המדינה תסביר: למה אין לאום "ישראלי"
בית המשפט דן בעתירה לפיה יש לחייב את המדינה לרשום לאום "ישראלי" בתעודת הזהות. העותרים טוענים כי התגבשה בישראל זהות לאומית ישראלית ויש להכיר בה. המדינה טוענת כי הנושא אינו שפיט
בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים קבע היום (ד') כי על המדינה להשיב - כיצד נקבעת רשימת הלאומים, שאותם מסכים משרד הפנים לרשום בתעודות זהות ישראליות.
את העתירה הגישו 38 אנשי רוח, ביניהם אורי אבנרי ורעייתו, השרה לשעבר שולמית אלוני, פרופ' יהושע פורת, פרופ' יוסף אגסי, פרופ' עוזי אורנן, הזמר אלון אולארצ'יק ועוד. העתירה המקורית הוגשה לבג"ץ, שקבע כי היא תועבר לבית משפט בירושלים.
השופט נעם סולברג כתב בהחלטתו כי "בתשובתה, מתבקשת באת כוח המדינה להתייחס בין היתר לדרך שבה נקבעה רשימת הלאומים, ולדרך החוקית להוסיף או לגרוע מן הרשימה האמורה".
העותרים, המיוצגים על ידי עו"ד יואלה הר-שפי ועו"ד יוסף בן משה, ציינו בפני השופט, כי יש כיום לא פחות מ-132 לאומים שונים שמדינת ישראל מכירה בהם לצורך רישום בתעודת הזהות, בעוד היא מסרבת להכיר בקיומו של לאום "ישראלי". השופט הביע תמיהה על כך כי משרד הפנים טען ש"טבלת הלאומים" היא חסויה וסודית והיא נמסרה לעותרים רק לאחר הגשת עתירה על סמך חוק חופש המידע.
עו"ד הר-שפי הציגה לפני בית המשפט שורה של פסקי דין, שבהם ננקטה עמדה שיפוטית ברורה בנושאי ציבור וחברה, השנויים במחלוקת קשה. בהם, לדוגמה, נושא הגיור, נושא שנת השמיטה, תוואי החומה, ההתנתקות ושאלות הנוגעות למעמד אישי של ידועים בציבור. עמדת העותרים היא, כי מאז התקבלה הלכת טמרין, הקובעת כי אין למעשה לאום 'ישראלי', התגבשה בישראל זהות לאומית ישראלית ויש להכיר בה.
העותרים ציינו כי בכל הדרכונים הישראלים נרשם החל משנת 1992 כי נושא הדרכון הוא בעל "Israeli Nationality", שמבטא את אזרחותו ולאומיותו הישראלית וכי לא ייתכן שישראל תכיר בלאום הישראלי כלפי חוץ - כלומר כלפי מדינות העולם - ותסרב להכיר בו ברישומים לצרכי פנים. יצויין, כי יותר מ-11 אלף ישראלים חתמו על העצומה שהופצה לפני כמה שנים מטעם עמותת "אני ישראלי". העמותה מתכוונת לחדש בימים אלה את הליך ההחתמה באמצעות אתר האינטרנט המחודש שלה.
"אנו מוכנים לנמק ולהסביר מה פשר בקשתנו, ומה הניע כל אחד מאתנו להלחם על ההכרה בלאום הישראלי שלנו.. כל אחד מאיתנו הוא שליח הציבור הגדול של הישראלים הרואים עצמם בני הלאום הישראלי," אמר עוזי אורנן מעמותת "אני ישראלי".
נציגת המדינה, עו"ד עמליה לב מפרקליטות מחוז ירושלים, טענה מנגד כי נושא רישום הלאום בתעודת הזהות "אינו שפיט".
לפנייה לכתב/ת 
