אוכל סיני אמיתי: מאגרול ועד מרק כלבים

עבור הסינים, אוכל הוא הרבה יותר מאשר צורך בסיסי. ארוחה היא מאורע חברתי, גדול, ראוותני וצבעוני שמשמש כמפלט מתלאות היום. בסין, לא נהוג להזמין מכרים לארוחה ביתית וכשיש אורחים, כמעט תמיד יוצאים לאכול בחוץ. ארוחת ערב טיפוסית אורכת בממוצע מספר שעות, ובין מנה למנה יש אפילו זמן להפסקות סיגריה. אחד המנהגים היפים הוא אכילה משותפת - לכל סועד יש קערה אישית, והמנות מונחות במרכז השולחן. בצורה זו כל אחד טועם ממגוון המנות לפי רצונו. לא יעלה על הדעת להזמין מנה אישית.  

על הסכין. ג'קפרוט

את החוויות הקולינריות והתרבותיות המעניינות ביותר, תקבלו בדוכני הרחוב. דווקא אותו אוכל שהזרים כל כך חוששים ממנו, הוא החוויה האמיתית של אוכל סיני. פשוט כיף להסתובב ברחוב, בין דוכני הברביקיו, לקיוסק הדים סאם, לעגלות הסויה, למאכלי הים, לבטטות האפויות, לנודלס המוקפצים, לתירס המהביל. בכל עיר ישנם מספר מגרשי מזון מהיר עם דוכנים מכל הסוגים. החל משעות הערב הופכים המגרשים לשוקקי חיים, וככל שמתרוקנים בקבוקי הבירות, כך הופכת האווירה שמחה יותר. ממש פסטיבל אוכל יומי. אוכל סיני לרוב לא כולל סלטים וכמעט בלתי אפשרי למצוא אותם בסין. מה שכן, ליד הבירה מקובל לכרסם כפות רגליים של תרנגולות בתור חטיף.  

חטיף סיני ליד הבירה. רגלי תרנגולת על שיפוד 

סצנה קבועה בסיום הארוחה, היא ריב על מי ישלם את החשבון. לא נהוג להתחלק בחשבון, אדם אחד ייקח זאת על עצמו. הריב לא נובע מניסיון להתחמק מהתשלום, נהפוך הוא. מי שמשלם את החשבון נותן כבוד גדול מאוד לחבריו. לרוב מי שיזם את הארוחה ישלם בסופו של דבר (תוך ידיעה שהארוחה הבאה תהיה כנראה על חשבון מישהו אחר). במקרה שהוזמנתם לארוחה, כדאי שתדעו שלא מנומס לסיים את המנות מהצלחת המרכזית. הסיבה לכך היא שצלחת ריקה משמעותה שאין מספיק אוכל בשביל להשביע את הסועדים, מה שייאלץ את המארח להזמין מנות נוספות. מסתבר שגם לסינים יש צד פולני: לא נהוג להשאיר תשר בסיום הארוחה.

לא משאירים טיפ. שולחן "הוט-פוט" 

סין מחולקת לכ-30 מחוזות, כאשר לכל מחוז הרגלי אכילה שונים, ומנות ייחודיות משלו.

על האש בשינג'יאן

שינג'יאן הוא הגדול ביותר בשטחו מבין מחוזות סין, ואחד מהמרתקים ביותר בה. הרחק הרחק בצפון מערב, הוא גובל בלא פחות מ-8 ארצות (מונגוליה, רוסיה וכל מדינות ה"סטאן"), וחיים בו כ-50 קבוצות מיעוטים שונות. השפה בשינג'יאן רחוקה מאוד מהמנדרינית, ודומה יותר לטורקית. מוסלמים מהווים את החלק הארי באוכלוסייה ושכיח מאוד לראות שלטים עם כתב ערבי ברחובות.

