פסקול לקור
אם אתם מתלבטים בין לקנות את הדיוידי החדש של סיגור רוס או את מארז הדיסקים שלהם, תפסיקו. הדיוידי לא פחות ממושלם. המארז רחוק מכך
ה-DVD החדש של סיגור רוס, Heima, נפתח בקטע עוצר נשימה. הלהקה מבצעת בהופעה את השיר "Glosoli", כשעל המסך מוקרנים קטעים קטנים של מים בתנועה – מפכים בנחלים, זורמים בנהרות, גולשים על סלעים קטנים, הכל בנוף האיסלנדי היפהפה והנקי.
בהתחלה נדרשים לעין כמה רגעים לקלוט שמשהו כאן שונה אבל כשהשיר מתעצם ומתעצם, והמים מזנקים מעלה באשדים עצומים, ובסופו של דבר עולים בגשם מהופך אל העננים שמכסים את ההרים הירוקים, מתברר שכל הזמן הזה המים זרמו הפוך. בבת אחת מתבהרת ההבנה שזה הליווי הוויזואלי ההולם ביותר ללהקה שתמיד נשמעת כמו סרט טבע מוזיקלי – מים רגועים, סופות גשמים, נופים ארוכים, ריקים ורחבים, שמיים מעוררי יראה.
Heima. שיר הלל מוזיקלי וחזותי לאיסלנד (עטיפת הדיוידי)
לא סתם שבים המים למקורם בקטע הפתיחה. Heima, או באיסלנדית "בבית", הוא DVD כפול שמתעד את שיבתה של סיגור רוס הביתה. אחרי סיבוב הופעות עולמי מצליח, החליטה הלהקה לשוב לאיסלנד ולנגן שם סדרת הופעות חינמיות ולא לגמרי מתוכננות, בעיירות קטנות ומקומות פתוחים ברחבי המדינה. בין מופע ענק ברחובות ריקיאוויק, נגינה מבודדת בנוף פראי או הופעה מהפנטת בתוך מפעל דגים עצום שננטש לפני שנים, הייצוא הטוב ביותר של איסלנד יצר שיר הלל מוזיקלי וחזותי למולדתם.
יפה עשו יוצרי הסרט ששילבו את קטעי ההופעות החיות, המהממים ויזואלית ומוזיקלית בפני עצמם, עם תצלומי טבע ואוכלוסייה מקומיים. זו קלישאה נוראה של מבקרי מוזיקה, אבל כדי לרדת אל מקור המוזיקה הייחודית של סיגור רוס חייבים להבין שהלהקה אינה אלא תבנית נוף מולדתה, והסרט מצדיק את הקלישאה מעבר לכל ספק. לא יכולות להיות תמונות מתאימות יותר ליללות הנוגות ולצלילים הבהירים והארוכים של סיגור רוס מאשר ים עטוי כפור וקרח, רוח מקפיאה, נוף דומם של שטחים ריקים וירוקים, ומבטה המשתאה והמבולבל של ילדה נורדית קטנה בקהל, שזה לה המפגש הראשון עם הפלא הקרוי סיגור רוס.
ברגע הראשון, ריבוי הילדים בקהל ובסרט כולו נראה משונה. מה ללהקה "אלטרנטיבית" ולילדים? מצד שני, לעתים נדמה שמה שסיגור רוס יוצרים בשירים שלהם, זרועי צלילי קסילופונים ומלודיות פסנתר פשוטות ומכשפות, הוא עולם פנטסטי ומיוחד לילדים. במקום דיסנילנד, סיגור רוס מציעים את הפסקול לאייס-לנד, פארק שעשועים אמיתי לחלוטין בו יש פיוֹת במקום עכברים מצוירים, מפלי קרח במקום קרואלה דה-ויל, וכולם מדברים בשפה המומצאת הופלנדית. כי כשיש כל כך הרבה יופי לא צריך מילים, ולא צריך להיות ילד כדי להצטרף. סיגור רוס יודעים לעורר אצל המאזין פליאה ופשטות, כך שגם מבוגר שיאזין לשירים כמו "Hoppipolla" ירגיש שוב כמו ילד בן 3 שרץ על החוף בפעם הראשונה.
עם סאונד ותמונה באיכות מרהיבה, שלוש וחצי השעות המרתקות שמספק ה-DVD הכפול הזה, שהוא הכלאה בין יומן מסע לסרט הופעה, שוות בהחלט את 140 השקל שלו. אפילו אם חלק מהביצועים לשירים מופיעים בשני הדיסקים (בשני הם מופיעים בגרסתם המלאה), אי אפשר, וגם לא כדאי, להוריד את העיניים מהמסך.
למעריצים קפואים
לצד Heima יוצא גם מארז הדיסקים הכפול Hvarf/Heim, במחיר ידידותי יותר. אך בהתאם למחיר, גם התוצר מספק פחות ממופע הקסם המסתורי של ה-DVD.
חציו האחד של המארז, Hvarf ("נעלם", או "מקום מחסה"), מכיל שלושה שירים חדשים, ושניים ישנים בביצועים חדשים, כולם ביצועים חשמליים מלאים כנהוג באלבומי הלהקה. מדובר בעצם בשליש אלבום, ואף על פי שלא ברור מהי המחשבה מאחורי הוצאת שלושת השירים האלה (האם הם לא מתאימים לאף אלבום?), שלושתם מצוינים ומעניינים, עם נטייה להתקרב יותר לרעש של מוגוואי ולאסתטיקה ההפקתית של רדיוהד.
חציו השני של המארז, Heim ("בית") מציע שישה ביצועים אקוסטיים לשירים
ישנים של הלהקה, שעושים לכולם – לשירים, ללהקה ולנו – רק טוב, אם כי לא מחדשים הרבה. נחמד לשמוע את היצירה האפית "Staralfur" בביצוע מעט אחר, והדיסק הזה יכול לספק פסקול נפלא לימי הקור המתרגשים עלינו. אבל כשמעמידים את המארז הרחוק-מלהיות-מושלם הזה מול ה-DVD המוזיקלי הטוב ביותר של השנה, הכף מוכרעת בקלות.
כל מי שאי פעם התרגש משיר של סיגור רוס, יודע שלקסם שלהם אין מתחרים בשום מקום בעולם. אם אתם רוצים לטבול בקסם הזה, או לחזור שוב ושוב לעולמה של אחת הלהקות הכי טובות בעשור האחרון, ה-DVD החדש הוא שער מזמין במיוחד. את מארז הדיסקים תשאירו למעריצים השרופים, או במקרה הזה, הקפואים.
