למה ישראלים מתקרחים מוקדם - ואיך ניתן למנוע זאת?

"למה יש לי קרחת בגיל כל־כך צעיר? בגיל 20 כבר נהיה לי מצח בגובה של חצי מטר והקודקוד כולו דליל. מאז המצב שלי רק הולך ומחמיר. הביטחון יותר נמוך מהרצפה (...) אני מתבייש להסתובב בחוץ שלא יסתכלו לי על הראש מאחורה (...) כל החיים נהרסו לי (...) איזו בחורה בת 20 תצא עם מישהו שיש לו שיער כמו של סבא שלה עם קרחת מאחורה? רציתי להגיד לכל בני ה־30 פלוס שבוכים פה כל היום על הקרחת שלהם וההשתלות והטיפולים - הייתי מוכן להעיף 20 שנה מהחיים שלי בשביל לקבל קרחת בגיל 30!" (מיסטר דלילי, פורום תמיכה באתר רעמה)

מיסטר דלילי לא לבד. הפורומים ברשת שמציעים תמיכה ומידע עבור מתקרחים ותיקים וחדשים הומים מהודעות במשך כל שעות היממה. "אני מתעורר בבוקר ורואה ערימות של שערות על הכרית", כותב יובל, בן 24. "אי אפשר להסביר למה הקרחת מפריעה לי. קרחת מפריעה כי היא קרחת", מצהיר דן, בן 26. "מה לעשות על מנת לגרום לשיער לצמוח? איזה פעולות לעשות? אני מסתפר קצר כל הזמן כדי להסוות", משתף זוהר, בן 33. הם מתייעצים, מתוודים, עוקצים, מספרים על הצלחות וכישלונות עם תרופות מרשם ותרופות מדף, מתביישים, מתבדחים, ובעיקר – מחפשים ומוצאים אוזן קשבת אצל שותפים לצרה. משיטוט אקראי בפורומים הבולטים העוסקים בתחום עולות שתי מסקנות. הראשונה: גיל ההתקרחות הממוצע הולך ויורד. השנייה: מדובר בתופעה שהולכת ומתרחבת.  

קרחת בוהקת באור הזרקורים. רמי פורטיס (צילום: גלעד קוולרצ'יק) 

אבל זה לא עובד ככה, אתם בטח אומרים עכשיו לעצמכם. קודם כל, קהל הגולשים צעיר בעיקרו. ובכלל, יכול מאוד להיות שגם במקרה הזה האינטרנט פשוט נותן במה לתופעה שכבר קיימת זמן מה. אולי, אבל לא אם תשאלו את יורם בניטה, טריקולוג, מומחה לאבחון וטיפול בשיער ומנכ"ל הייר קליניק, מרפאה לטיפולים טבעיים בנשירת שיער ובמניעת התקרחות. "הקרחת נוכחת היום הרבה יותר בחייהם של הצעירים לעומת המצב לפני דור או שניים", הוא מאשש את שתי ההנחות. "הסיבה לכך נעוצה בכמה גורמים. לסיבה העיקרית להתקרחות, שהיא גנטית ואינה תלוית מקום, נוספות סיבות שבהחלט קשורות למדינה שאנו חיים בה, כמו סטרס, איכות מים ירודה וקרינת שמש חזקה וישירה חודשים ארוכים בשנה. כל אלה מביאים להזדקנות מוקדמת של זקיקי השיער והתוצאה היא נשירה מוגברת ושיער שהולך ומידלדל".

איפה סבא?

מחקר שערכו ד"ר רות מאיו ופרופ' יעקב שול מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית יכול לשפוך מעט אור על הסיבות לעיסוק המתמיד, האובססיבי כמעט, של גברים בשערם המידלדל. במחקרם הם ניסו לבחון אם שינוי אחד בלבד בתווי הפנים יכול לגרום לתפיסה שונה שלנו את האדם שמולנו. באחת התמונות שעברו שינוי במחשב והוצגו לנחקרים, נראה גבר כשפעם אחת הוא בעל שיער ובפעם השנייה קירח. הנחקרים התבקשו לענות על כמה שאלות הנוגעות לתכונותיו ומעמדו של האדם בתמונה, והממצאים הראו שהאנשים תופסים גבר עם קרחת כמבוגר יותר באופן מובהק סטטיסטית.

