מהפכת הבריאות לילד: כושר, תזונה ופחות סוכריות
מאמן הכושר גל ירדני, המתמחה בפעילות לילדים, מתכנן מהפכה רב־שלבית הכוללת את סדנאות הכושר "ספורט שילדים אוהבים," את הספר "למה אריות לא אוהבים סוכריות," ובקרוב גם הצגות ילדים בנושא בריאות ואכילה נכונה. הילד השמן והדחוי הפך למפעל הזנה בריאה של איש אחד
ירדני מדבר במושגים של מהפכה ומשוכנע שהיא אפשרית. הוא לא נבהל מהרגלי הביסלי־במבה של ילדי ישראל, לא נרתע מנהלי מתן השוחד הקולינרי השכיחים כל־כך בעולם הטעון ממילא של אימהות וילדיהן, ולא חושש לרגע מההעדפה הגורפת למשחקי מחשב מלאי אקשן על־פני משחקי חוץ מפרקי אנרגיה, שמגלים נכון לעכשיו ילדינו ההולכים ומשמינים. "קל הרבה יותר להרגיל ילדה בת שלוש לאכול בריא מלהרגיל את אמא שלה בת ה־30 לאכול בריא," הוא אומר, "קל הרבה יותר לעבוד על שינוי הרגלים עם בני השמונה לעומת בני ה־.17 אפשר לעשות שינוי דרמטי וחייבים לעשות שינוי כזה, אבל הוא חייב להתחיל מלמטה – מהקטנים."
גל ירדני בפעילות עם הילדים. צילום: אלכס קולומויסקי
בעבודה עם הקטנים הוא רואה אתגר, הזדמנות לעשייה של ממש וגם, כצפוי, סוג של תיקון. השינוי של ירדני החל כשהיה בן .17 הוא יצא אז כשליח תנועת הצופים למחנה קיץ בארה"ב למשך חודשיים. החיים במחנה הסגור, בלי ממתקים ועם ארוחות מסודרות והרבה פעילות גופנית מהנה כמו רכיבה על סוסים ושיט קיאקים, עשו את ההבדל. הוא חזר ארצה חזק ומופחת שומן, התחיל להתאמן לקראת הגיוס לצבא ובמהלך השירות הבין שכדי לשמור על עצמו הוא חייב לשלב תזונה בריאה עם פעילות גופנית.
אחרי הצבא ירדני החליט ללמוד חינוך גופני במכללת "וינגייט" ולנסות להתפרנס מדוגמנות כדי ליצור לעצמו מסגרת מחייבת לשמירה על המשקל. עם סיום הלימודים החל לעבוד עם חולי לב לאחר התקפים, אולם מהר מאוד שינה כיוון. "נורא רציתי לעזור לאנשים, למדתי גם רפואה סינית כדי להעמיק את הידע שלי, אבל הבנתי שלבני 60 אחרי התקף לב אפשר אמנם לעזור, אך אי־אפשר להפוך אותם לבריאים. הרגשתי שכדי להפוך אנשים לבריאים, אני צריך להתחיל איתם כשהם בני שלוש ועשיתי הסבה – התחלתי לעבוד בקייטנות, צהרונים וחוגי ספורט לילדים".
על אריות וסוכריות
בשנים האחרונות מתמקד ירדני בהעברת סדנאות והרצאות לגננות ולמורות בנושאי תזונה וכושר לילדים ובהפעלת מערך חוגים עם רעייתו גליה, תחת השם המבטיח "ספורט שילדים אוהבים." החוגים מיועדים לבני שנתיים עד 14 וכוללים עבודה קצבית עם גומיות וכדורים, מוטות, סולמות וקפיצים. "הילדים היום צריכים להיות מאותגרים ומגורים כל הזמן," מסביר ירדני, "לכן אני נגד חדר כושר רגיל לילדים, שיכולת הגיוון בו מוגבלת. אצלנו העבודה היא משולבת – לקחנו אלמנטים של אימון מחזורי ואנחנו משלבים בין פעילות אירובית לתרגילי כוח להקניית מיומנויות כמו קואורדינציה ומשחקי כדור, ונעזרים בציוד הולנדי שניתן להרכיב בדרכים שונות וכך לשמור על עניין לאורך זמן.
