היכונו לביאת המשיח

כשבועיים לפני הראיון עם סרג' טנקיאן נודע לי כי יש להכין שיעורי בית. מסתבר כי בימים אלה, כשיוצא אלבום הסולו הראשון שלו – "Elect The Dead" וכשהוא פותח בסיבוב הופעות משלו, טנקיאן מבקש מכל עיתונאי שהוא פוגש לנסח בדרך יצירתית את המשפט "מה היא ציוויליזציה בשבילי?"

לא אכפת לו באיזה פורמט זה יוצג, אבל דרך סיפור קצר, שיר, ציור או סרט וידאו, הוא מבקש מהעיתונאים ביטוי אמנותי לציוויליזציה. אחר כך הוא ישקול ליצור עם אותם הביטויים יצירות משלו, להכניס אותן לאתר שלו ואפילו לאלבום הטרי. אם תשאלו אותו, טנקיאן עצמו, חושב שהגיע סופה של הציוויליזציה. 

מאז ומתמיד היה עסוק סולן להקת "סיסטם אוף א-דאון" הנפלאה בנושאים חברתים ופוליטים טעונים. "פעם מוזיקה היתה התחביב שלי", הוא אומר ל-ynet, "כשהייתי צריך לעבוד בעבודות שלא מעניינות אותי. אבל מאז שהמוזיקה הפכה להיות העבודה שלי, אז התחביב הוא להתעדכן בפוליטיקה ובמדיניות חוץ, ולפתח על כך תיאוריות ופילוסופיות. אני עוקב אחרי אירועים במזרח התיכון, בדרום אמריקה, בדרום מזרח אסיה וכמובן שבארצות הברית".

טנקיאן. מה היא ציוויליזציה בשבילו?

אולי המקרה הכי זכור מכל עיסוקיו הפוליטיים של טנקיאן הליברל הוא המאמר שפרסם באתר שלו, יומיים לאחר התקפת הטרור של ה-11 בספטמבר, שהפנה אצבע מאשימה לממשל האמריקני. הפרובוקציה פעלה מהר וגולשים רבים טענו כי סרג' מצדיק את הפיגועים, דבר שלא התכוון אליו בכלל. לא עבר יום וחברת התקליטים שלו, סוני, נאלצה להסיר את המאמר בגלל עומס תגובות נזעמות מכל עבר.

יחד עם הגיטריסט והמוזיקאי טום מורלו ("רייג' אגיינסט דה משין" ו"אודיוסלייב"), טנקיאן הארמני-אמריקני גם הקים את הארגון "Axis Of Justice", הפועל ללא מטרות רווח ומטרתו לרתום מוזיקאים צעירים וחובבי מוזיקה להילחם עבור צדק חברתי. 

להציל את הציוויליזציה

"ההיסטוריה שלנו היא רק בת עשרת אלפים שנה והיא הסיפור של הציוויליזציה, למרות שאנחנו לא מודעים לכך", הוא מספר ל-ynet ומתחיל בהסבר, "אנחנו לוקחים את הציוויליזציה כמשהו שתמיד היה שם, אבל זה לא נכון. זה רק שלב קטן בקיום שלנו, ובגלל זה אני תמיד שואל: 'איך זה התחיל? למה האדם פתח בציוויליזציה?'

"זה התחיל בחקלאות, כשהאדם החליט שהוא מפסיק לצוד ושנמאס לו להיחשב כציד. הוא התחיל לגדל יבולים ולהישאר במקום אחד. זה קרה במסופוטמיה (ארם נהריים) ובצורה אירונית שכזו, היום זו עיראק. כשאתה מסתכל על זה, אתה יכול לומר: 'אוקיי, זה נשמע כמו משהו אצילי, לגדל יבול ולהאכיל את כולם, כדי שלא נהיה רעבים ולא נצוד חיות', אבל התהליך התדרדר.

"כל חיה שהתחרתה על האוכל והיבול שלנו נכחדה, והתחלנו לשנות את מאזן הכוחות על כדור הארץ. אחרי שהחלטנו להישאר במקום אחד, המקום הפך לכפרים, הכפרים הפכו לערים, הערים הפכו למדינות, מדינות הפכו לאימפריות, והנה אנחנו היום.

