האביב של פראג בעולם החרדי

פריחת הפורומים החרדיים באינטרנט מעוררת בהכרח את שאלת השאלות: החרדים והאינטרנט לאן?

בשיחות ובהתכתבויות שקיימתי עם כותבי הפורומים הסתמנה חלוקה גסה בין הרוב הפסימי לבין המיעוט האופטימי. הפסימים רואים בדיונים הביקורתיים חלון הזדמנויות החי על זמן שאול - עד שהרבנים יארגנו אינטרנט כשר שלא יאפשר גישה לפורומים. הדרך החרדית המסורתית במאבק במודרניות נהגה תמיד לשמור על רף הדרישות הגבוה, ובו-בזמן להתעלם מסטיות מסוימות של ההמון מהדרישות האלה; ובינתיים, המון העם נאנק מהמתח בין הדרישות הבלתי-ריאליות לבין חייו. כך אוסרים הרבנים על ערבי שירה (קונצרטים של זמרים), למרות שהם יודעים שקהל מרעיתם נוהר אליהם. כל עוד לא מדובר באליטות התורניות, וכל עוד הסוטים מודים בחטאם ואינם מערערים על סמכות הרבנים, אין בכך איום על עיקרי החרדיות. לכן מעדיפים הרבנים כיום שהחרדים יגלשו באינטרנט מתוך נקיפות מצפון מאשר שייפרצו הגדרות ויוכשר האינטרנט בפומבי.

אך עם הזמן מתברר כי האינטרנט איננו אמצעי בידור גרידא, בדומה לטלוויזיה שנגדה ניהלו הרבנים קרב שהוכתר בהצלחה מסחררת, אלא הכרח כלכלי. לכן, על-פי תחזיות הפסימיים יוכשר האינטרנט על-ידי הרבנים והוא ילוּוה באמצעי פיקוח, כמו מספרים מזהים, שבאמצעותם יצליחו הרבנים לכפות אותו על קהל מרעיתם. אחד הכותבים אף התבטא באוזני, כי החברה החרדית חווה עתה אביב של פראג וירטואלי לפני בוא הטנקים הסובייטיים, שיטאטאו וירמסו את הפורומים בשרשרותיהם.

אהרון רוז הוא בוגר ישיבת בלזעא וסטודנט לתואר שני בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים

המאמר המלא התפרסם במגזין "ארץ אחרת"