"הסטריאוטיפ המבוגר מעלה תכונות נוספות הקשורות לגיל", מעמיקה ד"ר מאיו. "בסדרת השאלות נמצא גם כי הם סבורים שמדובר באדם נשוי, פחות ספונטני מבעל השיער, אבל יותר אמין, מסודר, אחראי ועומד בזמנים. כשהנחקרים התבקשו לתקן את הרושם – כלומר כשנאמר להם במפורש שהקרחת שהם רואים אינה אלא הדמיית מחשב – הם בכל זאת לא הצליחו לנתק בין הסטריאוטיפ לדמות. במילים אחרות, רשמי הנחקרים המשיכו להיות מושפעים ממראה הקרחת שמול עיניהם גם כאשר ידעו שקרחת זו אינה אמיתית ואף שראו קודם לכן את הגרסה השונה של אותו אדם, עם שיער. נראה שהמראה הנוכחי הוא המשפיע על תחושת הבטן כלפי האדם".

מדוע הרושם שנוצר באחרים משפיע על התפיסה העצמית שלנו? שאלה זו מובילה אותנו לשנת 1902, שבה טבע החוקר צ'רלס קולי את המונח Looking Glass Self. מאחורי המראה תמצאו תיאוריה בפסיכולוגיה חברתית שלפיה תפיסת העצמי שלנו מושפעת מאיך שאנחנו חושבים שאחרים תופסים אותנו. "הכוונה היא שאנחנו רואים את עצמנו דרך העיניים של האחרים", מפשטת ד"ר מאיו את העניינים. "מכאן שהתפיסה העצמית שלנו תלויה בחברה שבה אנו חיים. אם אנחנו חיים בחברה ובתרבות שבה הסטריאוטיפ הוא שקרחת מסמלת זקנה, אז האדם, עוד לפני שהוא מקריח, שופט כך קירחים. לכן, כשיקריח הוא עלול לתפוס את הדימוי של עצמו במסגרת מה שהסביבה, והוא בתוכה, חושבת על קירחים".

אותו שיפוט סטריאוטיפי אינו מודע ואנו מפתחים אותו באופן אישי מחוויות שלנו (לסבא שלנו הייתה קרחת, סבא שלנו אדם מבוגר, לפיכך קרחת מעידה על גיל מבוגר) או מסממני תרבות משותפים (כמה שיער יש על ראשם של כוכבי הטלוויזיה, הספורט או המוזיקה שלנו). "דווקא העובדה ששינויים מלאכותיים כמו הפיכת אדם עם שיער לקירח על־ידי מחשב משפיעים על השיפוט שלנו כאילו התרחשו במציאות, יכולה לשמח בעלי קרחות", חוזרת ד"ר מאיו למסקנות מחקרה ועל הדרך מרגיעה. "זה אומר שתוספות שיער חיצוניות יכולות לשנות רושם ותפיסה אם הן נעשות בצורה מקצועית ונראות אמינות למתבונן מבחוץ".

זקיקים עם זיקה

הרושם מוביל אותנו לעניין הפתרונות, אבל לפני שנגיע לזה נקפוץ עוד קצת אחורה. לאורך כל ההיסטוריה האנושית השיער אינו נתפס כעוד איבר בגופנו אלא מהווה סמל. ד"ר אלכס גינזבורג, מנהל יחידת שיער והשתלות שיער, קלאס קליניק, בבית החולים תל השומר, עומד להוציא בקרוב ספר בשם "התשובה לנשירת שיער והתקרחות" שיכלול מידע מקיף בנושא. הוא מונה בפנינו כמה דימויים מרכזיים שנקשרו בשיער לאורך השנים. כוח ועוצמה כפי שהתבטא בסיפור שמשון הגיבור; השפלה וביזוי – למשל בגילוח העבדים ברומא העתיקה; משמעת וצייתנות - כפי שמסמל תהליך התגלחת בזמן גיוס לצבא; צניעות דתית ביהדות ובאסלאם; מרד – למשל אצל ילדי הפרחים שגידלו את שערם פרא במחאה על התספורות הקצוצות של המתגייסים לצבא.