"המוזיקה שייכת לכולנו"

"הסיבה שהציוויליזציה נגמרה היא מדעית", הוא מסכם את הנושא, "בקצב ההתפתחות שלנו, בקצב הרס המשאבים בכדור הארץ שאנחנו גורמים לו וכמות האוכלוסיה שמתעצמת, מדעית, אנחנו כבר לא נוכל להתקיים. וכל מה שאנחנו מנסים לעשות זה לתקן, אבל זה כמו קיר שמאחוריו מים ואנחנו מנסים לסתום חור אחד ובינתיים נפרצים חורים אחרים.

"במקום לנסות ולתקן את הקיר, שזה משהו אצילי, מובן וגם אני חלק מכך, למה שלא נבין שהדרך הזו נגמרה וננסה למצוא דרך חדשה לחיות בעולם הזה ביחד? אני לא יודע איך אפשר לעשות את זה. זה ודאי דורש הרבה מאוד מוחות וכוונות טובות. אבל בסופו של דבר אנחנו מסתכלים על משהו שיכריח אותנו למצוא פיתרון כי העניין הוא כדור הארץ, ועלינו שורדים כחיות".

ואתה חושב שבימינו המוזיקה, ובין היתר המוזיקה שלך, יכולה לגרום לשינוי שכזה?

"מוזיקה מגיעה מהיקום", הוא אומר בקול רגוע, מרשים ועקבי וללא הפסקות בין מילים ומשפטים, "היא לא שייכת לאמנים או לאנשים מסוימים, היא שייכת לכולנו. ההבדל היחיד בין אלה שכותבים שירים לאלה שלא, הוא שאלה שכותבים יכולים להציג את הסיטואציות בצורה טובה יותר.

"למוזיקה יש השפעה מיידית והיא יכולה, בלי שום ספק, לגרום ללב של מישהו להשתנות. שיר אהבה או שיר פוליטי יכול לשנות את איך שאתה מרגיש באותו הרגע. וברגע שהלב משתנה, הוא יכול לשנות את המוח ואת המחשבה. אגב, זה אף פעם לא יכול לעבוד בכיוון ההפוך. ברגע ששינית את המוח ואת המחשבה, אז אתה יכול לשנות את המציאות".

חספוס לא מוכר

אין ספק שהאלבום החדש של טנקיאן דומה מאוד לחומרים המוכרים של "סיסטם אוף א-דאון", הוא בועט באוזניים ומחמם את הלב בו זמנית. אבל למרות שבמרכז עומד אותו היוצר, בדיסק החדש אפשר למצוא חספוס אותו לא תמצאו באלבומי הלהקה. אולי בגלל שלא מדובר בדיוק באותו הסאונד הכבד אך הצלול והברור של סיסטם. אולי בגלל שטנקיאן, זמר אדיר, מטורף ובעל קול שבטי מתפתל, שר הפעם גם על אהבה נכזבת ולא תמיד משתמש במלודיות הלקוחות מהארטילריה של להקתו. אולי בגלל שכמעט את כל כלי הנגינה באלבום הוא הקליט בעצמו.

סרג' עם החברים בסיסטם. מתמקדים בחיי היצירה האישיים

"אני מנגן על גיטרה ופסנתר כבר 20 שנה", מגלה טנקיאן, "ואני מתכנת מוזיקה אלקטרונית כבר 12 שנה, אז העבודה על כלי הנגינה לא היתה חדשה לי. יש לי מאות שירים בכל הסגנונות שהלחנתי והקלטתי. חלקם בסרטים, חלקם במשחקי וידאו וחלקם אני שולח ליוצרים אחרים למטרות רמיקסים. אף פעם לא שמתי את הכל על אלבום אחד שלי".

ואיך חברי הלהקה שלך קיבלו את העובדה שהחלטת ללכת סולו?

