. באופן כללי - אני גם רואה באבני דרך שעשינו וגם בביקורות הטכניות שעשינו, שצפויה הצלחה. הניידות תהיה אחד הפרויקטים הגדולים ביותר שהיו בשנים האחרונות, שגורמים לתחרות. 

יש לכם צפי לגבי נטישת לקוחות, מעבר בין חברות?

במקומות שזה הצליח בעולם, התעבורה היתה בסביבות 30%, שזה המון. אבל אני לא רוצה עכשיו להציף את הנקודה כמה יעברו, כי אנחנו הולכים להשקיע כמה מיליוני שקלים בקמפיין פרסומי על מנת להסביר לציבור את העניין. קיבלנו תקציב מיוחד ממשרד האוצר על פי בקשה שלנו. אנחנו רוצים להכניס את הניידות למודעות של האנשים כדי שהפרויקט הזה יגרום להנעה מחודשת של התחרות בשוק הסלולר. בנוסף, גם בטלפון הנייח תהיה דחיפה בתחרות בין המפעילים השונים.

בזק צפויה להיות הנפגעת העיקרית מהניידות. גם החברה הבת שלה פלאפון צפויה, על פי הערכות, להיות הנפגעת העיקרית מהמהלך מבין חברות הסלולר.

לגבי בזק, יש בזה הגיון. אל תשכח שהיא מונופול. אין מונופול בתחום הסלולר ולכן אין משהו מבוסס מי ייפגע יותר ומי ייפגע פחות מבין החברות האלו. מה שבטוח - שהשוק ירוויח.

ואם בזק תיפגע משמעותית, היא תוכל להשתחרר קצת מהמגבלות הרגולטוריות שיש לה כיום?  

בהכרח, אם היא מאבדת 15% מנתח השוק שלה יתחילו להיות לה הקלות. אנחנו מקווים שעד סוף השנה נגמור את העבודה של ועדת גרונאו, שמתייחסת בין היתר למגבלות שיש לבזק כמונופול ולהפרדה המבנית שלה. ודאי שתהיה התייחסות לזה. ולהיפך - אם בזק תאבד נתח שוק נוסף כתוצאה מניידות המספרים, זה יקרב אותה יותר ליעד והיא תוכל להשתחרר בהדרגה מהפרדה מבנית. 

ומה יקרה אז?

היא תוכל למשל להציע מבצעים ללקוחות חברת הלוויין yes, דבר שלא קיים כיום.

דמי השימוש יוזלו?

התעריפים נקבעו על ידי ועדת גרונאו הראשונה. צריך להבין שהמבנה של בזק הוא כזה שההכנסות מדמי השימוש הן מאוד משמעותיות לגבי החברה, ולהחליט במכה אחת לחתוך את דמי השימוש - זה דבר שוועדת גרונאו נתנה עליו את הדעת וחשבה שבשלב הזה זה עלול לגרום לסכנה. אנחנו ניתן על זה גם את הדעת. אבל צריך לזכור, שעכשיו, כשיש תחרות ותהיה גם ניידות, האזרחים שלא רוצים לשלם דמי שימוש יוכלו לעבור לחברות שלא מחייבות בדמי שימוש. 

אני גם רוצה להזכיר לך שנתנו השנה רשיון מפעיל לטלפון נייח לקווי זהב.  

אבל היא ממש בשוליים. מספר המנויים שלה זניח.

עוד פעם. כולם מחכים לניידות. אין סיבה שאדם יעבור עכשיו לחברה אחרת, אם הוא יכול בקרוב לעבור עם המספר שלו לחברה אחרת. תהיה לו גם תשתית אינטרנטית והוא יכול לקבל טלפון נייח בלי דמי מנוי בכלל, בעלות יותר זולה לדקת שיחה. 

הבעיה היא שבשלב הזה עם ישראל לא מספיק יודע מזה. היה בג"ץ שקצת עיכב את השיווק של קווי זהב. להכניס את שוק הטלפון הנייח לתחרות זה דבר מאוד קשה - זה שוק שהוא רק של דקות, אין לו ערך מוסף של תוכן כמו שיש בסלולר. 

ובאמת, מספר דקות השיחה בטלפון הנייח יורדות בהדרגה.  