מעבר לסמליות, שיער (או היעדרו) הם גם עניין של אופנה. אם בשנות ה־60 וה־70 שיער ארוך נחשב לשיא השיק בעקבות להקות כמו הביטלס ואופנת ההיפים, הרי שבשנות ה־80, בשיא העידן היאפי, שיער מגודל פרא הפך פחות ופחות נעים לעין ונחשב ללא מסודר ולא נקי. בשנות ה־90, עם הפיכתנו לחברה ממוקדת ביזנס, מראה איש העסקים בחליפה מחויטת ועניבה ממש חייב תספורת קצוצה לגברים. ואילו בעשור הנוכחי, כשכולנו נמצאים במירוץ נגד הזמן, פורחת דווקא הקרחת. היא מהירה, חסכונית וחסרת סבלנות לקצב חיים איטי, בדיוק כמו הגבר המערבי הממוצע.

אלא שהפתרון המתריס הזה, שאומר לעולם "לא מעניין אותי דימויים והיסטוריה, אני בעניין של קיצור תהליכים" מסבך את הגבר הישראלי עוד יותר. "תחשבו על צ'יפס ותדמיינו מה קורה לזקיקי השיער במצב כזה", משתמש בניטה בדימוי לוהט. "בצורה כזאת הקרקפת נחשפת לשמש ללא כל חציצה, וזה עור רגיש במיוחד שאיננו סובל חשיפה ממושכת לשמש. ואם זו קרקפת שמפרישה שומן, בעיה נפוצה מאוד, הרי שמדובר בשילוב קטלני. התוצאה היא אנשים שמגיעים למרפאה עם עור קרקפת אדום ודלקתי, קילופי עור, ואפילו כוויות בדרגות נמוכות. למעשה, גבר שמתחיל להקריח ומחליט לגלח את השיער, מעצים ומזרז את תהליך ההתקרחות".

שושלת אלופציה

ואם לחזור לשורשי ההתקרחות, הסיבה כאמור היא ברוב המקרים גנטית. מרבית הגברים שסובלים מהתקרחות טיפוסית או מנשירה פרוגרסיבית ירשו את הנטייה מהוריהם, אם כי לעתים הנשירה עשויה לדלג על דור. אנשים עם נטייה גנטית להתקרחות סובלים מרגישות להורמון DHT (נגזרת של ההורמון הגברי טסטוסטרון). הרגישות מתבטאת בכך שכאשר ה־DHT נקלט בזקיקי השיער הוא גורם, ככל הנראה בשל תגובה אוטואימונית (שבה הגוף תוקף את עצמו), להרס הדרגתי שלהם. "המשמעות של נטייה גנטית להתקרחות היא שאנשים אלה יתחילו לאבד שיער מוקדם יותר ובמידה רבה יותר מאשר אלה ללא נטייה גנטית", מסביר ד"ר גינזבורג ואף נוקב בשמה המקצועי של ההתקרחות הגברית הטיפוסית: אלופציה אנדרוגנטית.

אז איך היא נראית, האלופציה האנדרוגנטית? בדיוק ככה: השיער מתחיל להידלדל באזור הכתר (אותו אזור במרכז הקרקפת שסביבו צומח השיער בצורת מערבולת) ובאזור הרקות והמצח (ה"מפרצים"). בהמשך קו השיער הקדמי נסוג לאחור, המפרצים מעמיקים ובאזור הכתר נוצרת קרחת קטנה. בשלב הבא והמתקדם יותר נפגשים שני האזורים הקירחים במרכז הקרקפת ובסופו של תהליך נשארת רצועת שיער בצורת פרסה העוטפת את צדי הראש ואת חלקו האחורי. סולם נורווד המילטון ממחיש בתמונות את השלבים השונים של התהליך.