"זו לא היתה החלטה שלי, אלא החלטה משותפת של כל הלהקה. בינתיים אנחנו בחופשה לזמן לא מוגבל כדי שנוכל להתמקד בחיי היצירה האישיים שלנו. אמנם חלק מאיתנו הרגישו שהם צריכים את הזמן הזה יותר מאחרים, אבל כולנו הסכמנו שזה הזמן לעשות את זה ביחד, וזה טוב. כולנו חברים וכולנו תומכים בפרויקטים של האחר. כולנו שם, אחד בשביל השני בכל זמן שנרצה לחזור לנגן ביחד, ולדבר לעולם כיחידה".

חולם על שלום עולמי

מלבד 12 השירים שבאלבום, טנקיאן, בצעד מקורי, החליט גם להפיק קליפ רשמי לכל שיר ושיר חדש. "אני אוהב להכפיל את הגורמים היצירתיים באלבום", הוא מסביר את הצעד, "יש לי הרבה חברים במאים. את חלקם הכרתי במהלך השנים בעקבות העבודה עם סיסטם והאחרים חברים שלי פשוט בגלל שאני אוהב אמנים, אני אוהב להסתובב איתם. זו היתה הזדמנות נפלאה לשלוח להם שירים ולומר להם: 'אין לי תקציב גדול, זה מה שתוכל לקבל, אבל אני לא רוצה להגיד לך מה לעשות, אני אפילו לא רוצה לאשר את זה, תעשה מה שאתה רוצה, זה הפרויקט האמנותי שלך'.

"כולם התייחסו לקליפים עם הרבה תשוקה, ובתמורה קיבלנו דברים מדהימים. חלק מהקליפים הם מהטובים שראיתי בחיי, ואלה במאים שאף פעם לא עשו קליפ ל-MTV. חוץ מזה, אני גם מנהל חברת תקליטים משלי, ובתעשיית המוזיקה היום אתה צריך להציע הרבה יותר ממוזיקה בשביל להתחבר עם המעריצים שלך, ולהצליח להציג את הכלים השיווקים האלה כחתיכות של אמנות, זה דבר נפלא".

איזה עוד דברים היית רוצה להשיג שעדיין לא השגת?

"תמיד יש משהו, כל יום הוא יום חדש ותמיד יש מה לעשות. אני עובד קשה וכבר מתכנן את האלבום הבא שלי. הוא הולך להיות קצת יותר מתוזמר מבחינה קלאסית, אולי עם אלמנטים של ג'אז. יש הרבה דברים שאני רוצה, אישית ואמנותית".

וחלום שעדיין לא הגשמת?

"שלום עולמי, אולי? אתה יודע, הדבר הקטן ההוא..."

אפרופו שלום, מה הסיכוי שאתה או "סיסטם אוף א-דאון" תגיעו בקרוב להופיע בישראל?

"אני מאוד רוצה להגיע ואני מצפה לכך. אף פעם לא הופענו שם, זה

בטוח יהיה מרגש. זו טריטוריה חדשה וקהל שלא תקשרתי מולו אף פעם ישירות. אני יודע שבסיבוב הסולו הזה אני אבקר במקומות שעוד לא ביקרתי. וישראל בהחלט יושבת לי הרבה בראש".

ובתור אחד שנולד בלבנון, איך אתה מרגיש לגבי המצב הפוליטי והמדיני בישראל?

"זה נושא כל כך מורכב שמאחוריו אלפי שנים. כארמני, אני יכול להתחבר לעם היהודי בהרבה דרכים, אני יכול להתחבר לכל מה שעברתם במהלך השנים ולהרגשת הביטחון וחוסר ביטחון שנגמרה. אני חושב שכוונות טובות זה המצרך האולטימטיבי, לכל הצדדים. לנסות לארגן משהו אחד שיוכל להוביל לפיתרון של כל המחלוקות האלה, זה מה שהכי חשוב לכולם. שהיהודים ירגישו בטוחים ושלפלשתינים יהיה בית בו הם יוכלו להרגיש עצמאיים".

• האזינו לשירים וצפו בקליפים מתוך האלבום החדש בעמוד המייספייס של טנקיאן