נוסע ברכבת מפסיד שלושה ימים בשנה

כמה אפשר להבין את איחורי הרכבת? קחו למשל את יובל פינטר בן ה-23, תושב חיפה, שהשתחרר לא מכבר מהשירות הצבאי. במהלך שלוש שנות השירות, אותו עשה באזור המרכז, השתמש כמו חיילים רבים בשירותי הרכבת - בעיקר בימי חמישי ושישי, וכן בראשון בבוקר. איחורים היו, צפיפות הייתה, אבל התחושה הייתה - כך הוא מעיד היום - כי הרכבת מציעה אלטרנטיבה הולמת לכל סוג תחבורה אחר. פינטר מסביר כי ברור היה לו ולחבריו כי הסיבה לכך היא לחץ הנוסעים האדיר של הנסיעה המשותפת הביתה, ובחזרה לצבא.

• לפני ארבעה חודשים: "אנחנו מדוייקים יותר מהאירופים"
• היום (א'): שיבושים כבדים ברכבת
  

בינתיים השתחרר ומצא עבודה בחברת היי-טק במרכז עזריאלי, ממש מעל תחנת רכבת השלום. מבחינתו, סידור אידיאלי, בין היתר מכיוון שעדיין לא מצא דירה באזור תל-אביב. על האופצייה של נסיעה ברכב פרטי הוא בכלל לא מוכן לחשוב. יתרה מכך, מקום העבודה שלו מעניק לו החזרים מלאים על הנסיעה ברכבת. סידור מעולה. למעט עניין אחד, לא כל כך פעוט: איחורי הרכבות הכרוניים.

תמיד מאחרת? (צילום ארכיון: דלית שחם)

"לוח הזמנים פשוט אינו ריאלי" הוא אומר היום ל-ynet. "התחושה היא כי המצב מידרדר והולך בהתמדה. האיחורים כבר אינם רק פועל יוצא של לחץ מיוחד בשעות ידועות, או בגלל תקלות שונות. האיחורים כעת הם עניין קבוע, גם כאשר הרציפים ריקים, בשעות וימים רגועים לחלוטין".

לאחר שזיהה כי בכל רכבת בה הוא נוסע "אבדו לו" מסדר היום מספר דקות של איחור קבוע, החליט לתעד במהלך תקופה של כחודשיים את כל נסיעותיו ברכבת. "חשוב לי להדגיש", הוא מבהיר, "מדובר בכל הנסיעות שביצעתי ברכבת במהלך

התקופה. בשום אופן לא 'דילגתי' על רכבות שכן הגיעו בזמן. פשוט לא היו כאלה. זאת ועוד, בהרבה מקרים מדובר באותה רכבת בשעה היומית הקבועה. זאת אומרת, סטייה עקבית ולאורך כל השבוע".

במהלך התקופה בין ה-12.7.2007 ל-2.9.2007 עשה פינטר שימוש ברכבת 43 פעמים. מרבית הנסיעות היו בקו תחנת חוף הכרמל-תחנת השלום בתל-אביב. 14 נסיעות הלוך ושוב ביולי, 27 בחודש אוגוסט ועוד שתיים בתחילת ספטמבר. באופן טבעי, שעות היציאה מחיפה הן שעות הבוקר (בסביבות 08:00) ושעות החזרה מתל-אביב הן בערב, בסביבות 18:00.

פינטר השווה את שעת ההגעה המתוכננת לפי לוח הזמנים הרשמי של הרכבת, לזמן ההגעה בפועל. כאמור, איחור בכל 43 הנסיעות, שנע בין מספר דקות, לחצי שעה. בסך הכל איחרה הרכבת בממוצע בכ-11 וחצי דקות בכל נסיעה, ובסך הכל בשמונה שעות וכעשרים דקות. כדי להבהיר, לפי מצב הדברים האמור, תושב חיפה הנוסע בכל יום בבוקר לעבודה בתל-אביב וחוזר לביתו בערב, "מאבד" במהלך שנה יותר משלושה ימים וחצי רק על איחורי הרכבת. החישוב: 230 ימי עבודה, 460 נסיעות, 11.35 דקות איחור בממוצע,5,221 דקות איחור בסך הכל, שהן 87 שעות.

"מה שמציק לי באמת הוא לא האיחורים עצמם, אלא שהרכבת מעדיפה במודע לציין זמנים אחרים מאלה שהיא מסוגלת להם. הרי לא מדובר באיחור אחד, או במשהו יוצא דופן, אלא בבעיה עקבית שלא יתכן שאין עליה מעקב. לכן, אחרי שתיעדתי את האיחורים, פניתי למחלקת פניות הציבור בבקשה לקבל תגובה. איש לא ענה בשום צורה שהיא. לאחר כחודש, פניתי למשרד התחבורה, בבקשה לקבל מהם תגובה. בשני המקרים ניסו לברר עמי אם מדובר באיחור ספציפי, אבל הודעתי שלא מדובר בכך. גם משרד התחבורה אגב, לא הגיב במהלך כחודש".

"לאחר שקראתי על הבקשה לתביעה ייצוגית שהתפרסמה ב-ynet, החלטתי לעשות מעשה ולחשוף גם את מסמך האיחורים שלי". לשאלה אם יצר קשר עם מגישי תביעת העתק הייצוגית, ענה בחיוב.

"אנחנו מטפלים בנושא האיחורים"

בתגובה לדברים המתפרסמים כאן, אומרים ברכבת כי הם מתכוונים בעתיד לטפל עד כמה שניתן בנושא השירות בכלל, והעמידה בלוח הזמנים בפרט. בפגישת בכירים שהתקיימה לאחרונה, עלה הנושא והטיפול בו מובטח. בנוגע למקרה המובא כאן, מבהירים ברכבת כי מאז יום ה' (8.11), לא ניתן היה להספיק ולבדוק את הטענות אחת לאחת. עם זאת מדגישים שם, כי הנתון לפיו נרשמו איחורים ב-100% מהנסיעות נראה להם מוגזם. "אי אפשר להגיע לדיוק מוחלט. עד לפני מספר חודשים עמדנו בסטנדרטים אירופים, וידוע לנו כי כעת נרשמת ירידת-מה באחוז הדיוק. בכל מקרה, הנתונים שנמצאים אצלנו, מראים רמת דיוק גבוהה בהרבה מזו הנטענת בכתבה", אמרה דוברת הרכבת.