זה הגיוני. הטלפון הסלולרי כבש את הכל. אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להרים ידיים ולא לדחוף, ואנחנו דוחפים ומצליחים לעורר את התחרות בטלפון הנייח.

נניח שבאמת תצליחו, התחרות תתעורר ויהיה מעבר גדול של לקוחות טלפון מבזק ל-HOT. תסירו את ההגנות שלכם מחברת הכבלים?  

אנחנו לא מגנים על הוט. אנחנו קושרים את בזק ואז יש להוט הגנה. אם אנחנו נפתח את הקשירה שלנו לבזק, בהכרח כבר לא תהיה הגנה להוט. וכל זה מתחיל, כפי שאמרתי, בוועדת גרונאו: כשבזק תאבד 15% נתח שוק.

וההערכות שלכם הן שבזק אכן תאבד 15%?

תראה, יש הרבה אזרחים שבכלל לא יודעים שניידות המספרים היא גם לטלפון הנייח. רבים חושבים שזה רק לסלולר. אנחנו נעשה קמפיין, ונעשה בדיקות לפניו ואחריו, ונראה מה זה יעשה לשוק. אחרי זה נוכל לתת הערכות יותר מדויקות.

אז אין לכם הערכות בכלל?

יש לנו כרגע הערכות שהמהלך ייתן דחיפה משמעותית יותר ל-HOT. אבל אנחנו נוכל לדעת יותר אחרי שנתחיל בקמפיין. אחרי הקמפיין נהיה יותר חכמים.  

אריאל אטיאס. "משפיע על כל אזרח"

אתה מרגיש שהמהלך של ניידות המספרים הוא גולת הכותרת שלך, כשר התקשורת?

זה תלוי. שוק התקשורת זה כלים שלובים: גם לעודד טכנולוגיות חדשות, גם לפתוח לתחרות שחקנים נוספים ומפעילים נוספים. המשרד גם צריך לטפל בכל החסמים ולשחרר את החסמים שנמצאים בשוק, ולטפל בעוולות צרכניות. לכן זה כלים שלובים.

אז אם תשאל אותי אם ניידות המספרים היא גולת הכותרת מבחינה טכנולוגית - אז לא. מבחינת לתקן עוול צרכני - גם לא. אבל זו גולת הכותרת מבחינת שחרור החסמים. זה החסם הכי גדול ששחררנו בשנה וחצי האחרונות. מבחינה צרכנית, הדבר הכי חשוב שעשינו היה ההודעה לפני התא קולי. פה תיקנו עוול צרכני שגבו מלקוחות כסף שלא כדין.

לגבי הניידות - מדובר בחבילה. כי לקחנו את כל העניין של ניידות המספרים כתחנה הסופית. אבל עד התחנה הזו אנחנו צריכים לשחרר עוד כבלים שקושרים את הצרכן הישראלי לחברות התקשורת, כדי לעודד את התחרות.

כמו צמצום זמן ההתחייבות לחברות הסלולר?

כל הדברים האלו ייגמרו. יש דברים שכבר נגמרו, יש דברים שעדיין בתהליך. אני רוצה להזכיר לך שהדבר המרכזי שהתחלנו בו היה שהודענו לחברות התקשורת כי עליהן להודיע ללקוחות 30 יום לפני שהן מעלות מחירים. בעבר היו מעלים מחירים והלקוח בכלל לא ידע. הוא חשב שהוא מדבר הרבה. את כל הקשירות של הלקוח לחברה אנחנו משחררים, כדי שהשיקול של הלקוח ברגע שהוא מגיע לחברה יהיה המחיר שהוא מקבל והשירות שהוא מקבל. זה הכל. לא המספר, לא ההתחייבות, לא הזיקה עם המכשיר. זה דבר שיגרום לחברות להשקיע את כספן ומרצן בשימור לקוחות בשביל לעודד את התחרות.

אנחנו כבר רואים שבחודשים האחרונים החברות מוציאות תקציבי עתק ויוציאו עוד בשביל לשמר את הלקוחות. פתאום יש הצעות שלא היו קודם - והכל בגלל הניידות.