"מה גם שהעבודה היא אמנם בקבוצות אבל באופן יחידני – כך שילד עם עודף משקל לא מרגיש מתוסכל כשהוא מתקשה בעבודה מסוג מסוים, כי הילדים האחרים עסוקים במשהו אחר בינתיים, ולעומת זאת יכול להרגיש טוב עם עצמו כשהוא כן מצליח בתחום אחר. לילדים עם עודף משקל יש בדרך־כלל יתרון בתרגילי כוח, בעבודה עם משקולות. העבודה המגוונת בחוגים מתחשבת בכל הילדים ועושה הכל כדי שכל הילדים ייהנו ויחזקו את הדימוי העצמי שלהם."
במסגרת החוגים, המתקיימים נכון לעכשיו בירושלים, מודיעין, מעלה אדומים ומבשרת־ציון, לומדים הילדים על עקרונות התזונה הבריאה, מקבלים הסברים על סיבים תזונתיים, מבינים למה ממרח שוקולד זה רע ועוד.
אולם כיוון שירדני חולם על מהפכה, בחוגים הוא רואה רק אפיק פעולה מצומצם אחד ומוציא לאור ספר שכתב, "למה אריות לא אוכלים סוכריות" (הוצ' "אסטרולוג.(" באמצעות סיפורם של ריקו האריה, קופי־קוף ויתר חיות הג'ונגל, מבקש ירדני לעורר ילדים והורים, גננות ותלמידים רכים, לשיחות על תזונה בריאה. חיות הג'ונגל מאבדות מכוחן כשהן מתמכרות לשוקולד ולממתקים ואינן מסוגלות עוד לרוץ, לטפס על העצים ולשחק. רק כשהן חוזרות לאכול בשר ועשב, פירות וירקות – שבים אליהן הכוחות של פעם ושבות אנרגיות הפעלתנות המבורכות. מוסר ההשכל פשוט ומתבקש.
"הספר בער בי כי חשוב לי להגיע לכמה שיותר ילדים," אומר ירדני. "אפשר להגיד לילד אלף פעם 'תאכל בריא' וזה לא יעזור. רק כשילד יבין איך אוכלים בריא, איזה מזון הוא בריא, כשהבחירה שלו תהיה בין מזונות בריאים שונים ולא בין ממתק לאוכל, יקרה השינוי. אני רוצה להגיע למצב שבו הורים לא ישתמשו באוכל כשוחד כדי שילד יעשה משהו, כפרס על התנהגות טובה או כאמצעי להבעת אהבה, אלא יראו בו ויתנהגו איתו מול הילדים כאנרגיה חיונית לחיים.
"כולנו הרי סובלים מבעיית האכילה הרגשית, לא חבל להעביר את הסבל הזה לילדים? אולי זו מלחמה של דון קישוט, אבל זו המלחמה שבחרתי להילחם – שהורים יפסיקו להרגיל את הילדים למזון מעובד, מלא חומרים משמרים, צבעי מאכל וחומרי טעם וריח. אני לא אדם דתי, אבל במה שקשור לאוכל אני מאמין שאנחנו צריכים ללכת עם מה שאלוהים נתן לנו – לאכול מה שיותר טרי וטבעי, ומה שפחות מזון עטוף. וזה המסר של הספר – שאם אוכלים בריא גם מרגישים בריאים וחזקים."