הצד המואר של הקירח

אם עכשיו אתם כבר תולשים במרץ את השערות שעוד נותרו לכם על הראש, נספר רק שמהצד השני של הקרחת בהחלט צומחות כמה שערות. קיימים לא מעט פתרונות להתקרחות, ולמרות שהגנטיקה משחקת כאן תפקיד חשוב - לא צריך להתייאש. מתברר שהחוק הפשוט של ביקוש והיצע עובד גם בתחום ההתקרחות. מכיוון שמדובר בבעיה כה נפוצה ומכיוון שהסובלים ממנה כה להוטים לפתור אותה, מספר הפתרונות הקיימים בשוק הולך וגדל בהתמדה. לא רק בצורת חידושים והמצאות שונות ומשונות, אלא גם על־ידי שיפור ושכלול הפתרונות הקיימים והוותיקים. הנה סקירה קצרה של המובילים בהם:

1. תרופות ללא מרשם

מינוקסידיל/ ריגיין: תמיסה למריחה שמרחיבה את כלי הדם (במקורה היא תרופה להורדת לחץ דם) ומגרה את תאי האפיתל בזקיק השערה, פעולה שמאריכה את מחזור חיי השערה ומעודדת צמיחה של שיער חדש. בשנת 2001 פג הפטנט שהיה על המינוקסידיל ומאז קיימות גרסאות זולות יותר שלה על המדפים, שהנפוצה בהן היא מינוקסי. בישראל נמכרת התרופה המקורית תחת השם ריגיין.

• שיערה וקוץ בה: עלול להיווצר גירוי מקומי על עור הקרקפת ושיעור יתר במקומות נוספים בגוף.
• אחוזי הצלחה: קיימות שתי גרסאות לתרופה. הרגילה מכילה 2% חומר פעיל והחזקה – 5%. אחוזי ההצלחה של הגרסה החזקה בניסויים קליניים עומדים על 30%.
  

2. תרופות מרשם

פרופסיה: כדורים לבליעה הפועלים להורדת הורמון ה־DHT בגוף ועקב כך עוצרים את תהליך נשירת השיער ומגבירים את צמיחתו. את התוצאות אפשר לראות בתום שנה אחת של שימוש יומיומי.

• שיערה וקוץ בה: עלולים לחוש ירידה בחשק המיני.
• אחוזי הצלחה: מחקר בהשתתפות יותר מ־3,000 איש הראה כי ל־83% מאלה שטופלו בפרופסיה הייתה ספירת שיער זהה או גבוהה יותר לעומת קבוצת הביקורת שטופלה בפלסבו ובה איבדו 72% מהמשתתפים את השיער.
  

3. השתלות

זה הפתרון הכי מרחיק לכת ביחס לאחרים. השיטה הוותיקה מכולם, שנחשבת אנכרוניסטית למדי לדברי ד"ר גינזבורג, היא השתלה בלייזר. נכון להיום יש שלוש שיטות מובילות להשתלת שיער. ההבדלים העיקריים ביניהן הם גודל השתלים, הציוד שבו משתמש המנתח ואופן לקיחת השיער מעורף הראש. בשיטת FUT ההרדמה מקומית והשיער נלקח מחלקה האחורי של הקרקפת. בשיטת FUE נוטלים את זקיקי השערה עם השורש. בשיטת BHT מוציאים שיער מהגוף ומשתילים בראש.