אני זוכר שבתחילת דרכי, אחרי התקנה על התא קולי, שבעקבותיה החברות העלו מחירים, אמרו לי שהתקנות לא שוות: אתה עושה תקנה והחברות מעלות מחירים. אני אמרתי אז בתגובה שעכשיו הן יכולות לעלות כי הצרכן כבול. אבל ברגע שאנחנו נוריד את הכבלים הן לא יוכלו להעלות מחיר סתם. הן יצטרכו להודיע קודם, הצרכן יוכל לטייל בין החברות ולהחליט אם הוא רוצה להישאר או לצאת, והמעבר יהיה הרבה יותר חופשי. חברות יחשבו פעמיים לפני שהן יעלו מחירים.

יש כאלו שאומרים כי חברות הסלולר הן בעצם סוג של קרטל   

אני לא מאמין שהן מתאמות מחירים. זה דבר פלילי ברמה מאוד גבוהה.

איך היחסים שלך עם מנכ"לי חברות הסלולר?

מצוינים. בהתחלה הם לא הכירו אותי, אבל בסוף הם הבינו שאני אמנם קצת נוקשה, קצת עומד על דעתי, אבל לפחות הם יודעים איפה הם עומדים. כי באותה נחישות וחריצות שאנו עובדים במשרד לגבי הצרכנים, אנחנו עובדים לגבי דברים שחשובים להם.

כמו מה?

פיתוח טכנולוגיות, שחרור ביורוקרטיה. הם יודעים שהטיפול פה אינטנסיווי, הדלת שלי פתוחה אליהם כל הזמן. מדברים עם כולם מתי שהם רוצים. פגישות נעשות מייד. הם יודעים שיש כאן כתובת לבעיות, אבל הם גם יודעים שהם כתובת בשבילי לפתור את הבעיות של הצרכנים.    

לכן אני חושב שבהתחלה הם לא ידעו איך לאכול אותי, אבל ככל שעבר הזמן הם ראו שיש משנה סדורה. אנחנו הולכים בפירוש עם הצרכנים, אנחנו גם מבינים את הצורך שלהם להרוויח כסף, ואנחנו רוצים שתהיה שקיפות. תפקידי מצד אחד זה להגיע למקסימום תוצאה והגנה למען הצרכנים, ומצד שני לתת את הפלטפורמה שחברות התקשורת יפרחו וישגשגו. וראית שלמרות התקנות הן ברוך השם הרוויחו רק יותר כסף.

מה ייחשב כהצלחה, בעיניך, בניידות המספרים?

ההצלחה צריכה להימדד בשני פרמטרים. פרמטר ראשון - הצלחה טכנולוגית. הווה אומר - מינימום תקלות ומעברים חלקים. לגבי הצלחה תחרותית - כל מה שיגרום לחברות להשקיע בשימור לקוחות בצורה אינטנסיווית - אם זה במבצעים, בהורדת מחירים, בשחרור חסמים מיזמתן, תהיה בעצם ההצלחה שלנו.  

כשנכנסת לתפקיד, הגדירו לך את מהותו?

האמת היא שלא הגדירו לי כלום. אף אחד לא הכין אותי לשום דבר. לא הגדירו לי מה זה תפקיד ציבורי ובטח לא מה זה שוק התקשורת. וכמו כל דבר - לא הביישן למד, והתחלתי ללמוד את התחום. לקחתי בחשבון שבהתחלה יסתכלו עלי כמו מישהו שלא מבין. כשלמדתי הבנתי שלמעשה המשרד הזה משפיע כל יום וכל שעה על כל אזרח במדינת ישראל.

כיצד מתבטאת ההשפעה הזו?  

זה משפיע בעיקר על הכיס של האזרחים. בשנים האחרונות יותר ויותר משפחות מוציאות יותר כסף על תקשורת מאשר על מזון. תחשוב שלקוח ממוצע, בעל משפחה, עם 3-4 ילדים, יכול להוציא בחודש על צורכי תקשורת בין 2,000 ל-3,000 שקלים: מנוי לטלוויזיה, 4-5 מכשירים סלולריים, מנוי לאינטרנט וטלפון נייח. ואם אני יכול במסגרת תפקידי לגרום לאזרחים האלו לשלם פחות, ולקבל במקביל שירותים יותר מתקדמים, טובים והוגנים -  זה הסיפוק הכי גדול שיש לי בתפקיד.