הספר מיועד לילדים עצמם – בין אם בעקיפין באמצעות הקראה של מבוגר בגיל הרך או אחר־כך – בקריאה עצמאית בכיתות היסוד בבית־הספר. ירדני כבר עמל על כתיבת ספרים נוספים בענייני בריאות לילדים ובמקביל עובד על הפקת הצגה לילדים שתתבסס על סיפורן של חיות הג'ונגל ותסייע גם היא בהחדרת מסר המזון הבריא.
שהורים לא ישתמשו באוכל כשוחד. צילום: אלכס קולומויסקי
למה ילדים משמינים
הבעיה הגדולה ביותר בעיניו היא בעיית השתייה. ילדים, הוא אומר, צורכים מאות קלוריות מיותרות ביום ממיני מיצים ומשקאות מתוקים אחרים דוגמת שוקו. אלה מעלים אותם על "נדנדת הסוכר" הידועה – הגורמת לצורך חוזר בעוד מתוק ומשם הדרך להשמנה קצרה וברורה. "שומן הוא לא הבעיה, סוכר כן, כי הוא ממכר," מרביץ ירדני את תורתו.
"חשוב שילדים יאכלו הרבה סיבים בירקות ופירות, יקבלו שומן מאבוקדו, מטחינה, מאגוזים, אפילו מביצה מטוגנת. אבל אין שום סיבה להנהיג בתפריט שלהם ממתק יומי. כשהם לא מבקשים – לא צריך ממתק ולא כדאי שתהיה בבית מגירת ממתקים אלא מגירת אגוזים וצימוקים. זה אמנם קלורי, אבל זה בריא, מזה ילדים לא משמינים. ואם בא להם פעם ביומיים שלושה גלידה או חטיף שוקולד – סבבה. קחו אותם לגלידריה או למכולת ותיהנו מזה, תנו להם לחוות את הגלידה כהנאה, בלי הצורך האובססיבי."
ילדינו משמינים בגלל יותר מדי משקאות מתוקים, בגלל פיצות ומאכלים אחרים נטולי סיבים תזונתיים וערך ממשי. אלה יוצרים תחושת שובע רק לאחר אכילת כמויות גדולות מהם, מה שמגדיל את נפח הקיבה ומשפיע לתמיד על חילוף החומרים.
"במקום עם גל השמנמן אני מדבר עם אלפי ילדים שמנמנים ומקווה לחסוך מהם את המצוקה והתסכול שאני חוויתי כילד וכנער. לכן אני בטוח שהורים חייבים ללמוד להגיד 'לא,' להרגיל את הילד לבחור בין אופציות בריאות, לצאת איתו כמה שיותר החוצה לפעילות גופנית כיפית ומאתגרת, ולזכור שהחטיף של היום הוא האופנוע של גיל .16 הורה שנכנע לילד כשהוא צורח בסופר בגיל שלוש, ייכנע לו בבגרותו כשהוא ידרוש משהו מסוכן הרבה יותר. יש דברים שלא שווה להישבר בגללם. למי שזה קשה אני אומר – הילדים יודו לכם בדיעבד על ה'לא' הזה".
כללים להורים
- רק כשהילד יבין איך אוכלים בריא, יקרה השינוי.
- אסור להשתמש באוכל כשוחד, כפרס או כאמצעי להבעת אהבה.
- אסור להוריש לילד את בעיית האכילה הרגשית.
- על הורים להפסיק להרגיל את הילדים למזון מעובד.
- לאכול מה שיותר טרי וטבעי, ומה שפחות "מזון עטוף".
עקרונות האימון לילד
- שילוב בין פעילות אירובית לתרגילי כוח.
- הקניית מיומנויות כמו קואורדינציה ומשחקי כדור.
- ציוד שניתן להרכיב בדרכים שונות כדי לשמור על עניין לאורך זמן.
- עבודה בקבוצות, אבל באופן יחידני.
- עבודה עם משקולות שמעניקה יתרון יחסי לילדים בעלי עודף משקל.
לפנייה לכתב/ת 