• שיערה וקוץ בה: בכל זאת מדובר בפרוצדורה ניתוחית המלווה בכאבים, אי נעימות ותקופת החלמה. אם אתם בני 22, תצטרכו להמתין שלוש שנים. הגיל המינימלי להשתלה הוא 25.
• אחוזי הצלחה: 95% מהשערות המושתלות נקלטות, ורוב השיטות יעילות יותר אצל אנשים שאינם קירחים לגמרי אלא רק סובלים משיער דליל.
  

4. ויטמינים, צמחים ותוספי תזונה

יש כמה חסרים בגוף שעלולים להשפיע על מצב השיער, על התקדמות נשירתו ועל מראהו הכללי בכלל. ביניהם ויטמינים ממשפחת B (B1, B6, B12), מינרלים כמו אבץ וחומצות אמינו כמו ארגנין, סיסטאין או ליסין. מחקרים שנעשו לאחרונה מראים כי כשמדובר בהתקרחות גברית טיפוסית היא מלווה על־פי רוב בדלקת של זקיקי השיער וברמה מסוימת נמצא קשר בין הדלקת ובין הנשירה. מה עושים? מלבד התוספים, נעזרים בטיפול מקומי וחיצוני במשחות המבוססות על צמחים בעלי תכונות אנטי־דלקתיות.

• שיערה וקוץ בה: מומלץ לקחת את התוספים על־פי המלצת רופא ולהימנע מפורמולות המורכבות מכמה סוגים מכיוון שהן מכילות כמות קטנה מאוד של כל סוג. זה לא יזיק, אבל שערות לא תראו מזה.
• אחוזי הצלחה: אין נתונים מחקריים.
  

5. קוסמטיקה

טופיק: תכשיר המורכב מסיבים אורגניים (קרטין ופרוטאין) הזהים לצבע השיער. הם מתפזרים עליו ונתפסים בו על־ידי חשמל סטטי, מה שמאפשר כיסוי מיידי של קרקפת בעלת שיער דליל.

• שיערה וקוץ בה: מדובר בפתרון חיצוני בלבד שאינו מטפל בשורש הבעיה.
  

תוספות שיער: הדור החדש והמתחכם של הפאות. מדובר בשיער מלאכותי שמדביקים ישירות על הקרקפת או שוזרים (מלחימים) על השיער הקיים. דורש תחזוק חודשי או דו־חודשי מכיוון שהשיער שמתחת להדבקה או להלחמה ממשיך לצמוח והתוספת מתחילה לזוז וזקוקה להידוק.

• שיערה וקוץ בה: בהדבקה נדרשים לגלח את האזור המיועד בראש כדי למרוח את הדבק. בשזירה התוספת נקשרת לשיער הקיים ועלולה לגרום למשיכה ממושכת של השיער.
  

קרחנה ברשת

אתרים טובים שכדאי להכיר (גם אם עוד יש לך שיער על הראש)

• קרחים מכאן - פרויקט הקרחות המיוחד של ynet: מה אנחנו חושבים על קרחת, מהן כל הדרכים והשיטות להעלמתה ועוד.
• אתר גדול ומקיף שבו אפשר למצוא מאמרים בנושאי נשירת שיער, מידע על טיפולים נוכחיים וטיפולים עתידיים בבעיה וכן פורום פעיל.
• אתר מסביר פנים ובו מחקרים מדעיים שנעשו בתחום, סיפורים אישיים של אנשים הסובלים מהתקרחות ווידאו צ'ט עם רופאים.
• אתר העוסק בנשירת שיער גנטית ומביא מלבד הפתרונות המוכרים גם מידע על הקשר שבין תזונה לנשירת שיער, על הקשר שבין פעילות גופנית מאומצת לנשירת שיער ועוד. כמו כן אפשר למצוא בו פורומים העוסקים בהיבטים השונים של התופעה.
• אתר ובו מידע רב ומגוון, פורומים פעילים שאפשר למצוא בהם דיונים בנושא פאות ושימוש בתרופה מינוקסי למשל, כתבות מהארץ ומחו"ל וסקירת מכוני השתלה בארץ.