מקור מוסלמי, ביצוע סיני

שיפודי כבש מתובלים ונוטפי שומן, ספגטי עם רוטב בולונז מקומי - בשר בקר טחון עם עגבניות ועשבי תיבול, ופיתות "נאן" חמות ופריכות. אלה הם רק חלק קטן מהתפריט השינג'יאני הנהדר. בשר חזיר לא תמצאו במסעדות אלו. בשעות הלילה, הרחובות מתמלאים בעגלות "שאו קאו" – מנגל נייד. על פלטת-שולחן מונחות עשרות מנות של בשר וירקות, ובמחירים מצחיקים של 10-80 אגורות לשיפוד בשר (תלוי בגודלו), ניתן לבלוס ללא חשבון.

על גלגלים. מנגל נייד

קוקוס עם קשית בחאינאן

זול יותר ממים. הכותב, נהנה מקוקוס צעיר 

עשרות אקוואריומים, ובהם דגים, סרטנים ויצורים אחרים ניצבים לפני כל מסעדה. הלקוח מפנה את אצבעו לעבר אחד מהקורבנות, והסיני המבסוט מוציא את המסכן מהאקוואריום ומטיח אותו בעוצמה על הרצפה. המאכל הנפוץ הוא סרטן "הלה" מאודה, ברוטב סויה ושום. הסרטן המגיע ממחוז וואנינג ומאופיין בשריונו הקשיח ובבשרו הדחוס. בישול באידוי שומר גם על צורתו של הסרטן, וגם על טעמו.

חריף חריף בסיצ'ואן

במערב סין על הגבול עם טיבט, נמצא מחוז סיצ'ואן. פירוש השם סיצ'ואן הוא 4 נהרות, והוא מרמז על הנופים הייחודיים ושמורות הטבע הקסומות שבמחוז. אימרה סיצ'ואנית נפוצה, היא "בוא לסין בשביל האוכל, ותגיע לסיצ'ואן בשביל הטעם".

פונדו סיני. הוט-פוט 

מה שבטוח, לפני שיוצאים לאכול בסיצ'ואן, מומלץ להצטייד בבקבוק מים וממחטה.

כלב נוסח גוואנשי

מזרחית לגוואנדונג וצפונית לווייטנאם, נמצא מחוז גוואנשי. הערים המתויירות גווילין ויאנגשו הן לא דוגמאות מייצגות למחוז, הוא אחד העניים ביותר בסין. כ-75% מתושבי גוואנשי הם בני מיעוטים, והם הופכים את המקום לעשיר, לא בכסף, אלא בתרבות.

אולי עדיף מקדונלד'ס. מרק כלב, אוכל סיני למקומיים בלבד

מסקנה: אם אתם במקרה מוצאים את עצמכם בלב גוואנשי, אינכם דוברים סינית ואין לכם חבר סיני, אולי עדיף שתחפשו איזה מקדונלדס מקומי ותלכו על בטוח.

ארוחת בוקר בגוואנדונג (קנטון)

בדרום סין, על גבול הונג קונג נמצא מחוז גוואנדונג. בזכות הקרבה הגיאוגרפית להונג-קונג, שלוש ערים במחוז זכו מהמדינה למעמד של "איזור כלכלי מיוחד". ההטבות במיסים הפכו את המחוז לאבן שואבת לתעשיינים זרים, ולאחד המחוזות העשירים בסין כיום. אחד המקומות החביבים על הזרים, הוא הרובע שוקואו בדרום העיר שן-זן. האורות, הבארים, ההופעות החיות וציפורי הלילה מבססות את שוקואו כרובע הבילויים המפורסם ביותר במחוז.  

לא בריא, ממש טעים. פאסט פוד סיני

התפריט הקנטונזי הוא המקור להרבה מן המאכלים המפורסמים בסין ובעולם ומהווה הבסיס למה שבמערב אנחנו מכירים כאוכל סיני. תרומתו הגדולה ביותר של המחוז לעולם האוכל, הם הדים-סאם. דים-סאם הוא שם כולל לבצקים הממולאים. מבשר טחון, ירקות ושרימפס, ועד לשזיפים מתוקים, מכל דבר אפשר להכין את המילוי. המפורסמים שבדים סאם, הם הבאו-דזה המאודים והג'יאו-דזה (סוג של קרפלעך) המטוגנים. בכל כניסה לשכונת מגורים עומדת "גברת הבאו-דזה" בהיכון, לקראת ההסתערות של ארוחת הבוקר. בריא? ממש לא. טעים? בהחלט.