שתף קטע נבחר

 

מייסד מיקרוסופט ישראל: כך השתלטנו על שוק התוכנה

אריה סקופ חושף בספר חדש הבדלים בסגנון הניהול בין חברת התוכנה הגדולה בישראל לענקית העולמית, ומגלה כיצד מיקרוסופט הקלה על המשתמשים ובעקיפין סייעה לפיראטיות. בניגוד למנהלי החברה, הוא מודה כי גוגל היא איום גדול

אריה סקופ יסד את מיקרוסופט ישראל בשנת 1989 ועמד בראשה במשך 16 שנים - הזמן הממושך ביותר עבור מנכ"ל בסניף של ענקית התוכנה מחוץ לגבולות ארה"ב. בתוקף תפקידו הוא השפיע רבות על עיצוב שוק המחשבים הצעיר בארץ, לטובה ולרעה.

 

לאחר שפרש מתפקיד המנכ"ל ב-2005, סקופ התפנה לסיכומים, והתוצאה היא "המנהל הממוקד", ספר חדש המסכם את התובנות הניהוליות שלו ומתאר את התרבות הארגונית של מיקרוסופט ישראל. על אף שסקופ עבד גם ב-IBM וב-HP, ההתייחסות לאסטרטגיה העסקית של מיקרוסופט בשנות ה-90' מעניינת יותר.

 

הבדלים בין הסניף הישראלי לחברה העולמית

נפגשתי עם סקופ כמה פעמים לצורך ראיונות עיתונאיים. לא מדובר באיש כריזמטי שיפרוץ בשאגות קרב ספונטניות בנוסח I love this company כדי לגרות את יצר התחרות הקפיטליסטי של עובדיו כמו מנכ"ל החברה העולמית, סטיב באלמר. ההשוואה ביניהם אינה בהכרח לגנותו של סקופ. למרבה האירוניה, המנהל הישראלי ניחן בגינונים אירופיים ומהיכרות שטחית ושיחות של אנשים שעבדו איתו, אינו אדם שמרים את קולו, לטוב או לרע.

 

סקופ רומז על הסתייגותו מסגנון הניהול הזה: "עד למשפט ההגבלים העסקיים האמינה החברה בכל לבה שהשיטה הקפיטליסטית מתגמלת את המנצחים...בכנסים המוניים היו העובדים משמיעים במעין 'הצגה' קריאות נלהבות בכל פעם שהוזכר הישג של החברה, ובקריאות בוז כשהוזכרה חברה מתחרה...המשפט גרם להתמתנות בהתבטאויות המתלהמות האלה, תוך ניסיון לשמר בכל זאת את הרוח התחרותית (עמוד 93).

 

במהלך הספר שזורים רמזים לפיהם ניתן להבין כי ההבדלים בין התרבות הארגונית של מיקרוסופט ישראל לחברה העולמית באותן שנים לא היו סגנוניים בלבד. אחת הדוגמאות הבולטות היא המסקנה של סקופ כי עליו להימנע מלעלוב בעובדים באמצעות שאלות מביכות על מנת לא לפגוע במוטיבציה שלהם להעלות רעיונות. מדובר בלקח ישיר משיטת עבודה לא נבונה של יו"ר החברה העולמית, ביל גייטס, שנהג להטיח לעתים קרובות בעובדים שהעלו רעיונות שלא קלעו לדעתו במשפט "זה הרעיון הטיפשי ביותר ששמעתי עד היום" (עמוד 112).

 

פיטורין אוטומטיים - האמנם מוצדקים?

עניין נוסף היא נוהג הפיטורין הגורף של חמישה אחוזים מהעובדים שקיבלו ציונים נמוכים בהערכות של מנהלי החברה, המבוסס על פילוסופיית הניהול של מנכ"ל ג'נרל אלקטריק, ג'ק וולש. "לרוב הישראלים שצמחו על ברכי ערכים חברתיים של תנועת העבודה, קביעתו של וולש נראית אכזרית למדי", כותב סקופ, "אך מניסיוני הכלל שלו הוא נכון".

 

הוא מוסיף כי "גם בחברה עם עובדים מצוינים יש התפלגות של מצוינות, ולכן העובדה שמישהו נמצא

בחמישה האחוזים הנמוכים אינה אומרת בהכרח שהוא גרוע או בעייתי". אם כך, מה ההצדקה לפיטורין האוטומטיים ומניין הביטחון כי העובדים שיגויסו במקום המפוטרים יהיו טובים יותר, שלא לדבר על עלות הכשרתם.

 

עסקים בשוק האפור

סקופ מציין יושרה כאחד מערכי העבודה החשובים בעיניו, אך בהמשך, כאשר הוא מתייחס לנושא השוק האפור - נוהג של מנהלים בחברה למכור למדינות אחרות מוצרים שיועדו לשיווק במדינה אחרת שנחשף בכמה חברות בארץ - יש לו התבטאות מעניינת.

 

בשנת 1991 פנה אליו דילר ישראלי לשעבר שהתגורר בניו יורק, בהצעה מפתה: לרכוש ממיקרוסופט ישראל עכברים בסכום כולל של 300 אלף דולרים כדי למוכרם בארה"ב. סקופ סרב בנימוק כי לא יצליח לשחזר בעתיד את ההצלחה במכירות ומנהליו יתהו מה קרה לביצועיו. אני לא טוען שסקופ אינו ישר, אך שימו לב כי הוא בחר להשתמש בנימוק תועלתני ולא מוסרי לסירוב.

 

שוק המיחשוב הצעיר בישראל

סקופ כותב בצדק כי סוד הפריצה של מיקרוסופט בשנות ה-80 טמון בהתמקדות בבניית פלטפורמת תוכנה שהתפתחה למערכת אקולוגית המפרנסת יצרנים רבים. "בגלל המותג החזק של מיקרוסופט, נוצרה לה תדמית של חברה שעיקר כוחה בשיווק ולא בחדשנות", הוא מזכיר ונוטה להסכים: "אכן היו למיקרוסופט רעיונות שיווקיים חדשניים, אך לא הייתי מייחס להם את הסיבה העיקרית להצלחת החברה".

 

על הפיראטיות

הסיבה העיקרית להצלחה, על פי סקופ, היא גישת ה"קומודיזציה של הטכנולוגיה" - כלומר, בניית מוצרים זולים ושווים לכל נפש הדורשים תחזוקה מועטה ובעלי תפוצה רחבה.

 

שווים לכל נפש? לא מעט צרכנים יתנגדו לקביעה הזו. בהקשר לשאלת המחיר, סקופ מסביר כי בתחום המוצרים הדיגיטליים מושקע ממון רב בפיתוח המוצר הראשון, אך כל עלות כל עותק נוסף היא אפסית, ולכן המצפון של המעתיקים אינו מעיק עליהם כפי שהיה, אולי, במקרה של גניבת לחם. בתחילה ניסתה מיקרוסופט להתגבר על הבעיה באמצעות הוספת ספרי הדרכה עבים בחבילת התוכנה אך כאשר השתפרה העזרה בתוכנה, הם הפכו מיותרים.

 

סקופ מגלה כי במיקרוסופט ישראל נערכו ניסויים שונים בתמחור מוצרים ובסופם התברר, לטענתו, כי העלות אינה חשובה מאחר "והמומחים תמיד יטענו כי במחצית מהמחיר שנקבע הפיראטיות תיפסק".

  

התרומה לתמיכה בעברית

בהיסטוריה של ענף המיחשוב בישראל שמור למיקרוסופט מקום של כבוד לא רק בשל עוצמתה אלא גם בזכות דחיפת נושא העברית ביישומים, הימור כלכלי לא פשוט שלא נראה מוצדק בשנות ה-80'.

 

סקופ מגלה כי קבוצות הפיתוח במיקרוסופט לא התלהבו מהוספת התמיכה בכתיבה וקריאה מימין-לשמאל. "הדבר נראה להם כהשקעה מיותרת עבור שוק קטן...לשמחתי, ביל גייטס לא היה שותף לספקנות הזאת. בזכותו הכרחנו את קבוצות הפיתוח להוסיף תמיכה עברית למוצרים". במחצית שנות ה-90' כבר עסקו כ-80 מפתחים בהתאמת מוצרים לימין-שמאל ועוד עשרות אנשים בארץ תרגמו את התפריטים והעזרה.

 

חיסול שוק המעבדים

סקופ מייחס להשקעה בעברית, ביחד עם עוד החלטות שעלו ממון רב, את ההובלה של מיקרוסופט בשוק התוכנה הישראלי, ואת הסיבה לכך "שהחברה הגיעה לנתח שוק של למעלה מ-50 אחוזים כמעט בכל קטגוריה אליה נכנסה בשנות ה-90". זאת, "משום שהלקוחות אימצו את הטכנולוגיה בהתלהבות, עברו אליה מספק אחר, והאמינו שהם מקבלים

 תמורה הוגנת על כספם". (עמוד 52).

 

הוא אולי צודק ביחס למערכות הפעלה, אך מתעלם משוק ממעבדי התמלילים שהופצו בישראל, בהם קיו טקסט, דגש, איינשטיין, א-ב, וורדמיל וורד פרפקט, או תוכנות דואר אלקטרוני כמו "לינגו" ו"לוטוס נוטס". כולם נעלמו עקב השיווק הדורסני של מיקרוסופט ולא בגלל חופש הבחירה של הצרכנים.

 

בעיה נוספת היא העדר התאימות לאחור - הצורך להבטיח כי כל היישומים שנכתבו לגירסאות קודמות ימשיכו לפעול בגירסה הנוכחית של מערכת ההפעלה – אליו מתייחס סקופ כ"מעמסה על המפתחים" ומודה כי "הדרישה לשביעות רצון של הלקוחות הקיימים לא הייתה במוקד תשומת הלב של ההנהלה" (עמוד 54).

 

העברית באינטרנט

בשנות ה-90' סבלו אתרי האינטרנט העבריים מתופעת מגדל בבל. התקן להצגת עברית באותה תקופה, שנקרא "עברית ויזואלית", היה עקום למדי, וכדי לפתח את הרשת נדרש פתרון מוצלח יותר. מיקרוסופט בחברה בשיטה המכונה "עברית לוגית", ששולבה מאוחר יותר בתקן הבינלאומי Unicode.

 

אגב, אחת הסיבות שתרמו להאצת הנפילה של הדפדפן נטסקייפ בישראל, במקביל לעולם, הייתה גרירת הרגליים בנוגע לתמיכה בתקן העברית הלוגית בדפדפן (שנוספה לבסוף). בהקשר זה, סקופ טוען כי השילוב של הדפדפן אינטרנט אקספלורר ב-Windows לא סיפקה לחברה כל יתרון יחסי על נטסקייפ בישראל, מכיוון שבאותם ימים אף אתר לא נכתב בעברית לוגית, ואילו גירסה חדשה של הדפדפן הופצה כל ארבעה חודשים.

 

על MSN ישראל

"כשהקמנו את MSN ישראל, בתחילת 2000, החלטנו החלטה אסטרטגית שאין לנו את המשאבים ואיינו רוצים ליצור תכנים. לכן, בנינו שותפויות עם כ-50 יצרני תכנים מקומיים. זאת, בניגוד לוואלה, ynet ואחרים, שבנו מערכות ליצירת תוכן. צעד זה התקבל בלגלוג על ידי העיתונות, שלא הבינה מה הטעם בבניית פורטל שאין לו תכנים ייחודיים. כיום הפכה סינדיקציה של תכנים לדרך המקובלת לבניית פורטלים, ונושא השותפויות בתוכן ובהכנסות ממנו הפך למקובל בענף".

 

סקופ מתעלם מכך ש-MSN ישראל אינו נחשב לסיפור הצלחה מהדהד גם היום, ואילו אתרי התוכן המובילים מתבססים ברובם על תכנים מקוריים. 

 

מי אחראי לאובדן האמון?

בהמשך מציין מייסד מיקרוסופט ישראל כי הנושא של מיחשוב אמין הפך קריטי, כיוון שהווירוסים והפריצות באינטרנט עלולים היו לגרום לאובדן אמון המשתמשים במיחשוב האישי, הבסיס לעסקיה של מיקרוסופט. "ולכן על החברה היה להפגין מנהיגות חברתית ולפעול להקטנת נזקי התופעה".

 

אף מילה על כך שלחברה בראשה הוא עמד היה חלק בלתי מבוטל לאובדן האמון הזה. עוד הוא כותב, כי במסגרת מלחמתה בסכנות האינטרנט מיקרוסופט "תבעה מפיצי דואר זבל ישראלים". מפיץ אחד, ליתר דיוק.

 

עם זאת, הוא כותב את מה שבהנהלת מיקרוסופט העולמית לא תמיד מוכנים לומר: "גוגל הפכה לאיום גדול על מיקרוסופט בעשור הנוכחי...כל הפעולות שהיא עושה למען צמיחתה מאיימות על הפלטפורמה של מיקרוסופט" (עמוד 46).

 

"המנהל הממוקד - לעשות פחות אבל היטב", מאת פרופ' אריה סקופ, ספר בהוצאת מטר

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"המנהל הממוקד"
עטיפת הספר
אריה סקופ
מומלצים